חלק מהדברים שמראים עוצמה של מועדון הן התנהגות והתנהלות בעת משבר. הבעלים של מכבי חיפה, יענקל'ה שחר, הוכיח לא פעם שהוא מזן אחר. הוא מתייחס למשברים בפרספקטיבה שונה וחושב יותר על עתיד המועדון ולא מתרגש מאמוציות סביבבתיות בעת משבר.
אין לי ספק שמבחינת מעמדו של אלישע לוי, ההתייחסות גם שלו וגם של יענקל'ה היתה שונה לולא שלוש השנים האחרונות. הקרדיט והכבוד לאלישע על שלוש השנים חייבות להילקח בחשבון. התנאי היחידי לחשיבה אחרת יכול להיות אך ורק אם אלישע מרגיש שאיבד את אמון השחקנים, איבד את חדר ההלבשה ולא מאמין שיוכל להרים את הקבוצה.
בשלוש שנים הוכיח המאמן הוותיק שהוא יודע להתמודד עם משברים. ראינו את זה בסיום העונה שעברה כשהפועל תל אביב הראתה סימנים של אלופה בטוחה ואלישע הצליח לאחד ולהרים את הקבוצה בזמן אמת כדי לזכות באליפות.
מכבי חיפה הוא מועדון מיוחד בכדורגל הישראלי, הרבה בזכות ההתנהלות בעת משבר. מדובר במשבר הגדול ביותר שחווים הירוקים בשנים האחרונות ואני בטוח שיענקל'ה, כמו שידע להתמודד בפקחות עם משברים אחרים ועם תקופות של הישגים גדולים, יידע להשקיט את המערכת ולתת לקבוצה ולמאמנה לסיים את העונה בצורה המכובדת ביותר.
נעבור למכבי תל אביב. השוני בין מועדונים גדולים לאחרים הוא בעוצמה ובכח ההרתעה. מועדון גדול כמו מכבי שמנצח כמה משחקים ברציפות יכול בזכות העוצמה של הקהל להפוך תקופה קשה לתקופה של ניצחון ותקווה להישגים. אף אחד לא יוכל לשכנע אותי וגם לא אתכם שחומר השחקנים של מכבי הוא לא מהטובים בליגה.
שחקנים כמו אלירן עטר, ברק יצחקי, גל אלברמן גיז'רמו ישראלביץ' ואחרים כשהם בכושר טוב ומאחוריהם הקהל האדיר הזה, זה עוצמה שיכולה להביא לשינוי גדול ביכולת הקבוצה ובתוצאות. בנוסף יש לצהובים צעירים מאוד מוכשרים שקיבלו הרבה קרדיט ממוטי איווניר והכיחו שאפשר לסמוך עליהם. אם מכבי תדע לשפר את משחק ההגנה שלה ולהפוך ליותר אגרסיבית היא תוכל לחשוב על הצמרת הגבוהה.
אני נזהר מלהגיד את המילה אליפות מכיוון שיש לנו קבוצה שנמצאת במקום הראשון. היא מראה סימנים של קבוצה עם עוצמה ואופי ללכת עד הסוף. למשחק ביום שני באשדוד יהיה משמעות על המשך הליגה במיוחד לגבי אשדוד. ניצחון שלה וגם היא תוכל לחלום על התמודדות על התואר עד לשניה האחרונה.
אנחנו יודעים מה קורה במועדונים גדולים עם קהלים כמו של מכבי תל אביב - בשבועיים-שלושה קריאות ה'ביזיון' מתחלפות לעידוד מאסיבי שדוחף את הקבוצה, מרתיע את היריבות ומביא נקודות ואפשרות לפנטז על צמרת גבוהה.
הפועל תל אביב נמצאת במצב הטוב ביותר מבין הגדולות. הניצחון על הפועל עכו היה משמעותי ביותר וקטע רצף של כמה משחקים לא טובים שהרחיק את הקבוצה מקרית שמונה. בדומה למכבי, גם כאן לקהל יש משמעות גדולה. כמה ניצחונות שוב יתנו לאוהדים את התחושה שאפשר לקחת אליפות ואנחנו יודעים מה זה בלומפילד שמאמין ודוחף.
מקצועית, אין לי ספק שהפועל חייבת להתחזק בשניים-שלושה שחקנים משמעותיים. בלם (עקב הסיטואציה עם פצ'אלקה), חלוץ (ראינו מה קורה כשדמארי או תמוז לא משחקים) ולא פוסל שחקן נוסף בעל יכולת אישית שמשחק לעומק. כשמאבדים כוכבים בעלי יכולת אישית כמו זהבי, שכטר או ורמוט, שבכל דקה יכולים לנצח עבורך משחק, חייב להגיע תחליף. למשל משחק הגנה משובח, סדר וארגון ואז ליכולת האישית, של שחקנים כמו תמוז, דמארי או אלרואי כהן, יש אפקט גדול יותר.
לסיכום כולם תוהים האם זה מקרה שכל הקבוצות הגדולות מזייפות. אני חושב שמדובר בשילוב של דברים. ראשית: הפערים בין הקבוצות הצטמצמו בעקבות עזיבת שחקנים משמעותיים (הפועל תל אביב ומכבי חיפה), בעבר לכח ההרתעה היה חשיבות גדולה והיריבות היו עולות בפחד וחושבות איך להוציא נקודה ודבר אחרון, הניצחונות של הקטנות על הגדולות החדירו ביטחון בקטנות והביאו את הגדולות להבין שהן פגיעות ולשחק בחוסר ביטחון. למרות זאת לא הייתי מספיד את שתי התל אביביות כשבקופה נותרו עוד 54 נקודות.