אין תמונה
ראש בראש. צ'אבי פסקוואל ופיני גרשון

ברצלונה תארח הערב (חמישי) ב-20:45 את מכבי ת"א במחזור השני של הטופ 16, וזה זמן מצוין להציג את שתי הקבוצות זו מול זו.

השחקנים מסודרים על פי עמדות, אבל בכדורסל של היום רובם מסוגלים לשחק בשתיים ואפילו שלוש עמדות. מכבי ת"א התייצבה על חמישייה שכוללת את ארויו, מרכוס בראון, כספי, אליהו ופישר, אבל ברצלונה תצטרך ליצור שינוי בעקבות פציעתו של לאקוביץ'.

המאמן צ'אבי פסקוואל יחליט אם לעלות עם אחד הרכזים המחליפים שלו, ויקטור סאדה או אנדרה בארט, או אולי להעדיף חמישייה מנוסה יותר שכוללת את באסילה ונבארו בעמדות 1 ו-2. נמתין ונראה. בינתיים, לפניכם פירוט של המצ'-אפים הצפויים במשחק הערב.

סאדה/בארט – ארויו/די בראון
בהיעדרו של יאקה לאקוביץ' הפצוע, הרכזים המוצהרים של ברצלונה הם ויקטור סאדה ואנדרה בארט, אם כי בפועל אפשר שנראה גם את ג'אנלוקה באסילה כרכז פה ושם. סאדה ובארט מקבלים בהתאמה 17 ו-13 דקות וקולעים 4 ו-2 נקודות בממוצע.

מספרית, מעשית וכמעט מכל בחינה שהיא, קרלוס ארויו עולה על שניהם. בארט (רק 1.75) מותאם לשמור על די בראון, ולהיפך. סאדה יצטרך להתמודד עם ארויו. במצבים מסוימים ואם הרכזים של ברצלונה, שהם שחקני ספסל, לא יצליחו להיכנס למשחק כראוי, ייתכן שהמאמן ינסה להפקיד את באסילה כשומר על ארויו.

שתי השאלות החשובות מבחינת מכבי הן: אחת, האם יצליח ארויו לממש את היתרון שלו ולהציג, לראשונה העונה, יכולת ורמה גבוהה במשחק חוץ נגד יריבה חזקה? השניה, האם די בראון יצליח לעמוד במשימה הראשונה במעלה שלו, ולדאוג שהתפקוד הכללי של מכבי לא ייפגע בזמן שהוא על המגרש וארויו בחוץ, כפי שקרה במחצית הראשונה נגד אלבה ברלין?

נתון שכדאי להתייחס אליו: סאדה ובארט סובלים מאחוזי קליעה נמוכים משלוש (פחות מ-25 אחוז), אבל מקו העונשין הם טרם החטיאו העונה, אם כי מדובר במספר זריקות בודדות (11 מ-11 לשניהם יחד).

נבארו/באסילה – מרכוס בראון/שארפ/סימונס
נבארו ובראון הם שניים מבכירי הסקוררים באירופה בעשור האחרון. הם נפגשים לעימות מספר מי-יודע-כמה. בראון מצא את מקומו במכבי ת"א בשבועות האחרונים, זוכה לקרדיט גדול מפיני גרשון, מקבל יד חופשית בזריקות לשלוש ומנסה לנצל לטובתו משחק עם הגב לסל אם יש לו יתרון על שומרו. הוא מצטיין גם בטאץ' נהדר במסירה לד'אור פישר לאלי-הופ.

די בראון וארויו (צילום: אמיר לוי, מערכת ONE)
עמדת הרכז קריטית מול הקטלונים. ארויו ודי בראון|צילום: אמיר לוי, מערכת ONE
נבארו חזר לברצלונה מעונה אחת ב-NBA כדי להיות הבוס הגדול של הקבוצה, שבונה את עצמה יותר מתמיד כמועמדת לכל תואר. הוא משחק הכי הרבה דקות, קולע הכי הרבה נקודות, היה ונשאר קטלני מהעונשין ומסוכן גם בחדירה, עם הסיומת-בסגנון-חופשי הייחודית לו, שמזכירה במשהו את זו של ליאור אליהו כשהוא עם הפנים לסל. בראון יצטרך להפעיל את הרגליים יותר מתמיד אם וכאשר ייצא לו לשמור על נבארו.

באסילה הוא אופציה מסוימת גם לעמדות 1 ו-3, אבל הוא משובץ כאן בעמדת השוטינג גארד. הניסיון שלו עשוי לעזור לברצלונה מכל מצב וכשומר של כל אחד משחקני החוץ של מכבי. בורשטיין הפך לשחקן ספסל בשבועות האחרונים, וכמו במקרה של בראון גם עבודת הרגליים שלו כבר לא מה שהיתה. המצ'-אפ בעמדה מספר 2 צפוי להיות לא קל.

