6,200 צופים מאשדוד בלבד, באו השבוע למשחק נגד קריית שמונה, למרות מזג האוויר שמנע מרבים להגיע. התקשורת דיווחה על 5,000, תוך שהיא מקפידה לפרסם את היציע הבודד שהיה ריק – זה שיועד לקרית שמונה והתעלמה מהמראה המרהיב של היציעים הגדושים, 5,000 ישובים בטריבונה, 900 האוהדים שעמדו על הגדרות מעל הטריבונות ועל הגדר הצמוד למגרש ו-300 ביציע הכבוד וממזג האוויר שמנע מעוד כ-1,000 צופים (ילדים ונשים בעיקר) להגיע.
אבל זה לא העניין. התקשורת מוכנה לפרגן לאשדוד ה"קטנה". אבל כאשר הקוריוז הופך למציאות, כאשר ה"גדולות מתרחקות ומאבדות את השליטה, זה כבר סיפור אחר.
האינטרס של הרייטינג וסביבו הכסף הגדול הוא שמכבי חיפה, הפועל ומכבי תל אביב ,שלהם אוהדים מכל קצוות הארץ, ירוצו למעלה ויגבירו את ההתעניינות סביב הכדורגל במגרשים והצפייה בטלוויזיה (ההתאחדות גוזרת קופון על כל כרטיס שנמכר ועל זכויות השידור, התקשורת מרוויחה מהפרסום והסכומים הם פונקציה של הרייטינג).
לחיפה ולתל אביביות ישנם אוהדים כאלו, רק מאחר והם זכו בתארים. לאשדוד יש רק את האשדודים. אשדוד תוכל להגדיל את רמת ההתעניינות סביבה רק לאחר שתתמודד ראש בראש על התארים, אולם היא תתקשה לעשות כן בניגוד לאינטרסים של בעלי העניין. ההתאחדות לכדורגל תכניס היום יותר כסף אם הגדולות ירוצו למעלה, מכאן שאשדוד בצמרת איננה טובה לכיס שלה.
העונה השתנו סדרי עולם, אשדוד עם תקציב של 12 מיליון ש"ח וקרית שמונה עם תקציב של 19 מיליון ש"ח בעונה, עולות על הקבוצות המגלגלות בין 50 ל-100 מיליון ש"ח בעונה. בהתחלה חשבו שזה זמני ועם התקדמות הליגה, המצב יחזור לתיקנו, עד אז זה נחמד להשתעשע ולהעלות את המתח (כמו בסרט בו הרעים בהתחלה מנצחים למרות שהסוף ידוע מראש).
אבל פתאום מסתבר שלסרט יש חיים משלו וקיימת אפשרות ממשית שפשוטי העם ידיחו את האצולה מהמלוכה והנה צבא התקשורת יוצא למלחמה למתקפה משולבת בכל החזיתות: ההישגים של אשדוד מנותחים בחולשה של האחרים. הקהל של אשדוד שמגיע למגרשים יותר מאשר הירושלמים לטדי, הנתנייתים לנתניה, זוכה לבוז. אין להם סבלנות שאשדוד תבנה מסורת משלה ושהשורשים יעברו מאב לבנו. היא רוצה כסף כאן ועכשיו.
מ.ס. אשדוד היא הקבוצה הכי חדשה בישראל נוסדה רק לפני כ-12 שנה והיא בתהליכי בנייה. אין לה אוהדים מחוץ לאשדוד, אין לה מסורת ובכל זאת יש לה פוטנציאל שהולך ונבנה. לאט, לאט העיר אשדוד מתחילה להתחבר אליה. ילדי העיר כבר לא אוהדים קבוצות זרות כמו חיפה, ירושלים ותל אביב, אלא הופכים יותר ויותר לפטריוטים של קבוצת הבית שלהם.
יהיה קשה להתמודד נגד הדה לגיטימציה של ההתאחדות והתקשורת ללא יוצא מן הכלל. הם כחיות טרף מחכים רק להזדמנות הקטנה ביותר כדי לחשוף שיניים ואת פרצופם האמיתי.
הזדמנות כזאת ניתנה להם השבוע. מה קרה? אשדוד הובסה? לא. אשדוד הפסידה? לא. פשוט שחקניה, שהם הצעירים ביותר בישראל, התרגשו מהמעמד, חוסר ניסיונם לא איפשר להם להשתחרר מהיריבה שסגרה היטב את מרכז המגרש. זה כל הסיפור.
משחק אחד בו הקבוצה לא שטפה את המגרש, יצר עליהום תקשורתי חסר תקדים מסוגו בתקשורת הישראלית והפך את ילדי העיר לאויבים של הכדורגל הישראלי.
כדי להשתיק את העליהום אשדוד צריכה מצד אחד להתעלם ולהתרכז בעצמה. כ- 1,000 האוהדים שעומדים על הגדרות מעל הטריבונה ומתחת לטריבונה, צריכים לשבת בכיסאות, יציע הכבוד צריך לעבור לאיזור האוהדים ותושבי העיר צריכים לעמוד לצד הקבוצה שנלחמת כנגד כל הסיכויים. כך לפחות נסתום להם את הפיות.
אשדוד עושה את הדבר היחיד הנכון והצודק. היא לא קונה את הכבוד שלה בכסף גדול אלא יוצרת את הכוכבים מהבית, יולדת אותם מהרחם של העיר וזה מה שהופך אותה למשפחה אמיתית. אשדוד לא מתכוונת ולא יכולה לקנות תואר בכסף. אשדוד תשיג אותו העונה ואם לא העונה בעונה הבאה או בזאת שלאחריה באמצעות עבודה קשה והמון כשרון. זה לטעמי הרבה יותר מכובד.
הכותב הינו העורך של "המגזין" באשדוד
