יש בכל זאת דברים שהשתנו כמעט כליל בכדורגל הישראלי. זה שנוטים תמיד להשמיץ ולהגיד שהוא הולך רק אחורה. למשל קץ הימים שקבוצות הכדורגל הבכירות תלויות רק בכסף של משלם המסים העירוני כדי לשרוד. או לחלופין שרק חסדיו של ראש העירייה, אם הוא אוהד כדורגל או לא אוהד, חורצים את גורלן בתחילת העונה. עידן הבעלות הפרטית בכדורגל שיחרר מהעיריות את הצורך שלהן לממן את קבוצות הכדורגל הבכירות. רובן סגרו את הברז כמעט לחלוטין עבור הכדורגל. בחלק מהמקרים הן החליטו להפנות את ההקצאות לספורט עממי על חשבון האגודות התחרותיות.
לא רק זה. ברוב המקרים התשלומים שגובות העיריות מהקבוצות עבור מיסים וארנונה בגין נכסים שהיא עצמה משכירה להם, עולים בהרבה על כספי התמיכה. "בסופו של דבר אנחנו משלמים היום את המחיר של המעבר של הקבוצות לידיים פרטיות", אומר גורם בכיר באחת מקבוצות ליגת העל.
כמה בעצם שוות היום העיריות לקבוצות ליגת העל בישראל? מבדיקת "גלובס" עולה כי התמיכה בשנת 2008 של העיריות בקבוצות הבכירות הסתכמה בפחות מ-10 מיליון שקלים. כלומר, העיריות אחראיות לכ-2% בלבד מהתקציבים של קבוצות הליגה.
האם יש מדיניות ברורה של העיריות לגבי קבוצות ספורט? מתברר שלא. לכל עירייה יש קו אחר לחלוטין, ומה שהיה נגזר מהמדיניות של ראש עירייה אחד שונה במהותו אצל ראש עירייה אחר. וכאן נשאלת השאלה האם העיריות בכלל צריכות להיות שותפות למרדף של הבעלים הפרטיים אחרי תואר אליפות. בקבוצות טוענים שכן, מאחר שאותם בעלים למעשה דואגים באגודות מסוימות לפעילות שוטפת של מאות ילדים ובני נוער, ומייצרים הכנסות עקיפות לעירייה ולגורמים אחרים בימי משחק.
מתנ"ס משופר
הנה כמה דוגמאות לשוני בין הקבוצות השונות. מכבי חיפה של יעקב שחר מקבלת מעיריית חיפה סכום של 46 אלף שקל בשנה בלבד, כסף שמועבר לקבוצות הנוער של המועדון ולא לקבוצה הבוגרת. ההסבר של עיריית חיפה: "המדיניות היא השקעה בספורט עממי". בית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק לא מקבלת אגורה מהעירייה, אבל העירייה מאפשרת לה להשתמש באצטדיון טדי שעלות השימוש בו לשנה מוערכת ב-440 אלף שקל. בסכנין מודים שהכדורגל הוא הנכס הכי חשוב של העיר, "אבל מצבה הגרוע של העירייה גרם לכך שאנחנו מקבלים אפס שקלים", מסביר מאזן גנאים, ראש העירייה הנכנס שמבטיח ב-2009 "שהמצב ישתנה ואני מקווה שנוכל להעביר לקבוצה לפחות מיליון שקלים".
מי שזוכה לסכום הגבוה ביותר היא מ.ס. אשדוד, שמקבלת מעיריית אשדוד 2.9 מיליון שקלים, מתוך זה 500 אלף שקל לקבוצת הנוער. בנוסף העירייה גובה מהקבוצה רק 500 אלף שקל עבור השימוש במתקנים, למרות שעלות השימוש מוערכת בסכום גבוה פי שלושה. "אנחנו אמנם מקבלים את הסכום הגבוה ביותר ביחס לקבוצות אחרות, אבל לצערי התמיכה הולכת וקטנה עם השנים", אומר הבעלים של הקבוצה, ג'קי בן זקן. "לפני 6-7 שנים, התמיכה בקבוצות העיר אשדוד לפני האיחוד בין הפועל לעירוני היתה 5 מיליון שקלים לכל קבוצה, ומאז שאני נמצא במועדון המדיניות היא של הקטנת המשאבים לקבוצות".
אבל עדיין תומכים בכם יותר מכל מקום אחר.
