1. מצד אחד, זה מבורך שיש ארבע קבוצות שרצות לאליפות. פוטו-פיניש דרמטי יעשה רק טוב לליגה הזאת אחרי שנים ארוכות שבהן בית"ר ומכבי חיפה רצו נגד עצמן. מצד שני, קשה שלא לקבל את הרושם שכל התחרות הזו נוצרת בגלל חולשה אדירה של רביעיית הצמרת. אף אחת לא מספיק טובה. כולן מתחננות להפסיד את התואר. אף קבוצה לא מצליחה לייצר דומיננטיות ומומנטום שייתן לה פער על השאר.
קחו את מכבי חיפה. זו שעד המיני-קריסה האחרונה שלה נראתה הכי בשלה לתואר. מלבד רצף אחד של ארבעה ניצחונות שהסתיים במחזור השמיני, היא הצליחה לחבר עוד שני רצפי ניצחונות (של שני ניצחונות כ"א), וזהו. זו המוליכה שלנו.
לא שמצבה של נתניה יותר טוב. הקבוצה שנכון לשעת כתיבת שורות אלו מרוחקת חמש נקודות בלבד מהמקום הראשון, עשתה שלושה ניצחונות רצופים בין המחזור השני לרביעי, אבל מאז לא הצליחה לנצח אפילו שבועיים ברציפות. נתניה מתקדמת לאליפות בשיטת השבוע כן, שבוע לא, שבוע למה לא.
ויש גם את המשתפרת של הליגה (אם שמים לרגע בצד את בני יהודה), הפועל ת"א, שלקחה בסיבוב השני 24 נקודות מ-33, אבל עדיין סוחבת את הנדוניה של הסיבוב הראשון הבינוני. גם הפועל שקרובה מאוד לפסגה הצליחה לחבר רצף אחד בלבד של שלושה ניצחונות.
חוסר היכולת לייצר מומנטום מעיד כמה שונה הליגה הזאת מהעונות האחרונות. חוסר יכולת לייצר מומנטום גורם לקבוצה בכל פעם מחדש לשקוע בחוסר ביטחון לגבי היכולת שלה, ולמאמנים לגבי איכות הסגל ואיוש ההרכב. כל הפסד או תיקו שמגיע אחרי ניצחון מביא את המאמנים להכריז על מהפכה בהרכב. מהפכות כאלו קרו העונה כמה פעמים בנתניה, חיפה ובבית"ר. חוסר הביטחון הזה מביא לזה שנכון להיום אין כאן שום משחק אליו עולות ארבע הגדולות שאפשר לסמן אותו כ"ניצחון ודאי".
התחושה היא שמי שתיתן בשבועות הקרובים ריצה משמעותית של ניצחונות, אפילו שלושה-ארבעה, עשויה לשבור שוויון ולהכריע את הליגה. מישהי מסוגלת לעשות את זה?
2. הקלישאה של השבועות האחרונים אומרת: אל תקברו את בית"ר. מי שמתחילה לנצל את החולשה האדירה של הליגה ולייצר "מומנטום אליפות" היא בית"ר. עם חמישה ניצחונות בששת המחזורים האחרונים כל מי שקבר את בית"ר שוב מדבר עליה כקבוצה המוכשרת בליגה ש"נמצאת-ארבע-דרגות-מעל-כולן".
באמת? לא בטוח. יש סיבה מדוע בית"ר נמצאת היום במקום שבו סיימה בעונה שעברה בני סכנין, ומדוע זה לא יספיק לה כדי ללכת עד הסוף. את העונה התחילה בית"ר עם אבראו, בואטנג, אוחיון וזיו בסגל. אבל כולם התעופפו להם. על החיסרון של אבראו מחפה יצחקי עם תשעה שערים, אבל ללא זיו ואחרי הקרע ברצועה של בן יוסף, השמיכה ההגנתית בטדי קצרה מדי.
