הפועל ב"ש תגיע הערב ב-19:00 לקופסא בנתניה לא רק כדי להתמודד עם הקבוצה המקומית שלא מרבה להפסיד במשחקי הבית אלא גם ובעיקר כדי להתמודד עם הסטטיסטיקה.
הקבוצה מבירת הנגב אמנם לא מרבה להפסיד העונה ותעיד העובדה שהיא כבר לא נוצחה חמישה משחקים רצופים, אך המאזן שלה בעיר היהלומים הוא עגום למדי.
1992 הייתה שנה מרובה באירועים פוליטיים וספורטיביים ששינו את המפה העולמית בתחומים אלה ואחרים. בארץ הצליחה מפלגת השמאל להשיג רוב בכנסת לראשונה מזה 15 שנים ויצחק רבין ז"ל נבחר לראשות הממשלה בפעם השנייה.
גם בארה"ב היו בחירות לנשיאות. ביל קלינטון הביס את ג'ורג' בוש האב בדרך לבית הלבן שם כיהן שמונה שנים ברציפות. סופת הטורנדו הגדולה ביותר באותן שנים השתלטה על חלקה המזרחי של אמריקה וגבתה 26 קורבנות ונזק של כ-300 מיליון דולר ברכוש.
מה הקשר בין יעל ארד, אורן סמדג'ה והפועל ב"ש?
בספורט הישראלי, ההישגים המשמעותיים באותה שנה היו בענף קטן שלא היה בתודעה הלאומית עד אותה תקופה והוא ענף הג'ודו. יעל ארד ואורן סמדג'ה העניקו למדינת ישראל את שתי המדליות הראשונות במשחקים האולימפיים שנערכו בברצלונה. בכדורגל, מכבי ת"א חגגה את האליפות ה-15 בתולדותיה לאחר הפסקה בת 13 שנים.
למה כל זה מעניין אתכם? כי הניצחון האחרון של הפועל ב"ש במשחק ליגה ב"קופסא" הושג בדיוק באותה שנה. ליתר דיוק בנובמבר 1992 כשהקבוצה מבירת הנגב הגיעה לעיר היהלומים וניצחה 0:2 משערים של חיים אמזלג והישאם זועבי. מאמן השוערים הנוכחי של הקבוצה ושוער העבר, אסי רחמים, היה אז בתחילת דרכו ושמר על רשת נקייה באותו משחק כששמעון ביטון, כיום עוזרו של קלינגר, שיחק בעמדת המגן השמאלי.
מאז בילו שתי הקבוצות (ביחד ולחוד) בליגת העל, בלאומית ובארצית כשבחלק גדול מהעונות שחלפו מאז אותה עונה הן כלל לא נפגשו. למרות זאת, בבירת הנגב יעלו בשבת על מנת לשחק מול הקבוצה הצעירה והנמרצת של ראובן עטר, אבל גם כדי לשבור את הרצף הלא מוצלח בקופסא.
רבות כבר נאמר על החיבור באמת יוצא הדופן בין המאמן ניר קלינגר לקהל האוהדים של הקבוצה, אך אם נשים לב לנתונים אי אפשר שלא להתפעל מגודל ההישג של המאמן בן ה-44. לא מדובר בהכרח בתוצאות על המגרש למרות שהקבוצה נמצאת בתקופה טובה.
הקדנציה של קדוש - הארוכה במועדון, בעשור הקודם
לא לחינם אוהדי הפועל ב"ש "מחזיקים" מלופא קדוש וחלק מהם אף חשב שהוא המתאים ביותר לאמן את הקבוצה עוד בטרם הוחתם קלינגר במועדון. למרות שמחוץ לבאר שבע קדוש לא זכה להישגים של ממש, בטח לא בשנים האחרונות, המאמן הוותיק אימן את הקבוצה שתי קדנציות שונות בעשור הקודם כשהראשונה ארכה שנתיים וחצי. מדובר בהישג ששום מאמן שאימן בבירת הנגב במילניום הנוכחי אינו יכול להתגאות בו.
מספיק אם נתבונן ברשימת המאמנים שעברה במועדון בעשור הקודם ונראה שחלק מהם (אם לא כולם) בעלי רזומה מרשים בכל קנה מידה. שלמה שרף, אלי גוטמן, אלי כהן, ניר לוין, מרקו בלבול, גילי לנדאו, גיא לוי וגיא עזורי. כולם אימנו בבאר שבע ולא הצליחו לסיים שתי עונות רצופות.
שלוש וחצי שנים עברו מאז שאלונה ברקת רכשה את המועדון מידיו של אלי ז'ינו והצילה אותו למעשה מקריסה טוטאלית. ברקת, מעבר לכסף הגדול שהיא משקיעה בקבוצה, משרה שקט, עבודה יסודית וחשוב מכל לא מאמינה בפיטורי מאמנים על ימין ועל שמאל.
