כשאבי שטיין מדבר על מרתון ניו יורק נמרח לו חיוך שאי אפשר להוריד מהפנים. "אין עיר גדולה בעולם, מברלין דרך לונדון ועד אמסטרדם, שלא מתהדרת באירוע כזה פעם בשנה. אבל בניו יורק זה פשוט מרגש", אומר מנכ"ל איגוד האתלטיקה לשעבר, והבעלים של חברת "מרתון ישראל" להפקת אירועי ספורט. החברה שמארגנת את החזרתו של המרתון המלא לתל אביב אחרי 15 שנה. "לעמוד על גשר וראזאנו בסטטן איילנד בקור המקפיא של נובמבר ולראות למעלה מ-30 אלף רצים משליכים מעליהם בבת אחת את האימוניות בהזנקה, זאת פשוט חוויה מדהימה".
קור מקפיא ו-30 אלף איש כנראה לא יהיו בנקודת הזינוק בגן צ'ארלס קלור בסוף חודש אפריל (24.4), אבל אירוע שימשוך 10,000 רצים במגוון גילאים דווקא כן. כך לפחות מבטיחים שטיין (55), שמארגן כבר כמה שנים טורנירים ואירועי ספורט באמצעות חברת "שיאן ספורט", ושותפו לחברת "מרתון ישראל" שהוקמה לפני פחות משנה, עופר פדן (50) - הבעלים של חברת "גו פור" המשווקת חבילות נופש אתגרי.
קצת לפני שהם מגיעים לישורת האחרונה של ההכנות לאחד מאירוע הדגל של חגיגות המאה שנים לעיר תל אביב, הדופק של שטיין ופדן כבר עובד בקצב מהיר. גם בגלל המורכבות בארגון האירוע שמעסיק כרגע 15 עובדים במשרה מלאה ויעסיק עוד מאות נוספים ביום המרוץ, אבל בעיקר כי לא מעט כסף מונח כאן על הכף. תקציב מרתון תל אביב עומד על 4 מיליון שקלים, אבל בניגוד לתחרויות אחרות בישראל, כמו מרתון טבריה או מרוץ חולון שבהם העירייה נושאת ברוב נטל הארגון והעלויות, כאן כמעט כל הסיכון הכספי נופל על כתפי "מרתון ישראל". עניין לא פשוט בימים של מיתון.
"אנחנו רצים למרחקים ארוכים", אומר פדן ומתענג על משחק המילים, "ולכן אנחנו לא בונים על רווח כבר במרתון הראשון. החוזה שלנו עם עיריית תל אביב הוא לחמש שנים, כשזוהי השנה השנייה שלנו. כחימום, ארגנו כבר את חצי המרתון של תל אביב בנובמבר, אבל עכשיו זה הדבר האמיתי. מבחינתו היעד הוא לעמוד בשורה אחת עם המרתונים העירוניים הגדולים בעולם, ואז אנחנו מאמינים שגם הרווח יבוא".
גם סבא יכול לזכות בפרס
המודל העסקי שעליו נשענת "מרתון ישראל" דומה לזה של חברות דומות בעולם לארגון מרתונים. תחום מאוד מפותח שמייצר הכנסות הן למארגנים והן לעיר עצמה מהמשתתפים ומהתיירים שקונים, אוכלים, ישנים ומבלים בעיר. על פי המודל, "מרתון ישראל" מקבלת מעיריית תל אביב 650 אלף שקל (400 אלף מתוכם מעמותת 100 שנים לתל אביב), כשהגיוס של שאר התקציב, שממנו ייגזר גם הרווח שלה, תלוי אך ורק ביכולתה לשווק את האירוע למשתתפים ולספונסרים, וממכירת זיכיונות להקמת דוכנים בנקודת הזינוק שתהיה גם נקודת הסיום.
קצת יותר מחודשיים לפני יריית הפתיחה, הצליחו ב"מרתון ישראל" לרתום את חברת מוצרי הספורט אדידס ואת מרכז הפועל כנותני חסות, כשבמקביל הם נמצאים במו"מ עם חברות מים לאספקת 70 אלף בקבוקים ל-15 תחנות השתייה שיהיו מפוזרות במסלול, ועם קופות חולים שימתגו חלק מהקטעים. "זאת תקופה לא קלה מבחינה כלכלית", מודה שטיין, "אבל בניגוד למרוצים אחרים בישראל שבהם הספונסרשיפ הוא בשווה כסף, אצלנו יזרום כסף מזומן לקופה".
