ב-25 ביולי 2007 התעוררתי בארבע לפנות בוקר מהודעה של חבר שבישרה לי: "בוא לאוסישקין, הדחפורים פה". כמו כל אוהד הפועל עם נטייה למזוכיזם הגעתי לאוסישקין וחוויתי את אחד הרגעים הקשים ביותר שלי כאוהד הפועל, הרבה יותר מכל הפסד בדרבי, ירידת ליגה או תרגיל נוסף של שאול אייזנברג. הריסת האולם הייתה כסמל לאובדנה הסופי של הקבוצה אחרי שנים ארוכות של התפוררות.
אבל אל תשכחו שאצל אוהדי הפועל הסבל הוא רק כלי בדרך לשינוי. כמו מקרים רבים בהיסטוריה של אומות שהתעוררו לאחר חורבן גדול והבינו כי "אם אין אני לי- מי לי?", קם הצבא האדום והחליט כי הגיע הרגע והשעה להיות אחראיים לגורלנו. לא רון חולדאי, ובטח לא שאול אייזנברג יהיו אלה שיעצרו בעדינו.
היום, שלוש שנים אחרי, זכר הריסת אוסישקין עוד מהדהד בכל אוהד הפועל, אותו זיכרון שבו הדחפור של עיריית תל-אביב עלה על האולם בו גדלנו, אולם שהיה הרבה מעבר למגרש כדורסל, שהיה בית לרבים מאיתנו, שעליו גדלנו והתחנכנו בחינוך ה"אוסישקינאי" המיוחד עם המחנך "שחור" (או יותר נכון "אושיסקינאי", בשפתו של שחור).
אבל היום הוא יום היסטורי, לא רק ציון של שלוש שנים להריסת האולם, אלא יום בו יוצאו מהדואר מעטפות ההצבעה של חברי עמותת הפועל אוסישקין, הצבעה על בחירת שם הקבוצה, מה שישלים את המהלך האדיר בו התחלנו לפני 3 שנים ונוכל לחזור לקרוא לקבוצתנו בשם היפה בעולם "הפועל תל אביב".
היום תהיה סגירת מעגל חלקית בה תהיה הפועל תל אביב חדשה, הפועל תל אביב נקייה ומוצלחת בלי עסקנים ותככנים, בלי אנשים שמחפשים אינטרסים אלא רק אנשים שבאים נטו מאהבה לקבוצה, קבוצה שכבר 3 שנים עולה במעלה הליגות ונמצאת צעד קטן מחזרה למקום הראוי והטבעי והוא בצמרת ליגת העל.
אבל סגירת המעגל הזו היא עדיין חלקית, והחלק החסר הוא חשוב מאוד. להפועל תל אביב (ותסלחו לי שאני משתמש בשם שעוד לא אושר רשמית, קצת קשה להתאפק) אין עדיין בית, ועם כל הכבוד לאולם בהדר יוסף, זה ממש לא בית למועדון גדול כמו הפועל תל אביב.
רון חולדאי הבין היום כי טעה בעניין אוסישקין ועיריית תל אביב, בעזרתו של חבר המועצה אלון סולר, בהחלט עושה צעד חשוב בכיוון, אבל בנוף הכדורסל הישראלי ובחוסר היציבות הכלכלית ששורר פה, כל יום בו הפועל תל אביב תאלץ לנדוד בשדות זרים הוא מכה כלכלית קשה וצעד מעכב, שלא לומר מחסל, ביכולת של הקבוצה לחזור למקומה הטבעי ולהחיות את ליגת הכדורסל הגוועת של אבנר קופל.
כאוהדי הפועל, המאבק הוא דרך חיינו, וגם אם נאלץ לסבול בדרך ולעבור רגעים קשים, לא נפסיק עד שנגיע למטרתנו הסופית, והפעם- אני לא מציע לאף אחד לנסות אותנו, תשאלו את חולדאי.
נמרוד בוכמן היה מראשי המאבק נגד הריסת אולם אוסישקין, אחיו יפתח משחק בקבוצת הכדורסל של הפועל
>> עוד בפרוייקט אוסישקין של makoספורט:
"חטפתי שם מכות, אבל אני מתגעגע": אוהד מכבי נזכר באוסישקין
אז מי באמת הרס את אוסישקין? לשאול אייזנברג יש תיאוריה מעניינת
רון חולדאי מכה על חטא: מתכנן אולם חדש להפועל תוך שלוש שנים