בארטון/גרימאו – כספי/בורשטיין
שני הספרדים נחשבים לצמד הגנתי מצוין וגם לקלעי שלשות טובים, אם כי הם בינוניים יחסית העונה בכל הקשור לזריקה מחוץ לקשת. שניהם מגיעים מהספסל בדרך כלל, שניהם מתאימים לשמור על השחקנים של מכבי שעומדים מולם. גרימאו הוא שחקן נלהב שמעיר את הקבוצה ודוחף אותה קדימה. את בארטון אסור להשאיר חופשי מחוץ לקשת. שניהם משחקים סדר גודל של 15-16 דקות למשחק וקולעים באחוזים גבוהים מאוד במשחק המעבר ובמתפרצות.

חואן קרלוס נבארו (צילום: רויטרס)
האס של בארסה. נבארו|צילום: רויטרס

אחוזים גבוהים מכל טווח יש גם לכספי, שיעמוד במבחן אמיתי. כספי עושה את הדברים טוב יותר העונה והם באים יותר ויותר בתוך שטף המשחק, בניגוד לעונה שעברה, למשל. הוא הולך לריבאונד התקפה, מתקן החטאות ומשחק בהתלהבות רבה.

בורשטיין פתח את הטופ 16 בלי נקודות ב-16 דקות משחק נגד אלבה ברלין, נתון שהלך לאיבוד בתוך היכולת המצוינת של מכבי. טל הופך פחות משמעותי עם הזמן, אבל עדיין שחקן חשוב ברוטציה וספק אם מכבי יכולה להרשות לעצמה יכולת חוזרת כזו.

איליאסובה/אנדרסן – אליהו/גיינס
איליאסובה ואליהו הם שניים מהשחקנים הצעירים-יחסית הטובים באירופה (עד גיל 24). ההבדל העיקרי ביניהם הוא הלהיטות של הטורקי לזרוק משלוש, בעוד אליהו מדחיק את קיומו של קו השלוש ומושך פנימה בכל הזדמנות. איליאסובה הוא ריבאונדר טוב שמהווה סיוט מצ'-אפ, בגלל הטווחים הרחבים מאוד שמהם הוא מאיים לסל.

הטורקי חוסם טוב, אבל עדיין רך יותר מאשר אפשר לצפות. איליאסובה הוא שחקן חמישייה קבוע וגם היחיד, מלבד נבארו, שפתח בכל המשחקים עד עכשיו. הוא מגיע ממשחק חלש נגד ריאל מדריד ועשוי לתת משחק גדול.

אליהו נהנה מכושר מצוין, אם כי סביר להניח שבכל הגנה שתעמוד מולו הפעם, בין אישית ובין אם איזורית לסוגיה, הוא ייתקל בבעיה מסיבה פשוטה: הגבוהים של ברצלונה, הן איליאסובה והן אנדרסן או ואסקס בעמדת הסנטר הם חוסמים טובים. גם אם לא ייחסם - הוא עלול להיתקל בקושי לסיים ביעילות את התנועות שלו, מפתיעות, מוזרות ופתלתלות ככל שיהיו.

אנדרסן, שהגיע מצסק"א, עולה בברצלונה מהספסל בדרך כלל, מה שלא מונע ממנו לגלות יכולת טובה גם היום. הוא משחק בשתי עמדות הפנים, נהנה מקליעה טובה מחצי מרחק וגם משלוש והוא, כמו איליאסובה, מגיע אחרי משחק לא טוב ביורוליג ומרגיש את הצורך הדחוף בשיפור.

מצ'ארלס גיינס ראינו רק כמה דקות נגד גלבוע/גליל: הוא מכיר את ברצלונה היטב מתקופתו בחובנטוד בדאלונה וסביר להניח שישותף לדקות ראשונות ביורוליג העונה, כדי להתמודד בריבאונד מול הקו הקדמי העמוס של ברצלונה, ולנסות לסחוט עבירות.

פישר/גרין – סנטיאגו/ואסקס
פישר הוא המציאה הגדולה ביותר ביורוליג כנראה, בטח ביחס לעלותו. יהיה מעניין לראות אותו מול סנטיאגו המנוסה בהרבה, וגם ואסקס לא חדש בעסק. מומלץ לפישר להיזהר עם הנטיה שלו לקפוץ ולחסום כל הזמן, כי מדובר במשחק חוץ של קבוצה שהיא אבן יסוד ביורוליג וחייבת ניצחון. השופטים, יש להניח, יהיו קצת יותר קפדנים מהרגיל וייתכן שילכו קצת עם הקבוצה הביתית וזה יעלה לו בעבירות מיותרות.

בעוד ואסקס פיתח עם השנים קליעה יפה ומפתיעה מחצי מרחק, סנטיאגו ממשיך לעבוד בתוך הצבע. שניהם מסוגלים לתפוס יום של 80 עד 100 מאה אחוז מהשדה, כמו שקבע ואסקס, למשל, מתוך נגד ריאל מדריד (8 מ-8). במובן הזה יש להם תחרות עם פקטור משמעותי בפני עצמו: פישר הוא אמנם רוקי, אבל קולע ב-71% מהשדה.