את השורות הקטנות האלה בעיתונים בדרך כלל מפספסים. ידיעות מיניאטוריות במדורי הספורט, שמדווחות ביובש על עוד דיון בבית הדין המשמעתי. לרוב בזה של ההתאחדות לכדורגל, לפעמים בזה של איגוד הכדורסל. לעיתים נדירות בוועדות המשמעת של האיגודים הקטנים יותר כמו למשל הטניס. הפסיקות שעושות רעש הן הרחקה מהמגרשים או משחק רדיוס. אבל יש גם את הקנסות הכספיים שאף אחד לא ממש סופר. ואלה מצטברים לפעמים בסוף השנה לסכומים לא מבוטלים.
מבדיקת "גלובס" עולה למשל שבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, הטיל בשנה החולפת קנסות בהיקף כולל של 413.5 אלף שקל רק על קבוצות ליגת העל. מתוך סכום זה 330.5 אלף שקלים היו קנסות בפועל ו-83 אלף שקל על תנאי. להכנסות ההתאחדות מקנסות יש להוסיף כמובן את הסכומים שמוטלים גם על הקבוצות ב-16 הליגות הבוגרות האחרות. אלה מוערכים בעוד כמה מאות אלפי שקלים בשנה.
העבירות שבגינן הוטלו הקנסות על קבוצות ליגת העל היו מגוונות. מתוך 51 המקרים שבהם הוטל קנס כספי, 14 היו בגין העלבה, פגיעה או אי ציות לשופט המשחק; 10 בגלל התפרעות האוהדים; 10 בגלל עבירות מינהליות (אי רישום שחקן בזמן, איחור בהגשת דו"חות כספיים); 7 על התנהגות בלתי הולמת; 6 על איחור בעלייה למגרש; ו-4 בגלל קריאות גזעניות.
לאן הולך הכסף? "הקנסות בגין עבירות על התקנון הולכות לקופה שלנו", מסביר דובר ההתאחדות לכדורגל, גיל לבנוני. "הקנסות שהוטלו בגין עבירות אלימות מופנות לתוכניות למיגור אלימות שאנחנו מפעילים". מניתוח סך הקנסות שהוטלו השנה בליגת העל עולה שכ-20% מהסכום היה צריך להיות מופנה לתוכניות למיגור אלימות, בעוד ששאר הכסף היה צריך לזרום לקופת ההתאחדות.
קריטריון אחיד, שיפוט אחיד
אבל תעזבו לרגע בצד את הכסף. בעלי הקבוצות נוהגים להתלונן לא רק על הסכומים שנפסקים נגדם, אלא בעיקר על חוסר האובייקטיביות לכאורה של הדיינים. לא פעם שומעים בעלים או מאמן של קבוצה שאומר אחרי דיון משהו בסגנון "הדיינים הגיעו עם העונש מהבית". בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל החליטו לאחרונה לא להישאר יותר חייבים, ואפילו שכרו דובר כדי שיגיב בכלי התקשורת על הטענות שעולות.
רק בשבוע שעבר למשל תקף הבעלים של מכבי נתניה, דניאל יאמר, את בית הדין של ההתאחדות, לאחר שזה הטיל על המאמן שלו, לותר מתיאוס, קנס של 7,500 שקלים, הרחקה בפועל משני משחקים ועוד שלושה על תנאי בגין העלבת שופט. "העונש שלותר קיבל מעורר בנו תחושה של גועל", אמר יאמר לאתר ספורט 5 לאחר הדיון.
גם אם ההשתלחות של יאמר בדיינים אינה מוצדקת, רוח הדברים שנשמעת לאחר לא מעט דיונים, זקוקה להתייחסות. עיקר הביקורת שמופנית כלפי הדיינים היא שהם מקבלים את שכרם מהגוף שבו הם משמשים כשופטים, או לחלופין שהם מונו על ידי מי שעומד בראשו ונמצאים איתו ביחסי חברות.
יש מי שחושב שבגלל הטענות האלה השיטה חייבת להשתנות. "כל המערכת של בתי הדין של איגודי הספורט בארץ היא בעייתית מאוד", אומר עו"ד חגי אשלגי ממשרד יורם ל. כהן-אשלגי-אשל, המשמש מזה כארבע שנים כיועץ המשפטי של מינהלת ליגת העל בכדורסל. "בכדורגל, בכדורסל ואפילו בוועדות משמעת קטנות יותר הדיינים וראשי הגופים נמצאים ביחסים קרובים, ורובם אפילו ממונים על ידיהם. הרי לא יעלה על הדעת ששופט בבית משפט יישב בבוקר לשתות תה עם עורך דין שאחר כך מופיע אצלו באולם. זה לא מקובל, ולו למראית עין".
* יש חלופה אחרת?
"צריך לבטל את כל בתי הדין האלה ולהקים במקומם בית דין עליון לספורט בישראל. יש מדינות בחו"ל שפועלות ככה. זה יהיה גוף שבו יישבו שופטים שהמינוי שלהם לא יהיה תלוי באדם כזה או אחר, וששכרם ישולם על ידי כל גופי הספורט יחד. ככה לאף אחד לא יהיו תלונות על שיפוט לא הוגן".
* זה אומר שילוב של שופטים מבתי המשפט?
"בעבר היו יוזמות לכאלה, אולם מבקר המדינה מתח על כך ביקורת ואמר שזה לא ראוי בעינו. לא חייבים ללכת עד כדי כך רחוק. צריך שיהיה הרכב שופטים קבוע שזאת תהיה עבודתו. הוא יגבש קריטריונים אחידים, וככה גם הקנסות והעונשים על אותן עבירות לא יהיו שונים בין ענף לענף".
