אתה עובר את צומת גולני, חולף על פני ראש פינה וחצור הגלילית, רואה משני הצדדים את השטחים הריקים של הגליל, חיילים מחכים בתחנות האוטובוסים, רגע לפני שאתה מגיע לקצה המדינה, נפרשים לך משני הצדדים הבתים של קרית שמונה. פריפריה אמיתית.
מכבי ת"א, בית"ר ירושלים, הפועל ת"א ומכבי חיפה יעשו את הדרך הזו מספר פעמים בעונה הבאה בדרך לאצטדיון העירוני בעיר הכי צפונית שיש ויטריפו את תושבי הגליל העליון. זה בדיוק מה שכדורגל יכול לעשות לאזורים מסוימים או לפחות מה שאיזי שרצקי יכול לעשות לעיר שהקבוצה הפכה לסמל המובהק שלה. אחרי הקטיושות כמובן.
הקבוצה של רן בן שמעון עשתה השנה את אחד הדברים הקשים ביותר, היא הצליחה לחזור לליגה הבכירה לאחר שרק ירדה ממנה בעונה הקודמת בצורה כואבת ודרמטית.
תזכורת בבקשה. זה התחיל עם מישל דיין שלא הצליח לסחוף את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה, המשיך עם אלי כהן שלא עצר את המפולת והקבוצה שקעה עמוק בתחתית. במחזור ה-27, רן בן שמעון נקרא בחזרה להציל את המולדת.
ניצחונות על בית"ר ירושלים ומכבי נתניה ותיקו מול בני יהודה שמו את הקבוצה שתי נקודות מעל הכח, ערב המחזור האחרון. ק"ש הפסידה למכבי פ"ת וירדה ואילו הרמת גנים השיגו ניצחון קטן על הפועל פ"ת והלכו למבחנים. אותו רגע של משבר הפך לצעד הראשון בדרך להישארות. הנפילה הכואבת הזו, איתגרה את בן שמעון.
"בכל ירידה הביטחון נפגע, הרצון להשקיע יורד. זה מכה אבל אין ספק שזה אתגר. אתגר שאני מקווה שיהיה לי פעם בחיים", מביט בן שמעון לאותה נקודת תחתית. נקודת ירידה לצורך עליה. אם יש מישהו שחש את כאב הנוקאאוט של הירידה יותר מכולם הם השחקנים. "הקבוצה היתה מרוסקת, זה לא היה קל. אי אפשר לשכוח את הפנים של איזי אחרי שירדנו. מגיע להם את כל הכבוד. הם הקימו מחדש את הקבוצה", מספר שחקן הקבוצה, ברק בכר.
אז מה גרם לקבוצה הזאת לעשות עונה ענקית בליגת הלאומית ולעלות לליגה הראשונה כשנותרו שני מחזורים לסיום ועוד אחרי הקיזוז האגרסיבי. וכמעט שכחנו, היתה גם זכיה בגביע הטוטו.
זה מתחיל בארבעת יסודות ההגנה
הכל התחיל עם חוליית ההגנה. הרביעייה האחורית של הקבוצה משחקת ביחד בשנים האחרונות. ברק בכר, סאלח חסארמה, עמיר נוסבאום ויניב לביא עלו עם הקבוצה לליגת העל בפעם הקודמת, חגגו יחדיו בעונה המדהימה בליגה הראשונה שכללה זכיה בכרטיס לאירופה והיו גם שותפים לעונת הירידה. שיתוף הפעולה והתיאום בין השחקנים הללו הוא לגמרי עיוור, במגרש ומחוצה לו.
החוליה הזו היא העוגן של הקבוצה ושל רן בן שמעון. במועדון דאגו לסגור איתם ראשונים את החוזים כדי שיוכלו לשמור אותם קרוב לחזה ואחר כך, לבנות את שאר החלקים. הם מכירים בדיוק את השיטה והדרישות של בן שמעון, שמזיז וזורק להם טיפים לאורך האימונים. ההיכרות שלהם עם רצונותיו של המאמן מתואמת לחלוטין. רוצים הוכחה לכך? בתקופתם של מישל דיין ואלי כהן ראו את הירידה בתיאום ביניהם שהיה מוצלח רק שנה קודם.
צריך לזכור, הרביעייה הזו ספגה רק 34 שערים בעונה ההיא, שהסתיימה בגביע האופ"א והקדימה מבחינת ספיגת השערים קבוצות כמו מכבי והפועל ת"א, אשדוד, מכבי פ"ת ובני יהודה. "אנחנו ביחד כבר כמה שנים, אין ספק שאנחנו מתואמים על המגרש ומבחינה חברתית והתוצאות מדברות. נוסבאום גר קומה מעלי בדירה בקרית שמונה", מספר המגן הימני של קרית שמונה.