למרות זאת, בתקופה של ברקת במועדון אימנו את הקבוצה לא פחות מחמישה מאמנים. מרקו בלבול, גילי לנדאו, גיא לוי, גיא עזורי ו-ויקו חדד. גיא לוי הוא היחיד שהצליח לשרוד עונה שלמה וגם זה אחרי אין ספור היתקלויות עם הקהל, מה שבסופו של דבר גרם למאמן שהחזיק בחוזה לשנתיים נוספות במועדון, לוותר ולעזוב למרות שהקבוצה השיגה את המטרה ועלתה לליגת העל.
"הוא מדבר איתנו בגובה העיניים ולא מחפש תירוצים"
קלינגר הוא המאמן השישי בשלוש השנים של ברקת במועדון. מה ש"קנה" את לב האוהדים היו דווקא התשובות של קלינגר בסיום משחק התבוסה 5:1 לבית"ר י"ם במחזור הרביעי. המאמן עמד מול המצלמות ואמר: "אי אפשר לתאר את מה שאני מרגיש. אני מרוסק, זה היה מסוג הימים השחורים האלה ואין לי מה להגיד. לא נותר לי אלא להתנצל ואני מרגיש נורא עם ההפסד הזה. זו פשוט תקלה שלא מאפיינת את הפועל ב"ש".
אוהדי הפועל ב"ש לא פראיירים וכל הסטיגמות שניסו להדביק להם בשנים האחרונות פשוט לא נכונות. הם יודעים כדורגל ויודעים בעיקר להעריך כנות ויושר. זה מסוג הדברים שקודמיו של קלינגר פשוט לא ידעו להעביר להם. בטח לא בצורה הנכונה.
אחד האוהדים היטיב לבטא את הקשר ההדוק ואמר: "מה ששבה אותו אצלנו זה הכנות שלו והעובדה שהוא לא מספק תירוצים כדי להסביר יכולת לא טובה ואף פעם לא מדגיש חיסרון של שחקן זה או אחר. הוא מדבר איתנו בגובה העיניים ולא מתנשא ומחפש את מי להאשים. בנוסף, יש לו אישיות שמאוד קל להתחבר אליה".
שימו לב למאזן של הקבוצה מאז אותה תבוסה צורמת בטדי. תשעה משחקים - חמישה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו והפסד בודד (3:2 לדאבליסטית, הפועל ת"א בחוץ). כל זה מצביע על שינוי מגמה וחשוב מכל קלינגר הצליח לגרום לשחקנים להפנים שהם לא פחות טובים מאף קבוצה בליגה.
במחזור ה-12 של העונה שעברה הגיעה הפועל פ"ת לבירת הנגב לאחר חילופי מאמנים, אך לאחר שני משחקים בלי ניצחון גברה הקבוצה של גיא עזורי 0:2 על המלאבסים. למרות הניצחון המאמן יצא בליווי משטרתי וספג שריקות בוז מהקהל.
העונה הגיעה אותה קבוצה במצב דומה לאותו מגרש והוציאה תיקו 0:0 משמים. האם גורלו של קלינגר היה דומה? ממש לא. המאמן הוא היחיד שזכה למחיאות כפיים מהקהל למרות התצוגה החלשה והתוצאה הלא מחמיאה.
"אנחנו לא יפי נפש. השופט שרק לסיום וירדנו מהמגרש"
רוצים עוד דוגמא? בסיום המשחק שפוצץ באשדוד במצב של תיקו 3:3 ולאחר הפגיעה בקוון, הורה המאמן לשחקנים לרדת מהמגרש מיד עם השריקה של השופט. "אנחנו לא יפי נפש", אמר בסיום המאמן והוסיף: "השופט שרק לסיום וירדנו מהמגרש".
הרוח הווינרית של קלינגר לא הסתיימה כאן. בזמן שהבעלים אלונה ברקת שיחררה הודעות לקוניות לתקשורת, עלה המאמן לכל תחנת רדיו, טלוויזיה ודיבר בכל אתרי האינטרנט והעיתונים הקיימים על מנת להגן על קבוצתו ועל האוהדים שנפגעו מהיחס של הקבוצה היריבה במהלך אותו משחק.
הגישה והרצון לחבק ולהגן על האוהדים ולא לנסות להדוף אותם ממנו היא זאת שחיזקה את הקשר עם האוהדים למאמן ולא להפך. קלינגר הפך לקונצנזוס בקרב האוהדים אולי אפילו גדול יותר מזה של הבעלים אלונה ברקת.
לאחר רצף של חמישה משחקים בלי הפסד האם הקבוצה של קלינגר מוכנה לפתוח את הקופסא ולמצוא שם הפתעה? האם אחד הרצפים הארוכים בהיסטוריה של המועדון עומד להישבר? אם אכן זה יקרה הרוח והווינריות של המאמן עוד עשויה להביא את הקבוצה לאירופה בסיום העונה.
