עידו קוז'יקרו מול עירוני נהריה (צילום: עמית מצפה, מערכת ONE)
הקטנות מרוויחות אפילו פחות|צילום: עמית מצפה, מערכת ONE

הכדורסל הוא ענף הספורט הישראלי הראשון שמרגיש את כובד משקלו של המיתון. כך עולה מנתוני הבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל לעונת 2008/9 שהגיעו לידי "גלובס". על פי הנתונים, ההכנסה הממוצעת של קבוצה בליגת העל בכדורסל לגברים קטנה העונה ב-14.1% לעומת אשתקד. בליגת המשנה (הליגה הלאומית) ההכנסה הממוצעת קטנה בכ-28%, ובליגת העל לנשים בכ-4%. הנתונים מבוססים על התקציבים המאושרים של הקבוצות לעונת 2008/9.

נציין כי רובם המכריע של תקציבי הקבוצות לעונה הקרובה מורכבים מהכנסות חד-פעמיות קשיחות (ספונסרים, טוטו, חוזה שידור, תמיכת עיריות, הלוואות בעלים ומכירת מנויים) ומיעוטם מהכנסות גמישות (צפי מכירת כרטיסים), כך שישנם סיכויים קטנים מאוד שההכנסות יגדלו עד סוף השנה.

מהנתונים עולה שהירידה בהכנסה הממוצעת של קבוצות ליגת העל לגברים מ-15.56 מיליון שקלים אשתקד ל-13.36 מיליון שקלים העונה, היא בניגוד למגמת העלייה (3%) בהכנסות הכוללות של הקבוצות (ראו גרף מצורף). העונה ישנן 12 קבוצות בליגה, לעומת 10 אשתקד, ולכן הצפי העונה היה לצמיחה בהכנסות שתהיה לפחות זהה לזו שבין עונת 2006/07 ל-2007/08 - 16%.

גרף גלובס מיתון בספורט (צילום: גלובס)
המיתון מגיע גם לכדורסל|צילום: גלובס

עם זאת ממוצע ההכנסות לקבוצה העונה מרמה, ואף מציג תמונה ורודה הרבה יותר מאשר המציאות הקודרת. זאת משום שההכנסות של מכבי ת"א לבדה, המוערכות בכ-85 מיליון שקלים (לפני החתמתו של פיני גרשון והשינויים האחרונים), גבוהות בכ-10 מיליון שקלים מההכנסות המצרפיות של שאר 11 הקבוצות בליגה. בניטרול הכנסות מכבי ת"א, ממוצע ההכנסות השנתי של שאר 11 הקבוצות עומד על 6.85 מיליון שקלים לשנה בלבד. אם גם מורידים את הפועל ירושלים, שלה הכנסות המוערכות בכ-15 מיליון שקלים, הממוצע הוא קטן אף יותר - 6 מיליון שקלים בלבד ל-10 קבוצות.

"המצב הכלכלי, והירידה בהיקף מקורות ההכנסה של הקבוצות, הם שעומדים מאחורי הקיטון", אומר ל"גלובס" יו"ר הבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל, רו"ח מוטי גולנסקי. על פי הערכות, הירידה בהכנסות נובעת מקושי בגיוס ספונסרים, מירידה בהיקף התמיכה הכספית של העיריות ומירידה צפויה במכירות הכרטיסים.

בתשובה לשאלה האם הקבוצות איתנות מספיק מבחינה פיננסית כדי לעמוד בהתחייבויות, ובעיקר בתשלומי השכר של השחקנים (השכר צריך להוות לפי תקנות הבקרה לפחות 67.5% מהתקציב הכולל של הקבוצות - דהיינו 107.42 מיליון שקל), אמר גולנסקי: "בבקרה התקציבית ערים למצב הכלכלי ולמיתון שמקשים על הקבוצות בגיוס משאבים כלכליים תומכים, ולכן אנחנו עוקבים באדיקות אחר הביצועים הכספיים של הקבוצות".

נשים: העיריות נותנות יותר

אם הפגיעה במקורות ההכנסה של קבוצות ליגת העל בכדורסל היא קשה, קצת קשה למצוא מילים כדי לתאר את הנעשה בליגה הלאומית. שם הירידה העונה היא של 28% בכל החזיתיות - הן בתקציב ההכנסות הכולל (15.42 מיליון שקלים לעומת 21.54 מיליון שקלים אשתקד) והן בתקציב ההכנסות הממוצע (1.1 מיליון שקלים העונה לעומת 1.5 מיליון שקלים אשתקד). הליגה הלאומית כוללת העונה 14 קבוצות, בדיוק כמו אשתקד.

בליגת העל לנשים יש דווקא מקום לאופטימיות. מנתוני הבקרה עולה שבמקביל לגידול במספר הקבוצות (מתשע לעשר), חל גם גידול בתקציב ההכנסות הכולל בשיעור דומה לזה של אשתקד - 6.1%. בסה"כ עומד העונה תקציב ההכנסות הכולל של קבוצות ליגת העל בנשים על 24.25 מיליון שקלים, לעומת 22.8 מיליון שקלים אשתקד. על פי ההערכות, הגידול נובע מעלייה בהיקף התמיכה של העיריות.

עם זאת, ובדיוק כפי שמתרחש בליגות הגברים, גם אצל הנשים חל קיטון בתקציב ההכנסות הממוצע לקבוצה, אולם כאמור בהיקף נמוך בהרבה - 4%. תקציב ההכנסות הממוצע לקבוצת ליגת העל בנשים עומד העונה על 2.43 מיליון שקלים, לעומת 2.53 מיליון שקלים אשתקד.

קבוצת כדורגל מכניסה פי 2.3 מקבוצת כדורסל

אחד הנתונים שמעניין להשוות עם ממוצע הכנסות של קבוצות ליגת העל בכדורסל, כדי לקבל קנה מידה להיקף הפעילות הכלכלית של הקבוצות, הוא זה של קבוצות ליגת העל בכדורגל. מנתוני הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל שפורסמו לאחרונה ב"גלובס" עולה, כי ממוצע ההכנסות של קבוצת ליגת העל בכדורגל אשתקד עמד על 36.7 מיליון שקלים (מתוכם 15.8 מיליון שקלים מתמיכת בעלים).

זאת כאמור לעומת 15.56 מיליון שקלים של קבוצה בליגת העל בכדורסל. כלומר, ההכנסה הממוצעת של קבוצת כדורגל גבוהה פי 2.3 מקבוצת כדורסל. אם מנטרלים את שתי הקבוצות בעלות תקציבי הענק בכל ליגה, בית"ר ירושלים בכדורגל ומכבי ת"א בכדורסל, ההכנסה הממוצעת בכדורגל גדולה עוד יותר - פי 4.4.