הרעיון של אשלגי הוא אומנם מהפכני, אך לא חדש. בעבר כבר פעל בית דין משמעתי לאיגודי הספורט, אבל זה היה עוד בתקופה שהיתה קיימת כאן רשות הספורט. כשהיא קרסה בית הדין לא הצליח להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית, וכל איגוד החליט לדאוג לעצמו. כיום מה שנותר ממנו משרת רק כמה אגודות קטנות.
ההתאחדות: צריך היכרות וניסיון
בהתאחדות לכדורגל לא ממש מתלהבים מהיוזמה של אשלגי. "מה שהוא מציע לא פרקטי", אומר גורם בהתאחדות לכדורגל. "לכל איגוד יש את התקנון שלו ולכן צריך לעשות איחוד תקנונים כדי שבית דין אחד ישפוט את כולם. אם ניקח למשל את שאלת התקציב, הרי בכל ענף יש סטנדרטים אחרים. איך בדיוק יקבע גובה הקנס על מי שלא הצליח להעמיד בזמן בטוחות לשכרו של שחקן? מעבר לזה, בעניינים מורכבים יותר לכל גוף יש את התקנון שלו שזקוק להכרה מעמיקה וניסיון שיפוטי".
גם באיגוד הכדורסל לא מתלהבים מהיוזמה, אבל בגלל סיבות אחרות. "אני לא רואה איך זה ייעל את מערכת השיפוט שלנו", אומר יו"ר איגוד הכדורסל, שי שני. "הדיינים שיושבים אצלנו באיגוד הם לרוב אלה שגם יושבים בהתאחדות ובגופים אחרים, אז מה בדיוק נרוויח כאן? חוץ מזה שרוב הדיינים אצלנו פועלים בכלל בהתנדבות אז שלא ידברו איתי על השפעה. אף אחד עוד לא פנה אלי וטען שבית הדין שלנו לא אובייקטיבי".
בית"ר י-ם הכי נקנסת, בני יהודה הכי ממושמעת
מעיון בנתוני קנסות ליגת העל ב-2008 עולה שהשיאנית השנה היא האלופה בית"ר ירושלים עם 145 אלף שקלים, מתוכם 99 אלף שקלים בפועל. מה שאומר שהיא הייתה אחראית על 35% מהקנסות הכספיים שהטיל בית הדין.
מי שסוגרת את הרשימה היא בני יהודה ת"א שעליה לא הוטל אפילו קנס כספי אחד. על-פי הפרסומים הרשמיים באתר ההתאחדות, בני יהודה יכולה אפילו לזכות בתואר הקבוצה הכי ממושמעת - היא לא עמדה לדין על עבירת משמעת אפילו פעם אחת במהלך השנה.
נתון מעניין נוסף מגיע דווקא מכיוונן של הקבוצות הקטנות בליגה: הכח ר"ג, בני סכנין ומכבי פ"ת. אלה מסתבר הן לקוחות מועדפים של בית הדין המשמעתי, כשרוב העמדות לדין שלהן היו בגין עבירות של העלבת שופט.
הקנסות של קבוצות ליגת העל בכדורגל ב-2008 (באלפי שקלים):
בית"ר ירושלים* 145; מכבי נתניה 63; הכח עמידר ר"ג* ** 58; בני סכנין* 33.5; מכבי פ"ת 25; מכבי חיפה 22.5; הפועל ת"א 20; הפועל פ"ת** 17; מכבי ת"א 15; מ.ס אשדוד 13.5; עירוני ק"ש 1; בני יהודה 0.
* קנסות על תנאי (באלפי שקלים): בית"ר 46, הכח 35, סכנין 2; ** שיחקו את רוב השנה בליגה הלאומית
התפרצת על השופט? לך תתנדב במזכירות
על אף שהוא אינו פעיל פחות מהמקביל שלו, בית הדין של איגוד הכדורסל מטיל הרבה פחות קנסות כספיים על קבוצות ליגת העל. רק חמש קבוצות בליגת העל בכדורסל נקנסו ב-2008 על ידי בית הדין של האיגוד, בסך כולל של 47 אלף שקלים. עם זאת, הקבוצות צריכות לתת דין וחשבון גם בפני מינהלת הליגה, שרק ביום שני קנסה את מכבי ת"א ב-8,000 שקלים לאחר שמאמנה ואחד משחקניה לא הופיעו לראיון אחרי ההפסד לבני השרון.
הכנסה גבוהה לקופה הדלילה של איגוד הכדורסל הדיינים אומנם לא מייצרים, אבל הם בהחלט מגלים הרבה פעמים יצירתיות כשמדובר בעונשים. במיוחד בליגות הנמוכות שבהן תקציבי הקבוצות והשכר נמוכים מאוד. כך למשל לאחר שיו"ר של אחת מהקבוצות בצפון התפרץ על שופט המשחק בפעם השנייה השנה, הטיל עליו בית הדין לשמש במשך חודש כשופט מזכירות בהתנדבות במשחקים של ליגות הילדים והנוער.
עונש יצירתי נוסף שהטיל בית הדין בכמה מקרים במהלך השנה, הוא הוראה למנהלים של הקבוצות לשאת בתשלום שכר טרחתם של הדיינים - 150-300 שקלים - במקום שהכסף יילך לקופת האיגוד.
