בסוף יולי 2005 חגגו האחים סראטה את אליפות הקלאוסורה בארגנטינה עם ולס סרספילד. האח הגדול רולנדו, היה אז החלוץ המוביל של הקבוצה עם שבעה שערים בטורניר. מאורו הקטן היה אז טירון בן 18 בעונת הבכורה.
מאז התהפכו היוצרות עבור שני האחים. רולנדו, המכונה רולי, אומנם עבר בעקבות ההצלחה לספרד אך לא הצליח לתקוע יתד ונדד לקבוצות מסעודיה ומהליגה השניה בסקוטלנד, עד שנחת חזרה בדרום אמריקה. אחרי קאמבק בסרספילד בעונה שעברה הוא משחק כיום בשורות הורקאן. מאורו, לעומת זאת, הפך לאס של לאציו, ההפתעה של הליגה האיטלקית.
שני אחים נוספים לבית סראטה מעורבים בעולם הכדורגל. אריאל בן ה-37, שהחל את דרכו גם כן בוולס, לו עבר גם בקבוצות קטנות בספרד כגון קאדיז ומאלגה. היום משחק אריאל באולד בויז הארגנטינית. האח הבכור, סרחיו, שאף זכה להופעה בנבחרת ובשיא הקריירה שיחק במדי המבורג, משמש כיום כסוכנו של מאורו.
מאורו, שנולד במארס 1987, הלך בדרכי שלושת אחיו והצטרף בילדותו לוולס סרספילד. בגיל 17 כבר היה גדול על ליגת הנוער והוא קודם לקבוצת הבוגרים של המועדון. בעונתו השלישית, באפרטורה של 2006, סיים כמלך השערים יחד עם רודריגו פלאסיו, כשהרשית 12 פעמים ב-19 משחקים.
היכולת שהציג בגיל כה צעיר גרמה לאל-סד מהליגה הקטארית לשלם קרוב ל-20 מיליון דולר תמורתו. לאחר שישה משחקי ליגה בלבד, בהם כבש ארבעה שערים, הושאל סראטה בינואר 2008 לבירמינגהאם מהפרמייר ליג.
"אני מאושר מההופעה של מאורו. הוא היה יוצא מן הכלל ביכולת הכדרור שלו היום", אמר מאמנו דאז, אלכס מקליש, לאחר הצמד של הארגנטיני בניצחון על מנצ'סטר סיטי במארס 2008. "יש לו עתיד גדול ואני מקווה שכאשר נבטיח את ההישרדות בפרמייר ליג נדבר איתו על הישארות לעונה נוספת", סיכם המאמן.
אך בניגוד למשאלת הלב של המנג'ר הסקוטי, בירמינגהאם ירדה ליגה בסוף אותה עונה, מה שסיים את תקופת ההשאלה של החלוץ בקבוצה.
ביולי 2008 עבר השחקן בהשאלה ללאציו. הוא נכנס אל הסרייה א' בסערה עם שלושה שערים בשני משחקיו הראשונים והמשיך לכבוש בצרורות, עד חזרתו מפציעה של קפטן הקבוצה, החלוץ תומאסו רוקי, שדחק את סראטה מחוץ להרכב. מאורו נלחם על מנת להיכנס ל-11 הפותחים וסיים עונת בכורה חלומית באיטליה עם 13 שערים בליגה, 16 כיבושים בכל המסגרות ועם התואר, מלך השערים של הקבוצה.
לאחר שהבקיע גם בגמר הגביע וסייע להביא תואר ללאציו, נרכש על ידי המועדון הרומאי תמורת 20 מיליון יורו, עם סעיף שחרור בסך 60 מיליון יורו.
ארסן ונגר שם עין על הארגנטיני עוד במאי 2008, כשהתבררה חומרת פציעתו של אדוארדו דה סילבה. בינואר 2010, כשמעמדו של סראטה בקבוצה לא היה איתן, הודיע סוכנו כי ארסנל מוכנה לשלם עבור שירותיו 40 מיליון יורו. עיסקה שלא יצאה אל הפועל והדברים נשארו בגדר השארות.
העונה השניה שלו בליגה האיטלקית, 2009-10, היתה גרועה הן עבור סראטה והן עבור לאציו. במשחקי קדם העונה הרשים וכבש, תוך הפגנת שיתוף פעולה פורה עם גורן פאנדב. אבל המקדוני עבר לאינטר ובמקומו הגיע חוליו קרוז, אומנם כובש מחונן אך מוגבל יותר מבחינת כישוריו עקב גילו המתקדם (35).
הפתיחה הגרועה גרמה לראשי המועדון לפתוח את הכיס ולהביא בחלון ההעברות של ינואר שני חלוצים נוספים, סרג'יו פלוקארי וגונסאלו בארוטו מאורוגוואי, שלא סייעו לביטחון של סראטה, אז עדיין חלוץ בן 22 ממדינה זרה.
לא רק במגרשים: סראטה בלט גם באירועים אחרים
בתחילת מארס 2010, במשחק ליגה מול סמפדוריה, התחצף סראטה לשופט וספג עונש השעייה משני משחקים. כעבור שבועיים, בעת שישב על הספסל, השיב לקריאות אוהדיה השרופים של לאציו, הידועים בנטייתם לגזענות ופאשיזם, והצדיע לעברם במועל יד.
המחווה שעשה לאולטראס של לאציו, הצדעה בסגנון שהיה מקובל במשטר הנאצי בגרמניה ובזה הפאשיסטי באיטליה, אולי זיכתה אותו באהדת הקהל המקומי, אך גרמה לסערה באיטליה. בניסיון להרגיע את הפרשה שכר סראטה דובר שהגיב בשמו לשערורייה, כשאמר: "מאורו אפילו לא יודע מי היו אדולף היטלר ובניטו מוסוליני".
אז חכם גדול הוא כנראה לא, אבל למאורו יש יכולות אחרות, בעיקר ברגליים. הדריבל שלו מושלם, כמיטב המסורת הארגנטינית וליכולת הזאת הוא מוסיף טכניקת בעיטה יוצאת דופן המאפשרת לו לאיים על השער גם ממרחק רב. הוא מפורסם בבעיטות החופשיות המדוייקות ובזריזות חתולית, אליהם הוא מוסיף את שיערו הארוך בסטייל הארגנטיני הכל כך מוכר.
בינתיים לחלוץ ארבע שערים בלבד בלאציו והוא משמש ככינור שני לפלוקארי ולהרננס, כאשר הקבוצה מבירת איטליה נמצאת בפיגור של שש נקודות ממילאן שבפסגה.
ב-2007 הוביל את ארגנטינה עד גיל 20 לזכיה באליפות העולם, עם שער מול צ'כיה בגמר. כעבור שנתיים איים מאורו החצוף, שאמו איטלקייה, כי אם לא יזומן על ידי מראדונה לסגל הנבחרת למונדיאל ישקול להצטרף לנבחרת איטליה. בינתיים לא זומן לסגל של אף נבחרת בוגרת. פרט משפחתי נוסף ומעניין הוא שגם אביו (עם קריירה באיטליה) וסבו (בצ'ילה) היו שחקני כדורגל מקצוענים. בהחלט אפשר להבין מאיפה הכישרון.