דוד אמסלם בן 38. הוא לא שחקן שכבר עבר את השיא, אלא שכח מתי התחילה אצלו הדעיכה. אמסלם הוא כיום המחליף הראשון לשני הבלמים או המחליף הראשון בעמדת המגן השמאלי בבית"ר. בפעם האחרונה שהוא החליף את בנאדו המורחק, בית"ר הובסה 4-0 להפועל בבלומפילד.
הסגל הקצר בא לידי ביטוי גם במרכז הקישור. פרננדז ועידן טל הם היחידים שיכולים לשחק בשתי עמדות הקישור המרכזי. כשאחד מהם נעדר בית"ר בצרות. בפעם האחרונה שטל לא שיחק, זה נגמר - ניחשתם נכון - באותו 4-0 עם הפועל. גם הערב (ב') בטדי, מול אותה הפועל, טל לא ישחק. בין המועמדים להחליפו: המגן הימני שמואל קוזוקין; החלוץ ניר נחום; החלוץ עידן ורד.
וזה כל מה שנשאר לבית"ר מתקציב של 120 מיליון שקל ודיבורים על הצ'מפיונס וראשות עיריית ירושלים.
3. והנה כמה דברים שבכל זאת צריכים לעודד את בית"ר לקראת המשחק היום. הריצה של הפועל בכל החזיתות עושה את שלה. היא תגיע לטדי אחרי ששיחקה 210 דקות השבוע. אבוטבול ונאתכו מושבתים, וממש כמו בית"ר גם היא תעלה מחר לשחק עם שני קשרים מרכזיים שעדיין לא שיחקו העונה יחד - דה סילבה וידין.
מי שהספיק בחייו לראות אימונים של אלי גוטמן, יודע מה המאמן צועק לשחקנים שלו בתדירות הגבוהה ביותר: "פוזשן, פוזשן". האתוס הגוטמני מספר 1 הוא כזה: כשהקבוצה שלי מחזיקה בכדור, היא לא יכולה לספוג שערים. כמה בנאלי, ככה נכון. אבל יהיה להפועל קשה מאוד להחזיק בכדור כשמחזיקי הכדור העיקריים שלה יראו את המשחק בטלוויזיה, ויחליפו אותם שחקן אחד שהוא בלם במהותו (דה סילבה) ושחקן שני שיודע להתמקד בהרס ולא ביצירה (ידין).
גרוע מכך להפועל זה סיפור ההיעדרות של יבואה. החלוץ הגנאי מקיים בצורה מופתית את האתוס הגוטמני מספר 2: לחץ ("פרס, פרס"). אם כבר אין לי שליטה בכדור, לפחות אגדיל את הסיכוי של היריב לאבד אותו בעזרת לחץ בלתי פוסק. את הקושי של הפועל להסתדר בלי הלוחץ הטוב ביותר שלה אפשר היה לראות כבר במשחק הגביע ביום חמישי.
ויש גם את הדבר המובן מאליו בהקשר של יבואה: הפועל צריכה את הגולים שלו. לפני שישה מחזורים הוא כבש את שער הליגה האחרון שלו. זה היה השער ה-12 שלו מתוך 24 שערים של הפועל בסך הכל עד אותו משחק. מאז, הפועל כבשה 9 שערים והסתדרה בלעדיו. אבל הגיע הזמן שהסטטיסטיקה תתיישר. הפועל לא יכולה כל כך מהר להיפטר מהתלות שלה ביבואה וחוסר התפוקה שלו אמור להתחיל להזיק לה.
ההברזה הפתאומית של יבואה, יחד עם מכת הפציעות שעוברת על הפועל וההדחה מהגביע, מחזקות את ההשערה שהנה עם תחילת הסיבוב השלישי הולך להיגמר לו המומנטום הגדול שאפיין את הפועל בסיבוב השני.
יחד עם זאת, כבר למדנו שלא באמת חייבים לייצר מומנטום בליגה הזאת כדי להגיע רחוק.
