מה שיפה בספורט, זה שתמיד יש את המחר. לפעמים זה לטובה לפעמים זה לרעה. אתה יכול להיות גרוע משחק אחד, ובמשחק אחרי להיות מצוין, ויזכרו את המשחק האחרון. אם משחק אחרי זה תהיה שוב גרוע, אז זה מה שיזכרו. תמיד יש את המחר, תמיד יש את המשחק הבא.
זה מה שהיה לנו בקרית אתא. היה לנו שבוע רגוע ונינוח אחרי הניצחון הראשון על מכבי ראשל"צ, ועכשיו מצפה לנו שבוע עצבני ומותח, עד המשחק הבא באשקלון שהוא יקבע איך יראה השבוע שאחריו.
להפסיד זאת ההרגשה הכי מגעילה שיכולה להיות לספורטאי. אם אני צריך לתת סיבות להפסד אני בשנייה יכול למצוא עשר. אבל באותה נשימה גם אני יכול לומר שהיינו יכולים לנצח אתמול, ופספסנו הזדמנות לעלות ל-0:2, בזמן ששאר הקבוצות עדיין מדשדשות את פתיחת העונה.
אני לא אכנס למהלך המשחק, אלא על השבוע שצפוי לנו אחרי הפסד של 20 הפרש. כל מה שעבר חלק שבוע שעבר יעורר מחלוקת השבוע, כל טעות קטנה תגרור עקיצה על המשחק מיום ראשון. כל ויכוח עלול להתלקח להאשמות.
כל האמון והכימיה שנוצרה בין השחקנים עומדת עכשיו בפני מבחן. להתמודד עם הפסד זה חלק מחייו של ספורטאי וחייה של קבוצת כדורסל, בוודאי בליגת העל שלנו.
אלו הרגעים הקשים, והאימונים הקשים, שבהם השחקנים חייבים לתמוך אחד בשני, ולעודד אחד את השני כדי שביום ראשון הבא נוכל לשחק כמו קבוצה לנסות להשיג ניצחון. אפשר לעבור את השבוע הזה מפורקים, ואפשר גם לצאת מהשבוע הזה מחוזקים, ברור שזה תלוי אך ורק בנו. אני מקוה שנצא מחוזקים, ואני גם מאמין בקבוצה הזאת. אני בטוח שהחבר'ה יעודדו אחד את השני, ונצליח להתרומם מההפסד הזה.
עוד אנקדוטה מעניינת על המשחק אתמול: היה נחמד לראות בחלק מהמשחק מאצ' אפ בין שני אחים, כמובן שאני מתכוון לניב ברקוביץ' מאצלנו, ורועי ברקוביץ' מגבעת שמואל. אני לא יכול לספר לכם איך זה מרגיש, כי אני עם אחי משחק רק בשכונה, ולא במשחק רשמי של ליגת ווינר, אבל אני בטוח שזה היה מאד מרגש עבורם.
בכלל, היה מחזור של הפסדים שכולם באזור ה 20 הפרש. זה לא מנחם אותי בשום דרך שהיא, זה רק אומר שיש עוד כמה קבוצות שיעברו שבוע לא פשוט.. עוד דבר מעניין ויוצא דופן שקרה אתמול, יוסי בובליל לא על הגריל, עליו יעבור שבוע קל מהרגיל.
שיהיה שבוע טוב לכולם.