בן שמעון מעריך את האינטליגנציה וחוכמת המשחק שלהם והם למעשה הבאנקרים שלו והסמן הוותיק בהרכב. לכל אחד מהחוליה הזו יש את המאפיינים שלו. בכר שורף שטחים באגף וקורא את המשחק בצורה חכמה, נוסבאום הוא מגן עם טכניקת בעיטה נהדרת וניתן להציב אותו בחלקים התקפיים יותר. חסארמה חזק מאוד, עם בעיטה עצומה ממרחק ולמרות שלעיתים הפיוז שלו קצר, הוא מניה הגנתית. לביא גבוה ויציב עם משחק ראש מצויין. החבורה הלא צעירה הזו מיושבת, ממוקדת בכדורגל ואינה מבזבזת את זמנה בפיתויים המוכרים לרבים מכדורגלינו.
החיים ביחד בעיר כמו קרית שמונה, יוצרים אווירה מיוחדת. בשונה מקבוצות המרכז בהן השחקנים מגיעים לשעתיים אימון ונעלמים לחייהם האישיים עוד לפני שזרם המים במקלחות נעצר, החניכים של איזי שרצקי מבלים יחדיו זמן רב. הפיתויים לא גדולים ובעצם החברים הקרובים אליך באזור, הם אלה שמשחקים מולך כל יום באימון.
מי שמסתובב בעיר, יראה לא פעם את השחקנים הללו אוכלים ביחד, נפגשים בערבים ויוצאים לבר של קיבוץ זה או אחר. מה לעשות, כך נראים חיי הלילה בצפון הרחוק. בכר, למשל, מקשר בין אופי המקום לשחקנים שמגיעים אליו ולעבודה השקטה וכמובן, מתייחס לשוני בין הסביבה הקטנה בצפון למרכז: "זאת לא קבוצה של בליינים. רוב השחקנים שנמצאים בקרית שמונה, הם אנשי בית וזה טוב. בקריה, כולם מכירים אותנו. נכון זה כיף ההכרה הזו והעניין שהעיר חיה את הכדורגל. בסוף השבוע, אתה חוזר לשקט שיש לך במרכז".
זה גם הגיל וגם התרגיל – נתנו לצעירים את הבמה
אחרי הירידה לליגה השניה, שרצקי החליט ללכת עם שחקנים צעירים יותר ולשלב שחקני בית, דבר שהתאפשר פחות בליגת העל. צריך לזכור שהבוס השקיע כסף רב גם במחלקת הנוער שבתקופתו עלתה לליגה הבכירה, מייצרת שחקנים רבים והעונה למשל נמצאת במקום ה-4 בטבלה כרגע.
מתחילת האימונים העונה, זה היה נושא מפתח במועדון. "איזי ורן אמרו בתחילת השנה ששחקני הבית חייבים לשחק בשביל לבנות את המועדון. אין הרגשה טובה מזו. הרגשתי כאילו אנחנו בקבוצת הנוער, שחקנים שמכירים 5-6 שנים וכולם גרים בסביבה", התייחס לנושא החלוץ, תומר סוויסה.
לאחר ששחקני החיזוק הזרים בתקופת ליגת העל לא נתנו את הטון, בצפון החליטו לנצל את הכישרונות שצמחו ממש באזור מה שלבטח כם יוצר הזדהות של הקהל.
כבר בעונה הראשונה עם בן שמעון בליגת העל, ארבעה-חמישה שחקנים בכירים מקבוצת הנוער התאמנו עם הבוגרת, למדו מהשחקנים המנוסים והתרגלו לדרישות של המאמן. בשנה שעברה, הם החלו להשתלב במשחקים והעונה הפכו לברגים מרכזיים. רק תביטו בשמות ותראו. דני עמוס קיבל את אפודת השוער הראשון כבר בעונה הקודמת וצבר כבר עשרות הופעות בהרכב הראשון בגיל 22. עדי אלישע בן ה-20 שנחשב לאחד הכישרונות הגדולים של מחלקת הנוער פתח במרבית המשחקים העונה והוסיף 3 שערים מעמדת הקשר האחורי.
אלרואי כהן היה השנה אחד הקשרים הטכניים בליגת הלאומית עם 5 שערים ומספר רב של בישולים כאשר הוא כיכב בניצחון על כפר סבא, שלמעשה היה החשוב ביותר בפלייאוף. אדריאן רוצ'ט בן ה-23 שחזר לאחר עונה בנצרת עילית, קיבל תפקיד מרכזי העונה ורשם 27 הופעות. גם דין מיומני, שלומי אביסידריס ושיר צדק זכו ללא מעט דקות בעונה הזו אבל מעל כולם, זו היתה העונה של תומר סוויסה.
