ישנן שיטות צ'י גונג החותרות להגיע לגוף-על ולחוזק-על ומנסות לממש את הרעיון (המופרך) של סופרמן. במילים אחרות – יוגה כוחנית. מתוך שיטות אלו נולדו האגדות על עמידות מול כלי נשק, עצירת נשימה וכוח עילאי. מקורן של השיטות בכך שהגוף אינו מוכן ואינו ערוך לתרגול מאומץ, קשה ובלתי פוסק שהשיטה מחייבת את מתרגיליה. לכל שיטה של צ'י גונג המתמקדת בפיתוח כוח ובעוצמה פיזית נלוות בעיות אופייניות. זה המקום לספר את הסיפור של ג'ואנג דזה – נזיר ששמר על גופו בצורה עילאית: עורו היה צח כתינוק ושיער ראשו נשאר שחור וחזק. יום אחד בא נמר וטרף אותו. לעומתו, היה אחר שהרבה לעסוק בבילויים ובמסבאות ואז באה מחלה והרגה אותו. המסקנה המתבקשת מכך: אל תגזימו ואל תזניחו צד אחד לטובת צד אחר. בקיצור – אל תהיו לא פנאטים ולא מכורים.
התרגול הלקוי נוטה להשפיע קודם כל על הלב – החשוב שבין האיברים המלאים, שמתואר בספר "הקיסר הצהוב" כ"קיסר השולט על הדם ועל כליו". ברפואה המסורתית הסינית יש ללב מספר תפקידים: הוא שולט על הדם ועל כלי הדם. אם הדם לא יזרום בחופשיות ואיתו הצ'י המזין – יינג-צ'י, יופיעו תופעות כמו ורידים בולטים (דליות), למשל. כשמערכת הדם סדירה, הלב פועל בצורה סדירה.
הלב מאכסן את הרוח – שן (מונח המתפרש גם כנפש, אל, אלוהי ועל-טבעי). רוח נכונה משמעה חיות המתבטאת בצבע הפנים, בעיניים, בדיבור, בצלילות הדעת, בטונוס השרירים וגם בצד המנטאלי הכולל את הזיכרון, יכולת הלמידה, החשיבה והניתוח.
הלב שולט על הסביבה: הדבר מתבטא בהעדפות האדם וברגשותיו. הלב שולט גם בזיעה: הדבר מתבטא בפנים, נפתח ללשון שהיא הדרך לבטא מה שהלב מרגיש ועוזר בהבחנה בין טעמים.
לכן, כאשר צ'י או דם נפגעים בשעת תרגול שיטות צ'י גונג מאומצות ומתישות, ישנן השפעות גם על הלב שיכולות להתבטא בהפרעות פסיכולוגיות או פסיכוסומאטיות. למשל: תהליך של "שוק" חוזר ונשנה ללב יכול להיגרם כתוצאה מתרגול, דוגמת תנועות הצלפה מהירות באוויר, חבטה בשקים כבדים, או תרגול פא-ג'ינג (כוח מתועל או הפקת "אנרגיה מתפרצת") לפני שהגוף מאוזן מבחינה אנרגטית. תארו לעצמכם סדרה של התרגשויות או בהלות שאינה מסתיימת.
הבעיה השכיחה השנייה בתרגול צ'י גונג היא לחץ מופרז, הנגרם כתוצאה משיטות נשימה לא נכונות – נשימה מאולצת, תרגול שבו האוויר "מוחזק", נשימה לא טבעית או שיטות שבהן האוויר ננשף עם מתח גופני. גם אלה יכולים לגרום ללחץ רב מדי על הלב.
לבסוף – לחץ על הלב, דבר שנגרם מחימום יתר של הצ'י כתוצאה מפעולה בלתי מבוקרת יכול אף הוא ליצור אפקט גופני שלילי. תרגול מלווה במתח ובלחץ, יכול לגרום לצ'י ולדם להתחמם יתר על המידה. כדאי לדעת שגם שיטות תרגול עדינות, המתורגלות עם שימוש יתר של המחשבה, עלולות לגרום ללחץ דומה.
הפרעות פסיכולוגיות הנובעות מתרגול לקוי – "הפרעה בשן":
"הלב מאכסן את השן". ברפואה הסינית מיוחס השן לתבונה רוחנית, לתבונה אינטואיטיבית, ליכולת יצירתית, למודעות ולחיוניות כללית. נזק גופני ללב משפיע על השן (הרוח) ויוצר בעיות מנטאליות. במילים אחרות: לחץ הוא דבר מדכא. רבים מהמתרגלים במערב, אינם מודעים כלל לבעיות אלו הידועות ברפואה הסינית כ"הפרעה בשן". מאפיינים שכיחים לכך הם חרדה, עצבנות, שיפוט לקוי, חוסר מנוחה, חוסר שינה וחוסר יכולת לפרש את הסובב אותנו בצורה נכונה (אנשים שאנו מתארים כ"מרחפים"). יכולות להיות השפעות נוספות על הזיכרון, על הרגשות ועל כוח השיפוט. חוסר תבונה בשיפוט הוא בעיה מקובלת ברפואה הסינית, המיוחסת להפרעה בשן. אפילו צ'י-גונג המתורגל בצורה נכונה יכול להוביל להפרעות בשן ולכן כדאי לתרגל בהדרכת מורה מיומן.
איך מתרחשת "הפרעה בשן"?
