מכבי חיפה פתחה את העונה בצורה מוצלחת עם שלושה ניצחונות ותוצאת תיקו בארבעת המחזורים הראשונים. מי שיושב בצד ולא שותף להצלחה הזו על המגרש הוא השוער ניר דוידוביץ', שסוחב פציעה טורדנית בברכו.
השוער בן ה-33 לא פתח את העונה ולמרות הזמן הרב שעבר מאז התגלתה הפציעה, עדיין אין שום אבחנה שתקבע מתי דוידוביץ' יחזור לשער. מספר 1 הבלתי מעורער של הירוקים עבר בדיקת MRI ביום שבת ומחכה לתוצאות שישפכו אור על עתידו.
דוידוביץ' עלה לשידור בתוכנית הספורט של רדיו ללא הפסקה בשיתוף ONE ודיבר בין היתר על היכולת שמציג מחליפו, אמיר אדרי, על החששות מפרישה ומה אומרת אשתו על כך וכמובן על מכבי חיפה המתחדשת.
ניר, מתי אתה חוזר לשחק?
"זו שאלה שאני גם שואל את עצמי ואין לי עדיין תשובות חד משמעיות. עשיתי MRI ביום שבת ואני מחכה לתוצאות. מנסים לעלות על מקור הבעיה".
אתה חושב שתחזור לשער?
"אני לא מדבר על פרישה ולא חושב על כך. מבחינתי אני מלא אתגר ומלא אנרגיות בשביל לחזור. חשבתי שזה יקח פחות זמן וילך יותר חלק, אבל מסתבר שכנראה הבעיה עוד לא נפתרה. אני מקווה שברגע שידעו מה מקור הכאבים אז גם נדע איזה טיפול זה מצריך".
אתה מבסוט מאמיר אדרי?
"מבסוט מאוד. לא צריך להיות מופתעים. אתם לא רואים אותו באימונים, אני רגיל לראות אותו. מבחינתי זו לא הפתעה. לפני שנתיים זו היתה הפתעה, אבל מאז ממש לא".
כשתפרוש, יש למכבי חיפה על מי לסמוך?
"יש את אמיר אדרי, יש גם את תום אלמדון שהוא שוער נהדר עם נתונים פנטסטיים, שצריך להרים את עצמו מהתחלה. הוא עוד יעשה את הפריצה שלו".
אתה חושש שאם תחזור תהיה מלחמה על האפודה?
"הייתי קונה שאתחיל מחר כבר את האימונים. אין לי בעיה עם תחרות. כל החיים הייתי בתחרות. מי שטוב משחק. אם לא אהיה מספיק טוב, אשב על הספסל. אף אחד לא צריך לשחק בגלל השם שלו בטח שלא במכבי חיפה שרוצה הישגים ומכוונת למקומות הכי גבוהים. המקום בהרכב נקבע לפי יכולת, אם אהיה מספיק טוב למאמן הוא ישים אותי. כל מאמן רוצה להצליח ושם את הטובים ביותר בהרכב".
"אביטל (אשתו של דוידוביץ') מדרבנת אותי. בכל ההחלטות שלי במהלך הקריירה היא אף פעם לא התערבה, יש לה דעה משלה כמובן. היא עומדת מאחורי בכל צעד שאני עושה. היא לא אמרה לי לפרוש. היא הכריזה כבר מראש שעד גיל 40 אני לא פורש".
אתה חושב על החיים אחרי הפרישה?
"אני מאמין שאשתלב בתחום אימון השוערים. אני בנוי ונהנה לעבוד עם שוערים. לגדל שוערים זה הדבר הכי יפה שיכול להיות, זה הסיפוק הכי גדול. אני שייך למכבי חיפה מגיל אפס, אשמח להיות חלק אם אוכל לתרום, אבל לטנגו צריך שניים. אני עוד רחוק מזה, יש לי שאיפות לחזור לשחק".
איך מכבי חיפה נראית לדעתך העונה?
"אני חושב שאחרי שעזבו ארבעה שחקנים משמעותיים ושחקן בסדר גודל של יניב קטן שעוד מתמודד עם פציעה ולא שיחק הרבה מתחילת העונה, מכבי חיפה נבנית מחדש עם שחקני טובים מאוד. מתגבשים, מתחברים, לאט לאט לומדים יותר טוב מה המאמן רוצה. יש שיפור מהמחזורים הראשונים".
מה אתה חושב על ההצטיינות של רפאלוב דווקא כשקטן לא על הדשא?
"גם כשקטן היה על כר הדשא ליאור היה צריך לקחת יותר מנהיגות. יכול להיות שהפחות נוח לו, אבל בכדורגל צריך לקחת לבד. כשאייל (ברקוביץ') היה בן 18 ראיתי שהוא לא חיכה שיתנו לו ליד ראובן עטר וטל בנין".
מי המנהיג כשאתה וקטן לא נמצאים?
"רפאלוב צריך לקחת את זה, אין ספק. אני מקווה ורוצה להאמין. אני מנסה להעביר לו כבר במשך שנים שהוא חייב לקחת את המושכות ושלא יחכו לו יותר מדי. אין יותר שמח ממני לראות אותו כשחקן בית. הוא יודע שהוא עדיין לא ממצה את כל היכולות. קפיצת המדרגה שלו תהיה כשהוא לא יסתפק בשני גולים. יש לו את היכולת הזו".
כמה זמן עוד יקח לך לחזור למגרש?
"ברגע שיהיה לי יותר כיוון למקור הכאבים אולי תהיה הערכה יותר טובה. אני לא יודע אם אחזור העונה, אני רוצה להאמין. קשה לי להעריך. מה שמתסכל באמת זה כשאתה עובד ועובד ואין שיפור, זה כמו לתת גז בניוטרל".
