אנגליה עוסקת בהכנות לאולימפיאדה של 2012 אבל חולמת על דבר נוסף: אירוח מונדיאל 2018. אחרי שאירוע הכדורגל הגדול בעולם נדד לדרום אפריקה 2010, ולברזיל ב-2014 – התחושה באירופה היא שלא תיתכן אפשרות אחרת מאשר להחזיר את משחקי גביע העולם ליבשת ב-2018, זאת למרות שפיפ"א הודיעה רשמית כי היא לא מתחייבת לשום סבב בין היבשות.
זו כנראה התקופה הטובה של יחסי ציבור לכל המדינות המעונינות לארח אירועי ספורט בינלאומיים ענקיים וכך מתפרסמים באנגליה חישובים שונים לגבי ההשפעה החיובית של האירוע.
אנגליה שאוהדיה עדיין נזכרים בהנאה במונדיאל היחיד שארחה ב-1966, והיחיד שגם הביא לה תואר – מכינה במרץ את המכרז וההתמודדות על האירוח. היו"ר של ועדת המונדיאל האנגלית, אנדי אנסון, כבר חישב כמה כדאי יהיה לכלכלה האנגלית לנצח במכרז ולהביא את המונדיאל הביתה.
לדבריו, ההשפעה הישירה של המונדיאל באנגליה תהיה בשווי של 5 מיליארד דולר בשוק המקומי.
"אנחנו נסכם את החישובים הכלכליים והטכניים בשנה הקרובה וייתכן כי נגיע למסקנה כי הסכום אף יהיה גבוה יותר"ף אמר אנסון.
החישובים של האנגלים כוללים את ההשפעות כתוצאה מבניית תשתיות של מבנים ותחבורה, תוספת של ידיים עובדות ומשרות, גידול בתיירות ובתעשיות התומכות הקשורות להפקת המשחקים, והשפעות משנה על ענפים רבים באנגליה – כגון הסעות, תקשורת, אבטחה ועוד.
16 ערים באנגליה הגישות מועמדות לארח את המשחקים במידה ואנגליה תזכה, ביניהן, לונדון מנצ'סטר וליברפול, וערים אחרות כמו נוטינגהאם ושפילד לצד עיר חדשה יחסית כמו מילטון קינס מצפון ללונדון.
לאנגליה צפויה תחרות קשה מאוד מול מדינות נוספות שבונות על המונדיאל הזה ובהן רוסיה, ארה"ב, יפן אוסטרליה ומכרזים משותפים של בלגיה והולנד ושל ספרד ופורטוגל. בנוסף, קטאר ודרום קוריאה יצטרפו לתחרות על אירוח המונדיאל שייערך שלאחר מכן ב-2022.
עד חודש מאי הקרוב צריכות כל המועמדות להשלים את כל פרטי המכרז, וההכרזה על הזוכות באירוח תהיה בדצמבר 2010. לראשונה קיימה פיפ"א מכרז משותף ותכריז על המארחות של שני הטורנירים.
