בהיעדר רמה גבוהה בליגת ווינר, מי שגונב את ההצגה בינתיים העונה זה בית הדין המשמעתי, שהעניש את קבוצות הליגה בשמונה משחקים ללא קהל, עונש קיבוצי ומעורר מחלוקת, שמלבד היותו מרגיז למדי, גורם לאובדן הכנסות.
בית"ר ירושלים נענשה פעמיים במשחקים ללא קהל, עקב קריאות גזעניות והתפרעות אוהדים, אך האם הענישה תרחיק את האוהדים הגזענים והאלימים או דווקא את האוהדים האמיתיים ובעלי הרוח הספורטיבית? כנראה נצטרך לחכות לשנה הבאה כדי לענות על כך.
בינתיים, בקבוצה מעריכים כי עקב אי כניסת הקהל בשני המשחקים, ניזוק המועדון בכ-400 אלף שקל. הצפי להכנסות מכרטיסים במפגש מול הפועל פ"ת היה ל-150 עד 200 אלף שקל ובזה מול קרית שמונה, קבוצת צמרת, ההערכה היא על הכנסות של בין 200 ל-250 אלף שקל, מעבר לרווחים ממכירת מנויים. כך שאפשר לאמר בהערכה גסה כי בית"ר הפסידה כ-400 אלף שקל.
לפי דובר הקבוצה, אסף שקד, זאת רק זווית אחת של הפגיעה: "העונשים האלה פוגעים בנו גם תדמיתית ותקשורתית. למשל, כשרוצים להביא ספונסר חדש לקבוצה והוא מביע התנגדות בשל התדמית של הקבוצה כגזענית. גם כלכלית הוא יעדיף קבוצה שתיתן לו חשיפה ב-15 משחקי בית ולא ב-12-13 משחקים".
כמובן שעוד לא הזכרנו את הפגיעה באוהדים. בהקשר זה ניתן להזכיר את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש אוהד הפועל ת"א, בשל הנזק שנגרם לאלה שרכשו מנויים למשחקי הליגה. בנוסף לצו שיימנע מההתאחדות להטיל עונשים כאלה, דורש האוהד פיצוי לכל מי ששילמו על מנוי העונה, בסך כולל של 2.48 מיליון שקל.
עו"ד מיכל נבון, שמייצגת את האוהד בתיק המשפטי, מוסיפה בעניין הענישה במשחקים ללא קהל כי מדובר ב"עונש קיבוצי לא אפקטיבי, שלא עוזר לצמצם את ההתנהגות האלימה ופוגע בכל המנויים, אשר אינם אשמים בהתנהגות הזאת".
בית"ר לא לבד: גם מכבי, הפועל ובני-יהודה בין הנפגעות
ונחזור אל הנזק לקבוצות. לא רק בית"ר, גם מכבי ת"א נפגעה קשות מהחלטות בית הדין עד העונה. למעשה מדובר בקבוצה שניזוקה בצורה החמורה ביותר מהפסיקות. עבור מיץ' גולדהאר, ששפך מעל מאה מיליון שקל על הקבוצה, מדובר בהוכחה נוספת לקושי להרוויח בכדורגל הישראלי. אין ספק כי הוא עדיין רחוק מלקצור פירות על השקעתו אבל נחזור אל הבעלים הצהוב בהמשך.
מכבי נענשה בשלושה משחקים ללא קהל, שניים בליגה ואחד בגביע הטוטו. לפי הערכות, הנזק הכלכלי עומד על למעלה מ-400 אלף שקל, כאשר לא ניתן להעריך עדיין את ההשפעה על הכנסות עתידיות. עוד נענשו בקיום משחקים ללא קהל העונה: הפועל ת"א קבלה עונש זה פעמיים, שלפי הערכת הקבוצה הביא לאובדן הכנסות של כחצי מיליון שקל. גם בני-יהודה קבלה משחק אחד ללא קהל.
