רצונם של מנהלי פיפ"א ואופ"א לאפשר גם למדינות שאינן נחשבות למעצמות ספורטיביות או כלכליות לארח טורנירים גדולים הוא מבורכת, אך כפי הנראה, הדרך להקטנת הפערים, ולהגברת תחושת השיתוף וחוויית הגלובליזציה רצופה מכשולים.
לאחרונה התמקד החשש מבעיות לוגיסטיות בדרום-אפריקה, שבה ייערך המונדיאל הקיץ. ואולם כבר עתה מתעורר חוסר שביעות-רצון ממצב ההיערכות של המדינות המזרח אירופאיות שעתידות לארח את יורו 2012, פולין, ובעיקר אוקראינה.
לגבי אוקראינה, אין החשש נובע מקצב ההתקדמות של בניית ארבעת האיצטדיונים החדשים, אלא בהקשר של מצב התשתיות כגון תחבורת, שדות תעופה ובתי מלון. המדינה המתאפיינת ממילא במערכת בירוקרטית מסואבת ומסורבלת, סבלה קשות גם מהמשבר הכללי.
הדבר מקשה על הממשלה לעמוד בלוח הזמנים שנקבע לה ולהשלים את הפרויקטים שאמורים לשדרג את רמת התשתיות במדינה לרמת שתעמוד בתקנים של אופ"א.
בדצמבר שעבר יצא נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, בהצהרה ולפיה די יהיה בארבע ערים מארחות באוקראינה. באוקראינה הגיבו באנחת רווחה על-כך, שכן, עלה החשש כי אופ"א תדרוש פיתוח נרחב של ערים נוספות.
בסופו של דבר נקבע שמלאכת הפיתוח תתבסס על מודל סימטרי של ארבע ערים- קייב (העיר שבה יתקיים הגמר), לבוב, חרקוב ודונייצק - וזאת לצד מספר זהה של ערים בפולין- וורשה, ורוצלב, פוזנן וגדאנסק.
הבעיה המרכזית שבפניה ניצבים המארגנים האוקראינים היא מצב תשתיות התיירות במדינה. כך, למשל, בעיר דונייצק, שתארח את אחד ממשחקי הגמר באיצטדיון בן 50 אלף מקומות ישיבה, יש כרגע פחות מ-600 חדרי מלון. לנציגי אופ"א יידרשו כ-40 חדרים, ולכל נבחרת שתגיע לעיר יש להקצות כ-60 חדרים. בחרקוב המצב דומה.
בפולין המצב טוב יותר, בעיקר בשל מענקי הפיתוח שקבלה המדינה עם הצטרפותה לאיחוד האירופי ב-2004. נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, הביע אופטימיות וביטחון שהמדינות המארחות יצליחו להתגבר על כל המכשולים הטכניים: “העבודה טרם הסתיימה, המומחים של אופ"א ימשיכו ללוות את שתי המדינות עד לגמר. הבחירה בהן הייתה פה אחד. יש לנו ביטחון מלא בפולין ואוקראינה".
