ערב נפלא של כדורגל היה לנו אמש (שני) באצטדיון בלומפילד. מעטים המשחקים בליגת העל שאפשר להגיד שהם משחקים ברמה ובקצב של משחק אירופי.
המשחק בין הפועל ת"א לבין מכבי חיפה היה משחק ברמה אירופית לכל דבר בין שתי הקבוצות הטובות בארץ. עם כל הכבוד לבית"ר ירושלים ולמכבי ת"א, נראה שגם העונה הליגה בדרך לקרב של ראש בראש בין שתי היריבות הוותיקות.
אז מה ניצח לאלישע לוי את המשחק? הקלישאה על "הליגה האירופית פחות חזקה מליגת האלופות" די טיפשית כי אי אפשר להשוות בין שתי המסגרות.
אלישע ניצח במשחק בצדק, הפועל איבדה את הראש ואת הנקודות. ואף מילה על השופט. טוב, אולי בכל זאת כמה מילים...
גאדיר וגולסה עם אבא יניב קטן
יכול להיות שאלישע לוי לא ישאר במכבי חיפה בעוד 6 או 7 שנים. זה טיבו של מאמן כדורגל. אבל אלישע יזכר תמיד כמאמן שהיה מספיק אמיץ לתת את המפתחות לשני ילדים צעירים, שמוכיחים שקם דור עתיד לכדורגל הישראלי. הם עדיין לא ברקוביץ', בנין ועטר, אבל אפשר לפנטז.
אין ספק בקשר לכישרון העצום של גולסה וגאדיר. מהירים, אינטיליגנטים ויעילים, אבל מעליהם עומד אבא שקוראים לו יניב קטן. כשגאדיר החמיץ מול וינסנט אניימה, קטן בא, אמר לו מילה טובה ודקה אחרי זה הוא פירפר את דה-סילבה. מעבר לכושר הנפלא של הקפטן החיפאי, המנהיגות והדחיפה שהוא נותן לשני הילדים האלו ראויה לציון. ככה מתנהג קפטן.
מעבר לכך, גאדיר כחלוץ שני הוא אחד השחקנים הטובים בישראל. גולסה מנהל משחק כאילו הוא עושה את זה כבר 10 עונות. ההשתלבות של שניהם במדי האלופה היא נקודת זכות ואם חיפה תזכה באליפות שניה ברציפות, זה יהיה רק בזכות אלישע שהאמין בשני הילדים האלה.
בעיה ושמה סמואל יבואה
להפועל יש בעיה בעמדת החלוץ המרכזי. יש לקבוצה של גוטמן הרבה שחקני כנף מהירים ומוכשרים והרבה "חלוצים שניים", אבל חסר לה סקורר. חסר לה יבואה. משהו לא טוב עובר על החלוץ של הפועל מאז "פרשת הלוויה" בעונה שעברה. מול חיפה הוא פתח על הספסל וגוטמן לא הצליח להפיק ממנו את המיטב.
הפועל פתחה בחוד עם שכטר וללה, אחר כך הצטרפו יבואה וערן זהבי מאחור. הרבה שינויים במהלך המשחקים בתפקודי השחקנים. נראה שההיררכיה בהפועל קצת הלכה לאיבוד. כדי לבנות חלוץ מרכזי סקורר (וידוע שיבואה הוא כזה), צריכים לתת ביטחון. יותר מידי שינויים ותפסת מרובה, לא תפסת.
מרכז ההגנה של חיפה בינוני. ובהפועל? אוי לאגפים
עם כל הכבוד לטשיירה, הוא בלם בינוני מאוד. יותר מידי פעמים הוא הרחיק סתם לחוץ (מוטיב חוזר אצל הבלם הפורטוגלי) ומורגש שהתיאום בינו לבין קינן לוקה בחסר. דקל עצמו בכושר מצוין, אבל בלי בלם שיעזור לו, יהיה לחיפה קשה. אל תשכח טשיירה, לא כל יום משיח.
לגבי האגפים, אייל משומר במגמת שיפור ופיטר מסיללה הוא ללא ספק המגן השמאלי הטוב בארץ. ובכלל נדמה שאין לו חשק. חזק, מהיר ואפילו מבשל. ספק אם נראה אותו נשאר בירוק עוד תקופה ארוכה. אירופה מחכה לו. ואפילו מוחלים לו על הטעות שהביאה לשער המצמק של שכטר.
ומשהו על האגפים של הפועל: משהו לא טוב עובר על דדי בן דיין. אחרי פתיחת עונה מצוינת הוא קצת בנסיגה וחבל. עם זאת, עומרי קנדה לא משחזר את היכולת שלו מהעבר ומול הירוקים הוא היה מהחלשים. גם מרכז ההגנה האדום בינוני, ובלי אגפים חזקים, הפועל תמשיך לספוג. והיא סופגת יותר מידי, גם באירופה וגם בליגה.
הספסל של חיפה יכול להכריע כל משחק
אמנם אין לאף אחד באמת מושג מה היכולות של דוטרה ושטכרמן, אבל חיפה הוכיחה בבלומפילד שהספסל שלה קטלני. אם אלישע ישמור על ההיררכיה, הוא יכול ליצור מצב אידיאלי לירוקים, שליאור רפאלוב ושלומי ארבייטמן יהיו חילופי "שח-מט" בכל משחק.
אמש למשל היה משחק קלאסי לשניהם: הפועל פיגרה, יצאה קדימה בטירוף, וארבייטמן מצא עצמו לבד מול אניימה מספר פעמים. אפשר להתווכח אם שלומי צריך לפתוח או לא צריך לפתוח, אבל השתלבות שלו מול הגנות עייפות יכולה עוד להכריע לחיפה משחקים.
ורפאלוב? הסבלנות והשקט שלו עוד ישתלמו. הוא יעבור את פתיחת העונה הקשה ועוד יתרום רבות לחיפה. מספיק היה לראות את הסבסוב שלו על באדיר כדי לדעת איזה כישרון יש לו ברגליים.
ואיך אפשר בלי אנשי המשרוקית
נושא השיפוט כבר מיצה את עצמו. אז רק נגיד דבר כזה: אוהדי מכבי חיפה ראויים לחגוג ניצחון בלי להינות מטעויות שיפוט. יום אחרי המשחק, לא הוגן כלפי אלישע והשחקנים שיתעסקו בשופטים ורק יפרגנו להם.
אבל מה לעשות שבמשחק הכי אירופי שלנו השיפוט היה ברמה נמוכה. חיפה ראויה ליותר. כל אוהדי הכדורגל ראויים ליותר.