"צריך לזכור שהתמיכה הזאת נובעת גם מהעובדה שמבחינה סוציואקונומית אנחנו לא דומים לקבוצות באזור השרון או בתל אביב. אנחנו מבינים שאצלנו למשל לא יכולים לגבות 80 שקלים לכרטיס, והכרטיס הממוצע אצלנו עומד על 30 שקלים. בזכות זה שהעירייה תומכת יחסית בנדיבות, אנחנו יכולים לסבסד את מחירי הכרטיסים. אם תשים את ההקצבות מהעיריות אנחנו אמנם במקום גבוה, אבל אם תחבר לזה את ההכנסות מקהל ומכרטיסים, אנחנו נעמוד במקום נמוך מאוד. הקריטריונים לחלוקת הכסף הם פונקציה של נפח פעילות. באשדוד יש עשרה מתנ"סים, ואני יכול להגיד שהמתנ"ס שמפעילה מ.ס אשדוד בכדורגל מייצר נפח פעילות גדול יותר מכל 9 המתנ"סים האחרים של העיר יחד. אנחנו המעסיק הכי גדול של בני נוער, לכן אנחנו מקבלים יותר".
אגב, יש עיריות שאין להן אולי קבוצות בליגות הבכירות, אבל הן בכל זאת סימנו את קבוצות הספורט של העיר כיעד ששווה להשקיע בו. עיריית ראשון לציון למשל, שאפילו לא מחזיקה קבוצה בליגה הבכירה אלא בליגה השלישית בלבד (ארצית), מעניקה לאגודה סכום כולל של 3.68 מיליון שקלים, בין היתר "בגלל שבאגודת הכדורגל של עירוני ראשון לציון פעילים כ-1,000 ילדים". וזה עוד לפני הסכום הנדיב שבו היא תומכת בכדורסל. קבוצת הכדורסל מכבי ראשון לציון נתמכת על ידי העירייה בסכום של 3.86 מיליון שקלים - הסכום הגבוה ביותר שניתן לאגודת ספורט בישראל. ההסבר להקצבה הנדיבה דומה: "אגודת מכבי ראשון לציון בכדורסל היא אגודת הנוער הגדולה בישראל, במסגרתה פעילים כ-1,500 ילדים ובני נוער".
המלכ"רים של תל אביב
אם בפריפריה התלות של הקבוצות בעיריות היא גדולה, מעניין לבדוק מה קורה במרכז הארץ. עיריית פתח תקווה שילמה העונה למכבי פתח תקווה סכום של 1.25 מיליון שקלים ולהפועל פתח תקווה 750 אלף שקל, ובנוסף רכשה לכל אחת מהקבוצות מנויים לילדים ולנוער בשווי 300 אלף שקל. מלבד זה, העירייה נותנת לשתי הקבוצות שימוש חופשי באצטדיון העירוני.
עיריית תל אביב-יפו מחלקת אמנם סכום של כ-2.7 מיליון שקלים לקבוצות ליגת העל, אבל הסכום מתחלק על פני שלוש הקבוצות של העיר - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני יהודה. דווקא מכבי תל אביב שמוחזקת בבעלות פרטית בידי אלכס שניידר מקבלת כמעט 45% מהסכום הכולל. עם זאת, במועדון טוענים שהמצב הוא אבסורדי כי הסכומים שגובה העירייה מהמועדון עבור ארנונה ומסים עולים על גובה התמיכה שהיא מעניקה. ההוצאות של מכבי ת"א על ארנונה ומסים כפי שהגיע לידי "גלובס" עומדות בשנת 2008 על 1.46 מיליון שקלים. המשמעות: התמיכה שמעניקה העירייה מכסה בסביבות 80% מהכסף שמכבי תל אביב מחזירה אליה עבור שימוש במתקנים ותשלומי מיסים. בנוסף, משלם המועדון לחברה חיצונית עוד 400 אלף שקל עבור מים.
"הכדורגל הוא בסופו של דבר מלכ"ר, הרי אין קבוצה שמרוויחה כסף", אומר אביב בושינסקי, יו"ר מכבי תל אביב. "מאחר שהכדורגל בסופו של דבר הוא טוב לעיר, וזו תעשייה שמייצרת הכנסות - העיריות צריכות לתמוך בכדורגל".
* למה שיתמכו בכם אם אתם קבוצה פרטית?