כל שלב בצ'י-גונג הוא תהליך שיטתי עם התחלה, אמצע וסוף. בגלל ההשפעה ההדדית של כל תנועה אנרגטית או "פתיחה" בגוף על הרבדים הגופניים, המחשבתיים, הרוחניים והרגשיים, בנויות שיטות הצ'י-גונג בשלבים. ההתקדמות נעשית על פי התוצאות והתרגול משלים, מאזן, מגוון או ממשיך את התהליך כאשר המטרות בכל שלב הושגו.
יש שיטות צ'י גונג המיועדות לפתיחת "מרכזים אנרגטיים", "שערי אנרגיה" או "נקודות אנרגיה" בגוף, למשל שחרור צוואר תפוס או בית חזה תפוס מזה שנים. בשעת התרגול יש לוודא שלא קיימים "קשרים" בתהליך של פתיחת המרכזים, השערים, או הנקודות. אם מרכז, שער, או נקודת אנרגיה נפתחו כתוצאה מהתרגול והמתרגל אינו יודע כיצד או מתי להתקדם, הדבר עלול לגרום לקיבעון באימון, או במקרה הגרוע – למצב דיס-הרמוני בגוף.
תופעה מקובלת אחרת בתרגול הגופני, היא שחרור של רגשות או "זיכרון של הגוף". כאשר הגוף או המחשבה חווים פגיעה פיזית או רגשית, ה"זיכרון" של האירוע יכול להתאכסן בגוף כ"צלקת אנרגטית". תנועות אנרגטיות מסוימות (כמו גם תרגול תנוחות עמידה) יכולות לשחרר "זיכרון" זה ולהשפיע באופן שלילי על מצבו הרגשי של המתרגל. הדבר יכול להתבטא בדיכאון, בחרדה, בעצבנות, בחוסר שינה ובחוסר מנוחה. תרגול צ'י גונג, המשויך לאמנות הלחימה, צריך להיות תהליך מובנה והדרגתי. עליו להתחיל בתכנית של איזון הגוף, המבנה והתנועה ולהמשיך משם לתרגילים שמטרתם בנייה של כוח פנימי, תוך המשך שמירה על איזון.
שלושת ההימנעויות:
בצ'י גונג קיימת אמרה מפורסמת האומרת: "בלא חוקים, אין הצלחה". החיים הם תנועה ומטרתו של הצ'י גונג לשפר אותה דרך הנחיות ועקרונות לתרגול. ככל שמתרגלים על-פי הנחיות אלה, כך גם מתגברת ההשפעה החיובית של האימון.
בנוסף להנחיות "עשייה" קיימים גם עקרונות נוספים, שהם בבחינת "אל תעשה". שלושה דברים מהם יש להימנע מכונים "שלושת ההימנעויות", "שלושת המגרעות" או "שלושת הפגעים": אל תכעס (יש להימנע מ צ'י כועס, מדכא או מדוכא). אל תהיה כוחני (יש להימנע מכוח מגושם). אל תתפרץ קדימה (יש להימנע מלהבליט לפנים את החזה ולהרים את הדַאן-טִיֶאן(.
מומלץ לכל מתחיל לזכור את שלושת ההימנעויות. אם אנחנו עובדים ללא שיטה סדורה ואנו נסמכים רק על התלהבות רגעית המוליכה את התרגול, שלושת החסרונות עלולים לצוף ולעלות.
התוצאה תהיה פגיעה פוטנציאלית. לא זו בלבד שכמעט בלתי אפשרי לבנות את המיומנות, את השיטה, את הצ'י ואת הכוח בצורה חלקה וזורמת, קיים גם קושי להשיג את המיומנות הנדרשת באמנויות הלחימה. ככל שהתרגול מעמיק יותר כך תופיע הבעיה מהר יותר, תלך ותחמיר.
מבין שלושת ההימנעויות, החיסרון של צ'י כועס מופיע בשכיחות הגבוהה ביותר, במיוחד אצל מתרגלים מתחילים. לעיתים קרובות הם אפילו אינם יכולים לחוש בעצמם את המצב שנוצר. כאשר חשים בזאת, קיים קושי להיפטר מהרגלים רעים שנטמעו. לכן, כל עוד לא נפטרנו משלושת ההימנעויות – התרגול אינו יכול להתקיים במלואו. על המתרגלים להבין את שלושת ההימנעויות, לדעת את מקורן ולשלוט בשיטה ובתיאוריה שתאפשר את סילוקן. כך אפשר לתרגל את המיומנות, להיכנס לדרך הנכונה לבניית הכוח והצ'י ולהתקדם בהדרגתיות.
באופן כללי, שלושת הפגעים בהם דנו הם נחלתם של מתרגלי הצ'י גונג ואמנות הלחימה. הדרך הנכונה אינה יכולה להימצא עד ששלושת הפגעים יסולקו. אמרה מפורסמת אומרת: "תורת המוסר חייבת להיבנות בהדרגה, הרוחות הרעות חייבות להסתלק כל כולן".
תרגול נכון יביא לשכר רב בבריאות, כולל פעילות מוגברת של חילוף חומרים, התנגדות מוגברת כנגד מחלות, כוחות מוגברים להחלמה ממחלות והולכה לחיים ארוכים ובריאים.
עצתם של המאסטרים העתיקים לבני הזקן הייתה לבצע את התרגילים במחשבה רגועה, ללא דימויים כפייתיים, למקד את הכוונה בבטן התחתונה עד שתתמלא באנרגיה שתחול על הגוף כולו, דרך מסלולי התנועה של הצ'י גונג.