האמריקנים אוהבים מאוד למצוא נקודות השקה בין ספורט לכסף - שני יסודות מרכזיים בתרבות שלהם. הם המציאו את קלפי הספורט שנמכרים בעשרות ומאות אלפי דולרים, את שוק המכירות הפומביות של מזכרות הספורט וכמובן את תעשיית המרצ'נדייז - ביגוד, מוצרי ספורט ואביזרי עידוד ממותגים עם שמות של קבוצות ושחקנים.
בשבועות האחרונים הצליחו האמריקנים להמציא עוד משהו שמטריף את המדינה. ברשת האינטרנט צץ לאחרונה אתר הנקרא OneSeason.com, המציע לסחור בשחקני ספורט מקצועניים מליגות הפוטבול, הבייסבול, הכדורסל וההוקי האמריקניות. זה לא עוד משחק שמציע פרסים כמו כדורים או כרטיסים למשחקים. מדובר בזירת מסחר המבוססת על עקרונות שוק המניות, שבה ניתן להרוויח או להפסיד סכומי כסף אמיתיים לגמרי. ובקיצור, במקום לסחור במניות "משעממות" של חברות, נולדה לה בורסה וירטואלית שפועלת עם שמות של ספורטאים וקבוצות ספורט. קובי, לברון, אייר ג'ורדן ועוד.
לבנות "ספורטפוליו"
איך זה עובד? האתר מתפקד כמו בורסת ניירות ערך לכל דבר. הוא פועל בשעות קבועות ובימים קבועים, ומאפשר לכל מי שרוצה לשלם 10 דולר תמורת הזכות להשתתף בהנפקה הראשונית של מניות הנושאות שם של שחקן או קבוצה. דהיינו להפוך לחבר בורסה.
לאחר הרישום, וכפי שקורה בבורסה רגילה, החבר רשאי לרכוש סחורה בהנפקות. האתר מודיע מפעם לפעם על מכרז להפצת מספר מוגבל של מניות עם שמו של שחקן מסוים, הזוכה כמובן לסימול (למשל KOBE למניית קובי בראיינט), ובעלי הרישיונות יכולים להגיש הצעות. סף המינימום הוא רכישת מניה אחת ומחיר המינימום להצעה חייב לעמוד על 5 דולר. לאחר שנקבעים הזוכים, הם יכולים להתחיל לסחור במניות שנרכשו בשוק המשני.
המסחר בשוק המשני מתחיל ב-9 בבוקר ומסתיים ב-12 בלילה, כשכל חבר יכול להגיש הצעה לרכישה או מכירה, ולאחר שנקבע המחיר הסופי האתר אחראי על הגבייה. בתמורה הוא מקבל 1% מכל עסקה שמתבצעת. כל חבר יכול ליצור לעצמו "ספורטפוליו" - תיק מניות שבו הוא סוחר.
כדי לא ליצור מצב שבו האתר מציף את השוק בסחורה ובכך פוגע במחיר המניות, נקבע שכאשר מניה מגיעה ל-20 דולר, היא אוטומטית מתפצלת לשתי מניות בשווי 10 דולר (ספליט). מצד שני, אם המניה יורדת מתחת ל-5 דולר היא עושה ספליט הפוך. כלומר מחברת שני ניירות של 5 דולר ל-10 דולר.
אצבע על הדופק
עד כאן הכל נשמע טוב ויפה, אבל האם המשחק הזה חוקי? שהרי המשתתפים והאתר מפיקים רווח על גב השחקנים שסוחרים בשמם (חלקם אפילו כבר לא פעילים כמו מייקל ג'ורדן), בשעה שלהם לא יוצא כלום מכך. ואיך אפשר בכלל להגדיר את המשחק הזה? ליין הימורים? ליגת פנטזי בתשלום?
מייקל סרוקה, הבעלים של חברת OneSeason שפועלת מסן פרנסיסקו, טוען שהכל חוקי. "שכרנו שורה של עורכי דין כדי לבחון את הנושא מבחינת רגולציה, חוקי ההימורים, חוקי התאגידים, זכויות היוצרים וההגנה על פרטיות, לפני שפתחנו את זירת המסחר בתחילת החודש", הוא אמר בסוף השבוע ל"לוול סטריט ג'ורנל".
גם דובר רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) מסר בתגובה לשאלות העיתון, כי הרשות לא פעלה ולא מתכוונת לפעול נגד האתר.
"OneSeason גם לא מבוסס על מזל", מוסיף סרוקה. "הוא מסתמך על כישורי מסחר - מתי לקנות ומתי למכור את המניות. בסופו של דבר המחירים באתר תלויים בחוקי הצע וביקוש, מה שאומר שלא מדובר בהימורים".
כיאה לבורסה קטנה וחצופה, רוב המסחר ב-OneSeason הוא מאוד תזזיתי. מניות עולות ויורדות לעיתים ב-90% ביום, מה שמחייב את המשקיעים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק. אבל יש גם מניות "סולידיות", בעיקר ה"כבדות" בעלות שווי השוק הגבוה (כמיליון דולר), שזזות כלפי מעלה ומטה באחוזים בודדים.
מה בעצם משפיע על המניות? למשל חוזה חדש שהשחקן חתם או מדד סטטיסטי גבוה שהשיג במגרש, שגורמים להתעניינות מוגברת של המשקיעים. כלומר חדשות טובות, בדיוק כמו מה שמשפיע על כל מניה אמיתית שנסחרת.
ההתעניינות שמושך OneSeason בארה"ב היא גדולה. עיתונים גדולים וחשובים מלבד ה"וול סטריט ג'ורנל", כגון "הניו יורק טיימס", "שיקאגו טרביון" ואפילו "טיים מגזין", הקדישו כתבות ארוכות לתופעה, והכתירו את האתר כ"סטארט-אפ מרשים ומעניין".
אבל על ההצלחה של זירת המסחר הווירטאולית הזאת, שבעצם מוכרים וקונים בה אוויר עם שם סקסי, אפשר ללמוד ממקור לא פחות חשוב: כמות ההנפקות שבקנה (כאן לא צריך חתם...) למשל גרג אודן שהונפר בשלישי, וקצב הגידול של השוויים שבהם נסחרים השחקנים - כרגע 38 במספר. אחרי שני ימי מסחר הפכפכים במיוחד, שווי השוק של השחקנים נע ביום רביעי בין כ-110 אלף דולר (שחקן הבייסבול קרלוס זמברנו שנסחר ב-6.19 דולר למניה), ל-998 אלף דולר (מייקל ג'ורדן שנסחר ב-7.86 דולר). בסה"כ עומד כרגע שווי השוק המניות הבכירות על 8.8 מיליון דולר. וזה אחרי חודש אחד בלבד של פעילות.
