אולי בכל זאת יש סיכוי לכדורגל מהמדינות הקטנות באירופה כפי שמנסה נשיא אופ"א מישל פלאטיני לעשות במסגרת האסטרטגיה שלו. אמנם עדיין הכסף הגדול הוא השולט והטירוף של הכדורגל באירופה הוא בעיקר סבבי הליגות של ספרד ואנגליה, אבל באירועים הבינלאומיים של אופ"א או פיפ"א יש סיכוי גם למדינות הקטנות יותר כפי שבא לידי ביטוי בפועל בשטח.
אחרי התלבטויות ארוכות הולנד ובלגיה החליטו כי הן ניגשות יחדיו למכרז על אירוח משחקי המונדיאל ב-2018 או 2022.
זה קורה אחרי שדרום אפריקה תארח בקיץ הבא מונדיאל לראשונה באפריקה, ואחרי ששוייץ ואוסטריה אירחו יורו מוצלח ב-2008. אפשר לציין גם את פולין ואוקראינה שיארחו את היורו הקרוב, אבל לגביהן עדיין לא ברור לחלוטין מה תהיה מידת ההצלחה אחרי עיכובים ובעיות רבות במכרז.
הולנד ובלגיה מעונינות למצב את עצמן כאלטרנטיבה מענינת למדינות הגדולות שינסו להתמודד על האירוח. הן במיקום מצוין בלב אירופה עם נגישות נוחה להרבה מדינות, המרחקים בין האצטדיונים קצרים, ולשתיהן יש קהל שמח ואוהב כדורגל.
יש לזכור כי המכרז הבא של פיפ"א יכלול מועמדויות לשני המונדיאלים ובסיומו ייקבעו לראשונה שתי המדינות המארחות לשני המונדיאלים הבאים אחרי ברזיל 2014.
שתיהן יצטרכו להתמודד עם מועמדות גדולות וחזקות כמו אוסטרליה, אנגליה שתעשה הכל להביא אליה מונדיאל אחרי שאירחה רק אחד כזה ב-1966 ואף זכתה בו.
אנגליה תהיה אחרי אירוח אולימפיאדת 2012. בנוסף הגישו מועמדות רוסיה, ארה"ב, מקסיקו, יפן\קוריאה הדרומית ועוד.
מול הולנד ובלגיה מתחרות ראש בראש שתי מדינות יגשו במשותף באירופה והן ספרד ופורטוגל.
הענין הזה יכול לעורר את קנאתם של חובבי הכדורגל שלנו. בעוד בישראל הכדורגל שקוע בביצה עמוקה, שתי מדינות שאינן הרבה יותר גדולות מישראל ניגשות לאירוח מונדיאל.
בלגיה אירחה ב-1972 את טורניר אליפות אירופה (גרמניה זכתה) ובשנת 2000 אירחו בלגיה והולנד את היורו בטורניר מרתק עם הגמר הגדול של צרפת אלופת העולם מול איטליה.
בלגיה והולנד מתכננות להציע 12 אצטדיונים חדשים לגמרי לטובת הפרויקט הזה למרות שיש להן כבר כמה אצטדיונים לא רעים בכלל כגון הארינה באמסטרדם והייזל בבריסל.
שתיהן מתכוונות לגייס ספורטאי על שיתמכו בהן בשיווק הרעיון ובהם יוהאן קרויף ורוד חוליט ההולנדים ואדי מרקס רוכב האופניים האגדי הבלגי.
