רגע האמת הגיע ואחרי שבועיים של אקשן, סיפורים, רמה לא הכי יציבה וקריסה של נבחרת ארצות הברית, יתייצבו היום (ראשון, 15:00, SPORT5) שתי פיינליסטיות אליפות העולם בכדורסל, ספרד וארגנטינה, למשחק הגמר שייערך בווקסונג ארינה בבייג'ינג.
הספרדים כבר סיפקו בעבר באולם הזה משחק גמר עצום, ההפסד לארצות הברית באולימפיאדת 2008 ואחרי שלוש זכיות ביורובאסקט בעשור החולף, הם ינסו להוסיף לארון התארים אליפות עולם שנייה, 13 שנים אחרי שחגגו גם כן על אדמת אסיה, ביפן. ארגנטינה זכתה באליפות העולם הראשונה, אותה אירחה אי שם ב-1950, אך מאז שהטורניר הפך לרציני יותר, הישג השיא שלה היה הגמר ב-2002, שהסתיים בהפסד אכזרי לסרביה.
אז לקראת הקרב על התואר, הנה שבע שאלות מסקרנות בגמר הזה:
האם ארגנטינה יכולה לספק עוד הופעה קסומה?
האלביסלסטה היו היחידים מבין ארבע העולות לחצי הגמר (ורק הם ופולין מבין העולות לרבע) בלי אף שחקן NBA בסגל. למרות זאת, את הדרך עד הלום הם עשו בזכות סדרה של תצוגות פנטסטיות וככל שהאליפות התקדמה והביטחון הצטבר, זה נראה יותר ויותר טוב.
הניצחון על רוסיה, בסוף השלב הראשון, סימל את הדרך והראה שהחבורה של סרחיו הרננדס יכולה לקחת משחקים גם דרך ההגנה וגם דרך ההתקפה. החגיגה מול פולין בסוף השלב השני כבר עוררה התלהבות ואז הגיעו הניצחונות הגדולים נגד סרביה וצרפת בנוקאאוט, במשחקים שהיו לחלוטין בשליטת ארגנטינה. היא משחקת את הכדורסל הכי שמח באליפות הזו ובגדול, נראית בדיוק כמו שנבחרת הכדורגל הייתה חולמת להראות. אבל היא תצטרך התעלות שלישית ברציפות כדי לעבור את הספרדים.
האם מארק גאסול הולך להשלים דאבל מדהים?
מארק גאסול מאוד אהב את ממפיס, אבל בטרייד דדליין האחרון, בגיל 34, הוא היה תקוע שם. בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. הטרייד לטורונטו שינה הכל ולפתע, גאסול ניצב בפני חצי שנה אגדית והשגת דאבל של אליפות NBA ואליפות עולם.
האחרון שעשה זאת היה למאר אודום ב-2010, עם הלייקרס וארצות הברית, אבל... עבור שחקן לא-אמריקאי זה כמובן הרבה יותר קשה ועם כל הכבוד לאודום, בלי גאסול נבחרת ספרד לא מגיעה לגמר. 33 הנקודות שלו גירדו עבור לה רוחה את הניצחון הפרוע על אוסטרליה ואחרי שלחם באנדרו בוגוט, מחכה לו עוד יריב מנוסה מתחת לסלים בדמות לואיס סקולה. גאסול, שלקח רק שבוע מנוחה אחרי שהעונה נגמרה ומיד התייצב לנבחרת, כמו שהוא תמיד עושה, היה שם בזכייה ב-2006, אבל הפעם הזו יכולה להיות חתומה על שמו.
האם ללואיס סקולה יש עוד אוויר בריאות?
ואם כבר הזכרנו אנשים שתמיד מתייצבים לנבחרת. מה עוד לא נאמר בימים האחרונים על מלך ארגנטינה החדש, הסבא של הנבחרת? סקולה בן 39 וחצי והשחקנים הכי מבוגרים מתחתיו ברשימה הם ניקולאס לפרוביטולה ופקונדו קמפאסו, שצעירים ממנו בעשור פחות או יותר.
את הפרקט בשבועיים האחרונים הוא חולק עם ילדודס כמו גבריאל דק בן ה-24 ולוקה וידוסה בן ה-23 וכמו שראינו בחצי הגמר, יש להם לא מעט ללמוד ממנו. למרות שהוא לא חלק מה-NBA מאז 2017, סקולה עשה קציצות משחקן ההגנה של העונה רודי גובר, בשני צדי המגרש. הוא סיים את הניצחון על צרפת עם 28 נקודות (כולל שתי שלשות שהרגו סופית את הטריקולור) ו-13 ריבאונדים ולקראת הקרב מול גאסול, השאלה הגדולה היא כמה כוח עוד יש לו והאם הוא מסוגל לסחוב משחק נוסף, השמיני של הנבחרת בשבועיים. לא בטוח, אבל בלעדיו לארגנטינה באמת אין סיכוי. זכייה ופרישה?
