1. עשרות אלפי מילים נשפכו בשנה החולפת על כך שהמשבר הכלכלי לא באמת הגיע לכדורגל. הפרמיירליג, שפתחה אתמול (שבת) את עונת 2009/10, היא אחת הדוגמאות הכי רלוונטיות לעניין.
הנושא הסקסי ביותר בהקשר הזה הוא כמובן שכר השחקנים. קחו לדוגמא את רשימת המשתכרים הבכירים של הליגה: רוביניו של מנצ'סטר סיטי תופס את הפסגה עם משכורת של 160 אלף ליש"ט בשבוע. אחריו שחקני צ'לסי, ג'ון טרי ופרנק למפארד, שכל אחד מהם יקבל העונה 150 אלף ליש"ט לשבוע. נציגים אחרים של הסיטי, עמונאל אדבאיור וקרלוס טבז, יקבלו 140 אלף ליש"ט, בדיוק כפי שירוויח סטיבן ג'רארד של ליברפול. והנה הפאנץ': רק לפני שתי עונות השכר הגבוה ביותר בפרמיירליג היה 115 אלף ליש"ט בשבוע (אותו הרוויחו טרי ולמפארד).
ברור שהסיבה העיקרית לבוננזה הזאת היא מנצ'סטר סיטי. העונה החליטו בגוף ההשקעות של שליטי אבו-דאבי (ADUG) לנסות ללכת על כל הקופה. לצורך כך, הם דאגו להכניס חמישה נציגים לרשימת עשרת המרוויחים הגדולים בליגה (קולו טורה וגארת' בארי, עם 120 אלף ליש"ט, הם השניים הנוספים).
2. מי שעוד רוצה להבין למה הפרמיירליג לא באמת נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, יכול להסתכל גם על הפעילות בשוק ההעברות בליגה הקיץ. נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הוציאו קבוצות הליגה הבכירה כ-351 מיליון ליש"ט על רכש. הסיטי מהווה גורם משמעותי מאד גם כאן - אחראית על 100 מיליון ליש"ט מתוך הסכום הזה (הקבוצה השנייה הכי בזבזנית הקיץ באירופה אחרי ריאל מדריד).
איפה נתוני הרכש עומדים לעומת העונה הקודמת? בקיץ 2008 בזבזו הקבוצות כ-535 מיליון ליש"ט על רכישת שחקנים. לכאורה יש כאן פער שלא יהיה קל לקיץ הנוכחי להדביק, אבל צריך לקחת בחשבון כמה דברים: קודם כל, נותרו עוד שבועיים וחצי עד תום מועד ההעברות, ואלו בדרך כלל השבועיים עם הפעילות המאסיבית ביותר. אז עוד יכולות להיות הפתעות, בטח אם לוקחים בחשבון שארבע הגדולות - מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל וליברפול, עדיין לא החתימו שמות גדולים הקיץ. שנית, החוק החדש בבריטניה מחייב כל עובד שמרוויח מעל 150 אלף ליש"ט בשנה להפריש 50% ממשכורתו למס הכנסה. יותר מחצי מכדורגלני הפרמיירליג מרוויחים את הסכום הזה בשבועיים וחצי של עבודה. המיסוי החדש כמובן לא מעניין אותם, כי הם מרוויחים בסכומי נטו; אבל למועדונים, בעיקר הבינוניים-קטנים, מדובר בכאב ראש. הם כן לוקחים את זה בחשבון ונזהרו הקיץ לא לנפח את חשבון ההוצאות שלהם, שבכל מקרה שמן: בעונת 2007/08 הגיעו עלויות השכר של קבוצות הפרמיירליג ל-1.095 מיליארד ליש"ט, הגבוהות ביותר בעולם הכדורגל.
וחוץ מזה, צריך להסתכל על שוק ההעברות בהקשר היותר רחב - מה קורה איתו בשאר היבשת? אז ככה: אפילו בקיץ שבו ריאל מדריד שוברת את כל שיאי ההעברות ומבזבזת 230 מיליון ליש"ט על רכש, הליגה הספרדית מצליחה רק בקושי לעקוף את הפרמיירליג, שנחשבת מסורתית לבזבזנית הגדולה ביותר, בהוצאות רכש כוללות. הקבוצות הספרדיות הוציאו 27 מיליון ליש"ט יותר מהאנגליות על סל הקניות שלהן. פער קטן שעוד יכול להימחק בהעברה אחת גדולה או שתיים-שלוש קטנות. נותר רק לדמיין אילו שינויים בנתונים היינו מציגים לכם עכשיו במידה ופלורנטינו פרז לא היה נבחר לנשיאות ריאל.
