דווקא בעידן שבו אירועי הספורט הגדולים מוצאים את דרכם לערוצים בתשלום, מוצאת אופ"א דרך להחזיר את השידורים של יורו 2012 לערוצי הברודקאסט. במכרז שהוציאה לטורניר שייערך בעוד שלוש שנים בפולין ואוקראינה, העדיפה התאחדות הכדורגל האירופאי את ההצעה של איגוד השידור האירופי (EBU) על פני זו של חברת השיווק ספורטפייב שהחזיקה בזכויות בטורניר הקודם.
לפי ההסכם, 29 מדינות מתוך אלו החברות ב-EBU, יקבלו את הזכות לשדר את המשחקים. על-פי ההסכם, הן יהיו מחוייבות לשדר 27 מתוך 31 המשחקים בטורניר בערוצים פתוחים (free to air). בין המדינות שנכללות בהסכם נמצאות מדינות כיוון, טורקיה ואוסטריה.
להסכם עשויה להיות משמעות גדולה גם עבור חובבי הכדורגל בישראל. רשות השידור היא אחת החברות ב-EBU, ובזכות כך זכה הערוץ הראשון לאורך השנים לשדר את אירועי הספורט הגדולים כמו המשחקים האולימפיים והמונדיאל. עם זאת, בהסכם הנוכחי נכללת ישראל ברשימה של שבע מדינות שעל-פי ההסכם בין אופ"א ל-EBU מוגדרות ככאלה ש"יש למצוא עבורן פיתרון".
רשות השידור בישראל, למרות חברותה ב-EBU, עדיין תאלץ לשלם סכום לא מבוטל עבור הזכויות במידה ותחליט לרכוש אותן. ה-EBU מחויב מתוקף ההסכם להציע את הזכויות קודם כל לרשות השידור, אבל הוא רשאי לקבל הצעות גבוהות יותר מגופים שונים במידה ויהיו כאלה.
במכרז ליורו 2008 שילמה ספורטפייב 800 מיליון אירו עבור הזכויות, ובתמורה קיבלה את הזכות לשווק אותן בכל העולם. כחלק מאותו הסכם, נמכרו חלק גדול מהמשחקים לערוצים בתשלום, כפי שקרה גם בישראל, אז רכשה חברת צ'רלטון את הזכויות והעבירה חלק מהמשחקים בהמשך לערוץ 10.
ש לציין שהמדינות הגדולות באירופה לא נכללות בהסכם בין אופ"א ל-EBU, ביניהן ספרד, אנגליה, גרמניה וצרפת, כך שאופ"א עדיין מחזיקה לעצמה את הזכות למכרזים נוספים בנוגע לזכויות השידור.
29 המדינות שנכללות בהסכם בין ה-EBU לאופ"א (ישדרו 27 משחקים מתוך 31 המשחקים בערוצים פתוחים): אלבניה, ארמניה, אוסטריה, בלארוס, בלגיה, בוסניה-הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, קפריסין, אסטוניה, מקדוניה, פינלנד, גיאורגיה, יוון, איסלנד, לטביה, ליכטנשטיין, ליטא, לוכסמבורג, מלטה, מולדובה, מונטנגרו, אירלנד, רומניה, רוסיה, סרביה, סלובניה, שווייץ, טורקיה.
7 המדינות שנכללות בהסכם בין אופ"א ל-EBU ככאלו ש"יש למצוא להן פיתרון": אזרביג'אן, צ'כיה, הונגריה, ישראל, קזחסטן, פורטוגל, סלובקיה.