רק שלושה שחקנים ישראלים נבחרו בדראפט ה-NBA עד היום, כולם בסיבוב השני. דורון שפר היה הראשון ב-1996, כאשר הערכות מוקדמות לגבי בחירתו בסיבוב הראשון התבדו והוא צנח עד למקום ה-36, שם נבחר בידי לוס אנג'לס קליפרס.
שפר העדיף באותו זמן לוותר על חלום ה-NBA, לא להילחם על מקום בקבוצה ובמקום זאת, הצטרף למכבי ת"א בה שיחק ארבע עונות עד לפרישתו הראשונה. הוא היה בן 24 בזמן שנבחר בידי הקליפרס. ההזדמנות הזו לא חזרה מבחינתו עד לסיום הקריירה שלו.
שפר לא נראה או נשמע נלהב במיוחד לפני הדראפט. שלא כמו כספי, הוא בחר לדלג על חלק מאימוני ההתרשמות והזימונים שקיבל מקבוצות לבוא ולהראות את כישוריו.
יכול להיות שהאמין שאחרי שלוש עונות מוצלחות במכללת קונטיקט, בהן בחירה כרוקי השנה בביג איסט, אין לו הרבה מה לחדש ואין לקבוצות המעוניינות בו צורך אמיתי לפשפש לו בציציות. בדיעבד, כאשר הדראפט התקדם, השחקנים נבחרו בזה אחר זה ושפר צנח ביחס להערכות המוקדמות, היו שתלו את זה בגישה הלא אסרטיבית במיוחד שלו בשבועות שלפני הדראפט.
עשר שנים בדיוק לאחר מכן חווה הכדורסל הישראלי בפעם הראשונה בתולדותיו, כמו גם בתולדות הדראפט האמריקני, בחירה של שני שחקנים ישראלים, ליאור אליהו ויותם הלפרין. שניהם נבחרו בסיבוב השני אם כי להבדיל משפר התחזיות לגביהם לא היו אופטימיות עד כדי בחירה בסיבוב הראשון.
אליהו נלקח כמספר 44 בידי אורלנדו, שגלגלה אותו הלאה בעיסקה סיבובית שעברה דרך מילווקי וקליבלנד עד שהזכויות עליו נחתו בידי יוסטון רוקטס. הלפרין נבחר 53 בלבד, תוך שהוא מגיע לידיים של סיאטל סופרסוניקס דרך ממפיס גריזליס.
קשה לומר שהמעקב של שני מועדוני ה-NBA אחרי הלפרין ואליהו בשנים שעברו מאז היה יוצא דופן, אינטנסיבי במיוחד או חריג בהיקפו. העובדות הן שהשנים עוברות ושני השחקנים הלכו לכיוון חוזים ארוכי טווח בקבוצות אירופיות מובילות, יותר מאשר עשו מאמץ עילאי ועיקש להשתלב ב-NBA. לפחות בינתיים.
בהרבה מובנים העובדה שאליהו הקדים את הלפרין בתשעה שלבים בדירוג הפתיעה למדי, מאחר שהלפרין סומן על ידי התקשורת הישראלית והאמריקאית כאחד, וגם על ידי אנשי מקצוע מה-NBA, כשחקן בעל הסיכוי הטוב יותר מבין השניים.
ההערכות הגיעו לא מעט בזכות העונה הטובה שהעביר בלובליאנה לפני הדראפט, כשחקן זר צעיר שלקח על עצמו הרבה אחריות ורוב הזמן בהצלחה. שניהם התאמנו וגילו יכולת טובה במחנה קיץ בטרוויזו באותו קיץ.
בפועל, המיקום של הלפרין היווה אכזבה. השלב של אליהו, 44 כאמור, התקבל בהערכה חיובית יחסית ותו לא. כמו הלפרין, גם אליהו בחר שלא להמר על העונה הבאה שאחרי היבחרו בדראפט והעדיף חוזה מכניס ובטוח במכבי ת"א, על פני ניסיון להילחם על מקומות בודדים שנותרו בסגל של יוסטון.
עומרי כספי - הכל נראה יותר נכון ומתאים
עושה רושם שעומרי כספי נראה הרבה יותר נחוש וממוקד מאשר נראו כל השלושה שלפניו. הנתונים שלו, המוכנות שלו, הרעב שלו – הכל נראה נכון ומתאים יותר. הוא עשה יותר מכל אחד אחר וכנראה שגם מאמין בסיכוייו יותר מהקודמים לו. כספי, אגב, גם מגיע כצעיר ביותר מבין הישראלים: שפר היה בן 24, כאמור, הלפרין בן 22 ואליהו בן 21. כספי חגג השבוע בדיוק 20.
אלא שאם ייפול לסיבוב שני, הוא עלול לפספס בגדול. לפעמים נראה שעדיף לא להיבחר בכלל מאשר להיבחר בסיבוב השני. במקרה של בחירה בסיבוב השני לקבוצה אחת יש זכויות עליך וזהו, העתיד בידיה לא פחות מאשר בידי השחקן. במקרה ששחקן לא נבחר כלל, מספיק ג'נרל מנג'ר אחד שיאהב אותך כדי לבחור בו בהזדמנות אחרת, וללא כללי הדראפט שכובלים את השחקן לקבוצה.
אגב, שפר, הלפרין, אליהו וגם כספי, כולם הצטיידו בסוכנים אמריקנים מתוך מטרה לחצות את הגבול שהפריד עד היום בין כדורסלנים ישראלים ל-NBA. לסוכנים, כידוע, תפקיד מרכזי בוודאי כאשר מדובר ביכולת לגרום לאדם מסוים בקבוצה מסוימת לאהוב את כישוריך כשחקן. כספי הלך רחוק, באמת רחוק, ומיוצג על ידי ליאון רוז, סוכנם של לברון ג'יימס, אלן אייברסון וריפ המילטון. ואם זה לא יעזור, מה עוד צריך כדי שיהיה לנו סוף-סוף שחקן ישראלי ב-NBA?