3. גם בעונה הנוכחית תמשיך הפרמיירליג לגלגל כסף גדול. מאד. קצת נתונים מהעבר הקרוב שיעידו על כך: שבע קבוצות נכנסו לרשימת 20 המועדונים המכניסים ביבשת של דלויט לעונת 2007/08, ועל-פי הערכות של פירמת רואי החשבון, המספר יצמח ל-10 קבוצות עם פרסום הנתונים של 2008/09.
דו"ח אחר של דלויט, ששכלל את הכנסות הליגות האירופאיות לעונת 2007/08, מצא כי הפרמיירליג היתה ליגת הכדורגל המכניסה בעולם בעונה זו - עם הכנסות כוללות של 1.932 מיליארד ליש"ט. הרחק מאחור הגיעו הליגות של ספרד, גרמניה ואיטליה, שכל אחת מהן הכניסה כ-1.1 מיליארד ליש"ט, ואחריהן הליגה הצרפתית (כ-800 מיליון ליש"ט). בעונה החולפת, כך על-פי הערכות, כבר חצו ההכנסות של הפרמיירליג את רף ה-2 מיליארד ליש"ט.
הסיבה העיקרית לעניין הזה היא נושא זכויות השידור המוכר. העונה הנוכחית תהיה האחרונה בהסכם תלת-שנתי שמבטיח לליגה קרוב למיליארד ליש"ט בשנה, סכום שאמור לצמוח בהסכם הבא. מדובר בכסף שבסופו של דבר עושה את דרכו לקבוצות - ומבטיח הכנסה ממוצעת של 45 מיליון ליש"ט בשנה למועדון בפרמיירליג. מטלוויזיה בלבד. כמעט מיותר לציין שהסכם הטלוויזיה של הפרמיירליג הוא היקר ביותר מבין ליגות הכדורגל בעולם.
4. האוהדים שמגיעים למגרשים ימשיכו להיות עוגן כלכלי חשוב עבור קבוצות הפרמיירליג. 35,630 צופים בממוצע הגיעו למשחקי הפרמיירליג אשתקד, כאשר האצטדיונים רשמו תפוסה של יותר מ-90%. מדובר בירידה קלה לעומת עונת 2007/08, אז ממוצע הקהל עמד על 36,076, אבל אין סיבה אמיתית לחשוב שבעונה הקרובה מצפה לנו ירידה נוספת.
ההסבר להשערה שלנו הוא די פשוט: המחירים יורדים. בעוד שבקיץ הקודם העלו מועדוני הפרמיירליג את המחיר הממוצע למנוי מ-645 ליש"ט ל-702 ליש"ט, הרי שהעונה, מתוך התחשבות באוהדים הסובלים מהמשבר הכלכלי, הודיעו חמש קבוצות כי הן יפחיתו את מחירי המנויים. 13 קבוצות אחרות ישאירו את המחירים על אותה רמה, והיחידות שדווקא בחרו להעלות את המחיר הן ליברפול ומנצ'סטר יונייטד, אם כי לא בצורה משמעותית.
אחרי כל זה, מחיר ממוצע של מנוי העונה לקבוצת פרמיירליג יעמוד על 652 ליש"ט. חשוב להדגיש: האוהדים אולי יהיו מרוצים מהירידה, אבל עדיין מדובר על מחירים יקרים מאד, הרבה מעבר למקובל ביתר הליגות האירופאיות.
5. הדבר היחיד שימשיך להעיק על הפרמיירליג הוא מישל פלאטיני. לנשיא אופ"א קשה להתמודד עם העובדה שיש כל כך הרבה שחקנים זרים באנגליה, שהמשכורות שלהם מנופחות, שהפערים בין הגדולות לקטנות בליגה הזאת הולכים ותופחים. אבל יותר מהכל, פלאטיני זועם על החובות של הקבוצות בליגה הבכירה באנגליה שמסתכמים, נכון לדו"חות האחרונים, ב-3.12 מיליארד ליש"ט. פלאטיני חושב שזהו איננו המודל המתאים לניהול קבוצת כדורגל.
בעלי הקבוצות באנגליה ימשיכו לא להתייחס לפלאטיני. יקפידו להזכיר שגם ריאל מדריד לוותה עכשיו 150 מיליון אירו מהבנקים בספרד רק כדי לממן מסע רכש מגלומני. יגייסו להגנתם את ההצלחה המקצועית הפנומנלית של האנגליות בצ'מפיונס ליג בשנים האחרונות. יטענו כי עם השורה הפיננסית התחתונה - ליגת כדורגל שמייצרת כל כך הרבה כסף ועל כן יכולה להרשות לעצמה למשכן, להלוות ולגדר - פלאטיני ממש לא יכול להתווכח.