האם ספרד שוב תחגוג על ארגנטינה בטורניר גדול?
ספרד וארגנטינה נפגשו תשע פעמים בטורנירים גדולים עד היום, פעמיים באולימפיאדות (2004 ו-2016) ושבע פעמים באליפויות העולם. המאזן? 2:7 מוחץ לטובת הספרדים.
אפילו כשארגנטינה זכתה בזהב האולימפי ב-2004, היא התחילה עם הפסד לספרד בשלב הראשון. בריו 2016 היא חטפה מלה רוחה 92:73 כואב ששלח אותה לתבוסה ברבע הגמר מול ארצות הברית והיא אומנם ניצחה את המפגש האחרון באליפות העולם (81:86 ב-2010), אבל זה היה בקרב משועמם על המקום החמישי. ב-2006, כשהספרדים זכו, הם שמו סוף לדור הזהב הארגנטינאי עם 74:75 דרמטי בחצי הגמר מול סקולה והחבר'ה והיה גם 67:68 בהארכה ב-1998 ובקיצור, הרבה זכרונות טובים לצד אחד, פחות לשני.
האם פקונדו קמפאסו יזכה ב-MVP של הטורניר?
סקולה כאמור, היה ענק בחצי הגמר ומנהיג את הנבחרת, אבל ל"גמד" יש המון מניות בהצלחה הזו והוא יכול להיכנס לספרי הזהב של הטורניר ולהצטרף לבן ארצו האגדי אוסקר פורלונג, שהיה ה-MVP הראשון של אליפות העולם, לפני 69 שנים.
למעט דיאן בודירוגה ב-2002, כל הזוכים האחרונים, קוקוץ', שאק, נוביצקי, פאו גאסול, דוראנט וב-2014 קיירי אירווינג הגיעו מה-NBA, אבל ל-MVP של סדרת הגמר האחרונה בספרד יש תכניות משלו. קמפאסו קצת פחות פרוע בטורניר הנוכחי מהסגנון הרגיל שלו, אבל בכל שלב של כל משחק הוא ידע להיות שם, עם אסיסט גאוני או שלשה מדהימה (כמו בסוף המחצית נגד צרפת). יכול להיות שאם ארגנטינה תזכה התואר יילך לסקולה, אבל קמפאסו הוא מועמד ראוי, בטח אם ייתן גמר מהסרטים מול לא מעט שחקנים שהוא מכיר היטב.
האם ריקי רוביו ישאיר את הקנאה מאחור?
באוקטובר 2015, עוד לפני יום הולדתו ה-15 (!!!), רוביו הפך לשחקן הצעיר אי פעם שרושם הופעה בליגה הספרדית. למרות שהיה יהלום על, הוא לא זומן לסגל שלקח את הזהב העולמי ב-2006 ובימים האחרונים, הזכיר כמעט אחרי כל משחק איך ישב בבית והביט, בהערצה ובקנאה, בחברים לעתיד שלו זוכים בזהב.
לרוביו יש עם ספרד שתי אליפויות אירופה ושתי מדליות אולימפיות, אבל בתור אחד משני מנהיגי וכוכבי הנבחרת יחד עם גאסול, יש לו צ'אנס לשים את השם שלו על הישג שכזה. את שלוש השנים הבאות הוא יעביר בפיניקס ולמרות שלסאנס יש כמה כישרונות צעירים, השנים הללו יכללו לא מעט הפסדים, כך שאחרי מה שהייתה העונה הטובה ביותר בקריירת ה-NBA שלו, לרוביו יש עכשיו אפשרות לסגור את השנה עם זיכרון מושלם, שישכיח את הקנאה.
האם השופטים לא יעשו עוד בלגן?
מלבד הבעיות האירגוניות של הטורניר, היו באליפות הזו גם לא מעט צרות עם אנשי המשרוקיות. ככה זה כמעט תמיד באליפויות עולם, גם בכדורגל וגם בכדורסל. שופטים ממקומות נידחים או מליגות הרבה יותר חלשות מקבלים שיבוצים טובים בשביל שכולם יהיו חלק מהחגיגה, אבל הרמה והקצב מתנהלים להם מעל הראש ועולים לשחקנים ביוקר לא פעם.
כמה מהם נזרקו הביתה אחרי הפישול שפגע בליטא מול צרפת ואחרים חטפו מבול קללות מאנשי אוסטרליה אחרי חצי הגמר נגד ספרד ובאופן כללי, הרמה לא בשמיים. לארגנטינה יש זיכרונות רעים, אחרי שנשדדה בגמר 2002 נגד סרביה ואפשר רק לקוות שהמשחק הפעם יעבור בשקט.