"כי בסופו של דבר כל תעשיית הכדורגל מכניסה הרבה כסף לעירייה. אם יש משחקים בינלאומיים ואנשים מגיעים לבלומפילד, ואם זה אנשים מחוץ לעיר שמגיעים ביום משחק ובתי עסק שנהנים מזה. בימי חמישי למשל כשיש משחק של מכבי כדורסל ביורוליג בהיכל נוקיה, העירייה מכניסה יופי מדו"חות חנייה ביום של משחק. חוץ מזה, ברמה העקרונית קבוצות הספורט מוסיפות המון לעיר. אחד הסמלים של העיר תל אביב זו מכבי כדורסל, ובארץ גם הכדורגל. אם מוזיאון הוא סמל, ודאי שקבוצת כדורגל היא סמל. אני חושב שלפחות מגיע לנו שהעירייה לא תגבה מאיתנו מסים כמו שהיא גובה".
הקבוצה עליכם, האצטדיון עלינו
עניין אחד שראוי לציין אותו ואותו נוטים בעלי הקבוצות להצניע, הוא העובדה שלאף מועדון אין נכסים משל עצמו, ובסופו של דבר העיריות הן אלו שמחזיקות את הנכסים.
מן הסתם, אף בעלים שהגיע לכאן לא היה רוכש קבוצת כדורגל בליגת העל אילו היה צריך לרכוש גם את האצטדיון בו היא משחקת.
חלק מהם אפילו ייהנו במהלך תקופת הבעלות שלהם ממעבר לאצטדיון חדש (נתניה, חיפה, אולי פתח תקווה). יותר מזה, את כל השיפורים באצטדיונים הקיימים עושה העירייה מכספה שלה. הפועל ומכבי תל אביב משחקות היום במתקן ברמה גבוהה בגלל השקעה של מיליוני שקלים של העירייה. בהקשר הזה, מכבי חיפה ויעקב שחר הם המועדון היחיד שיוצא דופן עם השקעה משמעותית מאוד בתשתיות - גם בשיפורים בקרית אליעזר וגם מיליוני שקלים שהוציא הבעלים של מכבי חיפה מכיסו לטובת מתקני האימונים של הקבוצה ושל קבוצת הנוער.
בכדורסל - המצב טוב בהרבה
דווקא בכדורסל אפשר לראות תמיכה מאסיבית הרבה יותר של העיריות. מלבד עיריית ראשון לציון, שכאמור מעניקה 3.86 מיליון שקל למכבי ראשון לציון, עיריית אשקלון מעניקה לקבוצת אליצור אשקלון תמיכה שוטפת בסך 3.18 מיליון שקל. רמת גן מעניקה לקבוצת הכדורסל עירוני רמת גן סכום של כ-1.5 מיליון שקלים. עיריית נהריה מעניקה סכום דומה, ובנוסף מאפשרת שימוש חופשי באולם בעין שרה שמוערך בעוד כחצי מיליון שקלים. עיריית חיפה, שמעניקה לקבוצת הכדורגל 46 אלף שקלים בלבד, מעניקה לקבוצת הכדורסל של העיר מכבי היט חיפה סכום של 450 אלף שקל, ובנוסף העבירה לקבוצה בונוס עלייה לליגת העל של 200 אלף שקלים.
הפועל ירושלים, הקבוצה השנייה הכי משמעותית בכדורסל הישראלי, מקבלת מהעירייה שימוש חופשי באולם מלחה שמוערך ב-220 אלף שקלים בשנה, אבל שום דבר נוסף מעבר.
מי שנהנה מאיחוד בין שתי רשויות היא קבוצת בני השרון, שבזכות האיחוד בין בני הרצליה למכבי רעננה מקבלת מכל אחת מהעיריות סכום של כ-1.7 מיליון שקלים.
גם האיחוד בין גליל-גלבוע עשה טוב לקופת המועדון. לאחר שבשנה שעברה הפועל גליל עליון קיבלה 100 אלף שקלים בלבד מהמועצה האזורית שלה, הבטיחה המועצה האזורית גלבוע לקבוצה המאוחדת 2 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות. תקציב שגרם לכך שהקבוצה עזבה את כפר בלום ועברה לשחק בגן נר.
חלק מהקבוצות לא מקבלות תמיכה באופן ישיר, אבל נהנות מתמיכות עקיפות. למשל מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב זוכה לתמיכה מעיריית תל אביב רק עבור קבוצת הנוער, בסך 127 אלף שקלים לשנת 2008. עם זאת העירייה מאפשרת לקבוצה הבוגרת המוחזקת בבעלות פרטית להשכיר את תאי הצפייה בהיכל נוקיה מהם מכניסה מכבי מדי שנה בין 6-6.5 מיליון שקלים, ובתמורה התחייב המועדון לשלם לעירייה מדי שנה כ-2.5 מיליון שקלים עבור שיפוץ ההיכל, לתקופה של 10 שנים.