כ-15%-20% נוספים מהכנסות החברה תלויים בדמי ההשתתפות. סכומים שנעים בין 60 ל-250 שקלים למשתתף - תלוי באיזה מסלול הוא לוקח חלק. כמיטב המסורת בכל אירועי המרתונים, מלבד הקטע באורך התקני (42.195 ק"מ), יוכלו המשתתפים להתחרות גם במסלול של 10 ק"מ ו-5 ק"מ. "אנחנו צופים שאת המרתון המלא ירוצו כ-800 איש, כש-9,000 נוספים ייקחו חלק בשאר המקצים", אומר פדן.
* איך מושכים כל כך הרבה רצים?
שטיין: "בישראל יש 1,200-1,300 אנשים שרצו כבר מרתון. אנחנו מנסים גם לגייס 6-8 רצים מקניה שיהיו החוד של המרתון, כשעלות ההטסה והאירוח של כל אחד מהם היא כ-2,000 דולר. וזה עוד לפני הפרסים הכספיים שיחולקו בכל המקצים. התחרויות בכל מקצה יהיו יחסיות לגילאים בקפיצות של חמש שנים (מגיל 18 ועד, שימו לב, 70 פלוס) ככה שבסך הכל יחולקו פרסים כספיים בהיקף של 200 אלף שקל ב-36 קטגוריות".
סך הפרסים עדיין נמוך מזה שחולק בחודש ינואר במרתון טבריה - 537 אלף שקל. שטיין מסביר ממה נובע ההבדל. "רק אחרי שנה אחת שבה יתקיים המרתון המלא בתל אביב, הוא יוכל להיכנס לרשימת המרתונים בעולם. מכאן שהשנה הזאת הוא בעצם עדיין חצי מקצועני, והפרסים בהתאם".
זוג + ילד או הכל כלול
עם כל הכבוד למקצה המרתון המלא, שטיין ופדן מודעים היטב לעובדה שמרב ההכנסות יהיו דווקא מהמקצים היותר עממיים. "ריצה היא לא רק עניין של דרך חיים ובריאות, היא גם אתגר", מסביר שטיין למה הוא מאמין ש-10,000 רצים יציפו את רחובות ת"א בסוף אפריל, ויעצבנו עשרות אלפי נהגים אחרים שיאלצו להיתקע בגללם בפקקים. "לא כל אחד יכול לבעוט לשער, לא כל אחד יכול לקלוע סל, אבל כמעט כל אחד יכול לרוץ מרחק כזה או אחר. ריצה היא סמל סטטוס עבור הרבה אנשים, שרוצים לספר בבוקר במשרד שהם רצו מרחק מסוים בזמן מסוים. מעבר לזה שהיא גם יכולה להיות פעילות חווייתית לכל המשפחה, זה הופך אותה לאיקס שאנשים רוצים לסמן על החגורה. להגיד 'רצתי מרתון' זו אמירה שעושה משהו לאנשים שמסביבך".
* חזון יפה, אבל איך משווקים אותו למשתתפים פוטנציאליים?
שטיין: "פונים למשל לוועדי עובדים ולחברות ומזמינים אותם לרשום את העובדים. לרצים שמגיעים מחוץ לתל אביב אנחנו מנסים לתפור חבילה שתכלול פעילות לכל המשפחה. זוג בא עם הילדים, משתתף במרוץ, ישן בתל אביב ומבלה במסעדות. במקביל אנחנו מכוונים גם להביא לאירוע תיירות מחו"ל, אפילו שברור לנו שזה לא הכי ריאלי בתקופה כזאת. ועדיין, קיבלתי כבר שני טלפונים משגרירות אירלנד שהעבירה לנו פניות של אנשים שרצו להגיע למרתון ב'הולילנד'. כי כמו שאני נסעתי למרתונים במקומות אחרים בעולם, יש כאלה ששמחים לגלות מקום חדש שאפשר להגיע אליו".
* אנחנו בתקופה שבה ספונסרים חותכים הסכמים עם ענפים ואירועי ספורט. מה היתרון שלכם על פני אחרים?
שטיין: "בניגוד למשחק כדורגל או כדורסל שבו החוויה של קהל היעד היא ביציע, כאן היא על המגרש. אירוע כזה שאתה לוקח בו חלק משאיר אצלך חוויות לכל החיים. ומותג שמתחבר לחוויה הזאת, יכול להיצרב בתודעה כחלק ממנה".
