בין אם אתם אוהבי כדורגל או לא, בין אם תל-אביבים, ירושלמים, חיפאים או בית-נהללים השבוע לא יכולתם להתעלם מהדיבורים על 'משחק המשחקים' – הדרבי. זה התחיל עוד לפני המשחק של מכבי ת"א מול מכבי חיפה ביום שני, הכותרות להפסד צהוב ונרפה היו מוכנות בכל מערכות העיתונים והאינטרנט ואין אוהד אדום שלא גיבש לעצמו את דעה מנומקת עוד לפני שהשחקנים שפכו אגלי זיעה על אדמת יפו.
בין נסיעת אוטובוס, דיון בעבודה, הליכה ברחוב וישיבה בסאונה, ליקטתי ורשמתי כל מה ששמעתי מהאוהדים של שני המחנות האלו. האחד, כמו גידי גוב ויהודית רביץ, מסביר שהוא בא מאהבה ולא מבין למה כולם רוצים ברעתו פתאום. והשני, כמו מוניקה סקס, רוצה לשבור לו יד אך בניגוד ללהקה של יהלי סובול לא מתכוון להכניס שם סיפור של רחמים.
בקו 20 בדרך לעבודה: "חייבים להרוס להם, אין תסריט אחר"
עוד ישיבה בקו 20 בדרך לעבודה והפקק באבא הילל ארוך מתמיד. ככה נשבע הנהג לתיירת היפה שהתיישבה לצידו, בתקווה שזה יראה לה איפה זה קניון איילון. אני בזווית האוזן מצוטט לשיחה של שני חברים, נראים בשנות ה-20 לחייהם.
"כשהיינו קטנים שנאתי יותר את חיפה", מסביר האחד לשני שמסכים איתו ומזכיר לו איך בבית הספר היסודי הם היו מחלקים את הכוחות בצורה הבאה: אוהדי מכבי ת"א והפועל ת"א תחת קבוצה אחת בשם המאוחד – "הפובי". אוהדי מכבי חיפה באופן טבעי נקראו פשוט, חיפה.
"הפועל לא היו פונקציה פשוט בשום מידה, דרבים היו דבר מבורך, שיבואו האדומים רק אל תראה לי את הירוקים ואת קרית אליעזר הזאת" אמר תוך כדי שהינהנו בהסכמה עם מבט בלתי מאמין לצורה בה היוצרות התהפכו והגולם קם על היוצר.
"אתה קולט... רק בשנים האחרונות אני מבין מה ניסו להסביר לי כל הזמן הזה ולמה הפועל זה הכי גרוע. בסופו של דבר אני רוצה לשלוט בעיר שלי! החגיגות בחוף דדו במרחק ביטחון שמאפשר התעלמות טוטלית, אבל הפועל? לא נפסיק לשמוע עליהם. הם יהיו בכל פינה".
"חייייייבים להרוס להם" הדגיש השני שקיבל את רשות הדיבור מתוך השקט. "אני לא יכול לדמיין תסריט אחר".
הפקק לא מתקדם ואני מתערב בשיחה כבר מתוך שיעמום. "ומה גורם לך לחשוב שתיקחו מהם נקודות? הרי ברור כבר שלהודות לאלוהים שהוא שונא את האדומים לא עובד, אה?
"כן אה" ענו לי השניים. "זה בדיוק הקטע, אנחנו לא יכולים לפקפק יותר בדברים שאנחנו מאמינים בהם" הסביר לי המכביסט השמאלי מבין השניים. "אלוהים שונא את האדומים מבחינתו והם הלוזרים של העיר הזאת. כמה שהם ניצחו אותנו המון בשנים האחרונות זה לא הביא להם שום תואר, לפחות לא הניצחונות עלינו. אם בדרבי החשוב באמת הם ינצחו זה יעשה בלאגן אמיתי בדרך שאני מסתכל על החיים".
שיחת טלפון עם אוהד הפועל: "בשמיים כל משחק, גם בדרבי"
דבר אחד בולט אפשר להגיד על הרבה אוהדי הפועל שאני לפחות מכיר – הם בטוחים שכל אחד שמח בשמחתם וממש לא מבינים למה זה לא ככה. אם במקרה זרקת מחמאה לאוהד הפועל על אחד מהשערים של הקבוצה בשבת הוא יגרור אותך לניתוח לפרטי פרטים של הסגל כולל למה הסיטו את ארתור אטצזיאנוב מהנוער לעמדת המגן השמאלי.
שיחה דומה ניהלתי השבוע. "הקבוצה שלי מעיפה אותי כל משחק לשמיים, אתה חייב להבין" פתח החבר היקר את דבריו. "אני מגיע לבלומפילד רואה כדורגל שאני לא זוכר בחיי ובנוסף לזה נהנתי מעונה מדהימה באירופה. אין אין לא נסיים עונה כזאת בלי דאבל. לא נסיים! ננצח את הדרבי ואת בית"ר ולא יעזור לאף אחד".
