ההיכל מתמלא בעצלתיים. גם דקות ארוכות אחרי שריקת הפתיחת למשחק הבית הראשון העונה ביורוליג, עדיין אפשר לראות לא מעט מושבים פנויים. קהל הסושי שרגיל לאחר גם לקונצרטים לוקח את הזמן עד שהוא מתיישב.
כבר אין תחושה של רעד כשאתה נכנס בשערי ההיכל, ככה זה כשמשנה לשנה בתמיכה ישירה ועקיפה של קברניטי מכבי ת"א, גדלים הפערים בין האוהדים האמיתיים שלא מפסיקים לעודד לרגע (אפילו כשההפרש יורד, תארו לעצמכם), לבין אלה שבאו כדי לראות ולהיראות, ונורא מבקשים ש"תשב", כי זה מסתיר להם.
רוצים לשבת? שבו מול הטלוויזיה בבית. אחרי עונה אומללה כמו זו שהייתה, אתה מצפה ש-11,000 איש יסתערו קדימה ברעל, אבל מה לעשות שרק משהו כמו 3,000 מוכנים להוציא את הגרון ולקפוץ 40 דקות. דקה וחצי לסוף, כשהמשחק פתאום נראה לא גמור, קהל השמנת כבר ממהר החוצה, לברוח מהפקקים, זה הזמן שבו החברים מהיציע פוצחים בשירת "מי שלא נשאר אדום". צרפו לכך את השלמת השיפוצים בהיכל ואת החלפת הספונסר של הצהובים מעלית לאלקטרה, ותגיעו למסקנה העצובה שיד אליהו הפך השנה סופית ל"נוקיה". בכלל, כל העסק נראה לא טבעי.
בירנבוים נראה מוזר בחליפה, חנוט בתוכה, כאילו הז'קט והעניבה שואבים ממנו אנרגיות. אמנם פה ושם יצא לו האפי המוכר של טרום-מכבי, אבל ברוב המקרים הוא מרוסן, יש מי שיגיד כבוי, ומשחק אותה ילד טוב ירושלים עם השופטים. גם לאפי זה לא טבעי.
המשחק עצמו? מול קבוצה מקרית שהבינוניות זועקת ממנה, ואחרי רבע שלישי דורסני, זה נגמר בניצחון דחוק בלבד, במקום לטוס ל-30 הפרש ומעלה, או-אז היה אפשר לשתף את הנוער (דריק שארפ), להלביש את רודני ווייט, ומי יודע – אולי אפילו להחזיר את רגב פנאן מהפרישה.
האקס המיתולוגי
בפעם הקודמת שמכבי ת"א וקרית שמונה נפגשו בליגה זה היה במחזור 28 בעונה הקודמת, אז רן בן שמעון עמד על הקווים של העולה החדשה שחלמה אירופה, וידע כבר אז שהוא הולך לאמן את הצהובים, שניצחון עליהם היה מסבך אותם חזק בתחתית. קרית שמונה ניצחה 3:1 באותו משחק, ורב"ש ניצל מספקולציות זדוניות.
בשבת בן שמעון יפגוש את האקסית כשהוא שוב במצב רגיש. הפסד נוסף, וסיר הלחץ שהוא נתון בו (במחשבה שנייה אולי לא כדאי להזכיר לבן שמעון דברים שקשורים באוכל) עלול להתפוצץ כבר במחזור הנוכחי. שני השערים המקריים של מכבי נגד חיפה שגרמו למשחק בקרית אליעזר להסתיים בהפסד מינימלי של 3:2 במקום ה-5:1 שהחיפאים היו שווים, הספיקו להסתיר שבוע נוסף את הבלוף. אבל עושה רושם שהקרדיט של בן שמעון מתקרב בצעדי ענק לסיומו. אין פלא שלאימון השבוע הגיע אורח מאנגליה כדי לתמוך בחבר, אחרי שהיה מועמד מטעם עצמו ומקורביו לאימון טוטנהאם (הלו מיסטר רדנאפ) ופורטסמות (גוד דיי מיסטר אדאמס). ובכלל, תכף מתחילה אצלנו מערכת בחירות, טוב שפוליטיקאי משופשף כמו אברם גרנט יהיה בסביבה.
עוד מפגש אקסים יקרה ביום שני באצטדיון טדי, כשאלי גוטמן ויוסי אבוקסיס יגיעו עם הפועל ת"א למפגש טעון מול בית"ר המגמגמת. הנה עוד הזדמנות לאוהדים הירושלמים המעודנים לנסות ולהוריד בכוח עוד נקודות לקבוצה שלהם. אנחנו הרי יודעים שבבית הדין של ההתאחדות לא ממהרים לגזור עליהם את מלוא חומרת הדין. אז יאללה מלחמה.
הרס את השבוע
אותו תובע ההתאחדות שלום אבן עזרא, שביקש לא להפעיל את העונש על תנאי נגד בית"ר בגין התפרעות האוהדים האחרונה. אז בשביל מה בדיוק אתה תובע?
עשה את השבוע
דייגו ארמנדו מראדונה חוזר לנבחרת ארגנטינה בתפקיד המאמן. כולם להסתדר בשורות...