החלוץ בן ה-22 הספיק לשחק עם הקבוצה בליגת העל אולם השנה, הוא הפך לכוכב של ממש בליגה השניה עם 13 שערים במאבקי הליגה ו-17 בכל המפעלים. לא פלא שמספר קבוצות כבר שמו עליו את העין. "בתחילת השנה, רן אמר אמר שאני אקח את האחריות כי רוצים לתת לי את כל הגב שבעולם, אני הכי שמח בעולם. עשינו עונה מצויינת ונעשה גם בשנה הבאה. אני? אני נשאר בק"ש, זה הבית שלי. אין לי מה לחפש במקום אחר".
לצערם של סוויסה וקרית שמונה, הוא נפצע ממש בשבוע האחרון ויחמיץ את פתיחת העונה הבאה, אבל אל דאגה, כשהוא יחזור הוא לא התקשה למצוא את מקומו בקבוצה.
הרשימה הארוכה הזו אינה מורכבת רק משחקנים צעירים אלא מכאלה שגדלו במחלקות הנוער של המועדון ומתגוררים בסביבתה של העיר. הקבוצה הנוכחית הוכיחה ששילוב שחקני בית בהרכב אינו בא על חשבון הישגים אלא דווקא להיפך.
החממה של רן בן שמעון
ועכשיו נעבור לרן בן שמעון. אחרי טראומת מכבי תל אביב, המאמן חזר למקום שהוא הכי אוהב והצליח בגדול. בן שמעון מכיר את המועדון שנקרא קרית שמונה מכל צדדיו וזה ללא ספק אחד הגורמים להצלחה. הוא מכיר את השחקנים והם את שיטות העבודה שלו והוא רגיל לנסיעות הארוכות שלאחרים אולי היו מפריעות.
למרות ההחלטה שלו לעזוב "קבוצה קטנה" מהצפון ולעבור למועדון הפאר מתל אביב, בקרית שמונה לא היתה תחושת כעס כאשר הוא חזר. "כשרן חזר, זה היה מדהים. הוא כמעט השאיר אותנו בליגת העל נגד הסיכויים. זה שהוא נשאר גם בליגה שניה איתנו, גרם גם לנו להישאר כאן למרות שהשנה, היא היתה חצי ליגה ארצית", אמרו השבוע בקבוצה.
בקריה, הוא יכול להתחיל את היום בפינה השקטה שלו בבית קפה בצומת גומא ולעבור על מערכי האימון ללא הפרעות. הוא צירף לצידו את חברו עופר מזרחי, מבין את הצרכים והדרישות כתוצאה מהמרחק מהמרכז ובעיקר יודע לעבוד עם כל החלקים במערכת. "אל תחשבו שיש שקט בקרית שמונה, יש גם לחצים. בכל מקום בישראל - אין שקט. שקט זה גם מוקד לכישלון. צריך שיקרו הרבה דברים בשביל לעלות ליגה וזה קרה", אמר המאמן.
זה מתחיל בקשר המיוחד שלו עם איזי שרצקי כאשר השניים מעריכים זה את זה בצורה בלתי רגילה. גם הקצר הקל שהיה בין השניים אחרי שבן שמעון סגר במכבי תל אביב והעדיף אותה על הבית החם בצפון, נעלם במהירות. תהיו בטוחים שכבר בשבועות הקרובים, השניים יערכו פגישות לקראת העונה הבאה והשחקנים שבן שמעון ירצה לראות בקבוצה גם העונה הבאה, יסגרו במהירות.
גם האנשים מאחורי הקלעים, מנכ"ל הקבוצה, יוסי אדרי, והדובר, עדי פרג', נמצאים בקשר מצויין עם המאמן ויוצרים לו שקט תעשייתי ודאגה לכל הנושא האדמינסטרטיבי. כשבן שמעון לא היה שם, אדרי אמר לא פעם לסובבים איתו כי העבודה עם רן היא המוצלחת ביותר.
"איזי רוצה מקומות 1-5, יביאו זרים שישדרגו אותנו והצעירים ידברו עם הלב" אמר סוויסה ובכר הוסיף בעניין: “זה היה הישג גדול יותר מהעליה הראשונה אז התקציב היה גדול והיתה סוללת כוכבים על הנייר. אני מאמין שבשנה הבאה נתפוס מקום באמצע הטבלה ומעלה".
אז עם חוליית הגנה יציבה, צעירים מוכשרים, מאמן שמותאם למקום כמו כפפה ואיזי שרצקי אחד, תהיו בטוחים שלקרית שמונה יהיה תפקיד מרכזי בליגת העל.