הצהובים מובילים את הליגה גם בסכום הקנסות ששילמו לבית הדין בעקבות עבירות משמעת, 155 אלף שקל. כך שסך הכל הפסידה מכבי מעל חצי מיליון שקל בשל פסיקות בית הדין.
הקבוצה ששילמה את הסכום השני בגובהו לבית הדין היא הפועל ת"א דווקא, בהפרש ניכר מיריבתה העירונית. האדומים נפרדו מ-76 אלף שקל. אחריה ברשימה הפועל אשקלון עם 48,500 אלף שקל, בית"ר ירושלים, שנאלצה לשלם 41,500 שקל, בעיקר בשל התנהגות אוהדיה ומכבי חיפה, עם קנסות בגובה 38 אלף שקל.
סך הכל נפרדו קבוצות ליגת העל מ-489,250 שקל בבית הדין, בארבעת חודשי הליגה עד כה. אף קבוצה אינה צדיקה, שכן כל המועדונים נקנסו בגין עבירות שונות, אך ניתן לציין את מכבי נתניה והפועל עכו ששילמו את הסכום הנמוך ביותר, 500 שקל כל אחת.
לא רק הקנסות: גם התקציבים גדלו
תקציב קבוצות ליגת העל גדל השנה משמעותית לעומת העונה שעברה, בלמעלה מ-10 אחוזים. תקציבי המועדונים בליגת העל 2010/11 הסתכם ב-464 מיליון שקל, לעומת 412.5 מיליון שקל בעונה שעברה.
מלבד הסבר היציאה מהמיתון העולמי, הסיבה העיקרית לגידול בתקציבי ליגת העל הוא גולדהאר, שהגדיל את תקציב הצהובים בלמעלה מ-50 מיליון שקל. הסבר נוסף, אם במידה פחותה: ההכנסות של הפועל ת"א ומכבי חיפה מאירופה, שאיפשרו להן להציג תקציבים גבוהים יחסית גם ללא הזרמת כסף מצד הבעלים.
הפועל ת"א עשתה קופה נאה מההופעה בליגת האלופות, שהביאה לה הכנסות של 61 מיליון שקל. בנוסף, האדומים מכרו הכי הרבה מנויים השנה בליגת העל, 9,007, שהכניסו למועדון 9.84 מיליון שקל. במקום השני בקטגוריה זו היריבה הגדולה מכבי ת"א, שגרפה 8.7 מיליון שקל ממכירת 7766 מנויים. מכבי חיפה הכניסה 4 מיליון שקל ממכירת 5,547 כרטיסי מנוי.
יש לציין כי 14 אחוז מתקציבי ליגת העל, 68 מיליון שקל, אינם משקפים הכנסות אמיתיות אלא סכומי בטוחות, שהועברו לבקרה התקציבית כצ'קים לפיקדון או ערבויות בנקאיות. מצב זה רחוק מלהיות אידיאלי, אך מדובר על שיפור לעומת עונת 2008/9, אז למעלה מ-20 אחוז מהתקציבים, 96.9 מיליון שקל שהוצגו לבקרה, היו סכומי בטוחות.
נושא כלכלי נוסף שעשה העונה כותרות הוא מיסוי הזרים. משרד האוצר ורשות המסים פעלו לשינוי המצב הקיים, לפיו שחקנים זרים משלמים פחות מס מישראלים. האוצר והרשות ניסו לקדם את הנושא במסגרת הרפורמות בחוק ההסדרים, אך נבלמו בשל לחצים פוליטיים.
הנושא עבר לטיפול משרד הספורט, שהקים ועדה בנושא בראשות יו"ר הבקרה התקציבית לשעבר, יאיר רבינוביץ'. הוועדה החליטה לקבור את ההצעה לרפורמה וקבעה כי המצב הנוכחי, המקל על קבוצות הצמרת לפתות זרים איכותיים, יישאר על כנו.