מה קרה לכם בזמן האחרון עם ביטחון היתר הזה? לא משהו שכיניתם מכביסטי? אני שואל ומנסה קצת לצנן את ההתלהבות מהעבר השני של הקו. "שמע, מכביסטי קצת מצידנו, אבל זה פשוט מרגיש הכי טבעי לדבר על זה כי אני באמת מרגיש שאנחנו רמה מעל. אין שום סיבה שקבוצה שניצחנו השנה פעמיים ועוד פעם אחת בעליונות ברורה תיקח לנו נקודה אפילו".
ולמה כולם נגדכם? למה אתם נותנים תחושה שאתם נרדפים על ידי כולם?
"בזמן שכולם כבר אמרו שחיפה אלופה אנחנו ידענו שיש את הקיזוז ושיחקנו לפי הכללים שהכתיבו בתחילת העונה וכולם ידעו עליהם. אף אחד מאיתנו לא מצדיק את השיטה או חושב שהיא ספורטיבית אבל ברגע שיצא שאנחנו המרוויחים היחידים ממנה אז באופן טבעי אנחנו באופוזיציה מסכנה ועלובה מול שאר הליגה שמתאגדת סביב הרציונל הזה שהקבוצה שצברה יותר נקודות תיקח אליפות".
תסתכל על הטלפון, המקש הקטן הזה מתחת לספרה 7...איך קוראים לו?
"אה... חחח כוכבית, זה נושא בפני עצמו. אני חושב שהמושג הזה הוא מצחיק כי הרי גם לחיפה תהיה כוכבית בסוף העונה אם תזכה. הרי כשילד יקנה את יומן הכדורגל של איטו אבירם או משהו כזה בעוד כמה שנים והוא יסתכל על האלופה בעונת 2009/10 תהיה כוכבית שתפנה לתחתית הדף ותסביר לו שבעונה הזו חלה שיטת הקיזוז וכו' וכו'. זה בכלל לא מטריד אותי. שתהיה כוכבית שתהיה סולמית – אמרתי לך הקבוצה שלי משחק כדורגל שלא חשבתי שיכול לרגש אותי ככה שוב וזה מה שאני לוקח מהעונה הזו".
בחדר כושר: ניתוח מקצועי שמצדיק תעודת פרו
הניתוח הטקטי/אסטרטגי ששמעתי על הבר בחדר כושר השאיר גם אותי ללא חצי שאלה לאדם שמשמש ביום יום מאמן ילדי בית ספר.
וואחד משחק יש, אה? בתור מאמן לעתיד מה היית מייעץ למכבי?
"נמני? זה פשוט. הוא בא עם קבוצה פחות טובה והוא גם זוכר מה היה בדרבי האחרון. שישכח מלשחק התקפה לפחות בהתחלה. הוא צריך לפתוח או עם שלושה בלמים או עם שלושה קשרים אחוריים שיגבילו את ורמוט ואת שאר הקישור המזין של הפועל".
"ולמכבי יש סיכוי לנצח ככה?" אני שואל, "הרי גם מול מכבי חיפה וגם מול בית"ר השיטה הזו שאתה מדבר עליה נבחנה לזמן קצר מידי בגלל הרחקה של שחקן, אי אפשר לדעת איך הרכב כזה יתפקד 90 דקות".
"אם מכבי מצליחה לשרוד ללא שער חובה עד הדקה ה-60 והפועל כבר יודעת שחיפה מובילה בתוצאה זו או אחרת הלחץ שגם ככה יהיה בצד האדום יגדל ברמות משתקות. שיתוק שיכול לשחרר את מכבי קצת קדימה דרך המהירות שהיא יכולה להפעיל עם מאיוקה, אבידור, בוזגלו ושבחון. משם אפשר גם להוציא תוצאה יותר טובה מתיקו".
אוקי קיבלתי, נשמע מבטיח, מה צריכה לעשות הפועל אם ככה?
"גוטמן הוא אדם קצת היסטרי אבל חשוב שזה לא יחלחל לשחקנים, למרות כל הדיבור שלהם בשבוע האחרון הם לחוצים וזה טבעי. מול אשדוד הם הבקיעו גול מוקדם וזה היה המפתח להורדת מפלס הלחץ. בכלל לחץ זה הסיפור האמיתי בהקשר של הפועל. מבחינת מכלול קבוצתי הם יותר טובים השאלה איך הם ינהלו את הבטן שתתהפך להם בכל דקה שתעבור והם לא יובילו".
ומי שחקן המפתח אם ככה? מי צריך לנהל את הלחץ?
"אני חושב שבמקרה הזה זה שכטר. הרי כמו שראינו בדרבי הקודם, הוא את המצבים יקבל והשאלה אם ינצל, כל החמצה של הזדמנות טובה תעלה את סף העצבים של השחקנים ושל הקהל, מקום שהפועל חייבת להתרחק ממנו. הוא גם היחיד שיכול להתמודד עם ההגנה שמתכננים במכבי, בוודאות זה לא יהיה דומה לדרבי הקודם".
