מה אתם אומרים, מכבי תל אביב ווינרית או לוזרית? כמועדון, עם היסטוריה שנמתחת על פני כארבעה עשורים של התמודדות ברמות הגבוהות ביותר ביבשת, איזו סטיגמה יותר מתאימה לה? תגידו ווינרים, ותדברו על אינספור סיפורי גבורה, משחקים גדולים עם הגב אל הקיר. תגידו לוזרים, ותתכוונו לכך שהמאזן שלהם במעמד גמר אליפות אירופה הוא רק 9:5 (36%).
אבל בשורה התחתונה, מספר מוגבל של משחקים נכנס לזיכרון הקולקטיבי, והוא – בעיקרו – כולל ניצחונות גדולים. נסו רגע להיזכר במשחקים שמכבי תל אביב הגיעה אליהם עם הגב אל הקיר, בין אם בסדרה או בשלב בתים, כשהיא חייבת ניצחון כדי לעבור שלב או זקוקה להפרש מסוים כדי לגבור על יריבתה בסיכום שני משחקים. כמה כאלה אתם זוכרים שהסתיימו בחגיגה צהובה (ויטוריה בשנה שעברה, בולוניה עם האפמן ושפר)? כנראה שיותר מאשר כאלה שסוכמו בתוגה תל אביבית (פרטיזן, עם יתרון ביתיות).
המשחק הערב, מול קאנטו במחזור הרביעי של הטופ 16, כשמכבי במאזן 2:1 בלבד, יכול להיות עוד אחד מאלה שיכנסו לזיכרון הקולקטיבי. הסיפור פשוט: מכבי חייבת לנצח כדי לשמור על סיכוי תיאורטי לעלות להצלבה, וחייבת פער של יותר מ-8 כדי להיות תלויה בעצמה.
לפיכך, חזרנו לתחילת המילניום, עד לעונה הראשונה של מכבי תל אביב ביורוליג, וחיפשנו מקרים דומים לזה של היום – כלומר, משחקי טופ 16 בהם מכבי חייבת ניצחון, רצוי בהפרש מסוים. המסקנה? ובכן, בסיום תוכלו להסיק אותה לבד.
עונה: 2001/2002
יריבה: טאו ויטוריה (ח')
הסיטואציה: מחזור 6 (אחרון), מכבי במאזן 2:3, טאו במאזן 1:4. במשחק הקודם: 77:78 לטאו.
מה מכבי צריכה: לנצח כדי לעלות לפיינל פור (לא הייתה הצלבה).
סיפור מקרה: העונה האחרונה של הקבוצה ההיא, זו של מקדונלד והאפמן, לא ממש תקתקה. דייויד בלאט, בעונה ראשונה כמאמן ראשי של הצהובים, ירש את הסגל שהוא ופיני גרשון בנו ביחד, ושהביא זכייה אחת ועוד גמר, אבל המכונה נראתה די שבעה. המשחק הראשון בין שתי הקבוצות נגמר בהפסד מסל ניצחון של אלמר בנט, בהיכל, ומכבי יצאה לספרד למפגש שנראה חסר סיכוי, מול סקולה, אוברטו ונוצ'יוני (קו קדמי שהביא מדליית זהב אולימפית) כשהיא חייבת לחזור משם עם ניצחון כדי לעשות עוד פיינל פור אחד עם החבורה הזו. ודווקא במשחק איום של האפמן (2 נק' ב-8 דק'), היא חיברה את אחד המשחקים הגדולים בתולדות המועדון.
איך העונה נגמרה: הפסד בחצי הגמר לפנאתינייקוס.
עונה: 2002/2003
יריבה: בנטון טרוויזו (ב' – אבל בסלוניקי)
הסיטואציה: מחזור 5, מכבי במאזן 1:3, בנטון ב-0:4. במשחק הקודם: 80:93 לאיטלקים.
מה מכבי צריכה: לנצח כדי לשמור על סיכוי לעלות לפיינל פור, ורצוי ביותר מ-13 כדי להיות תלויה בעצמה.
סיפור מקרה: בלאט קיבל שנתיים לבנות קבוצה, כדי להגיע כפייבוריט לפיינל פור בתל אביב, שנה אחר כך. אז הוא בנה קבוצה, כזו שגם תתאים להתמודדות בליגה האדריאטית (מוכר?). הסגל הרחב כלל המון שמות חדשים: מרכוס גורי, קווינסי לואיס, בנו אודריך, ליאור ליובין, ניקולה ווייצ'יץ' (חזר מהשאלה), דייויד בלו(ת'נטאל). למרות הקשיים, הדבר היחיד שעמד בינה לבין עוד פיינל פור הייתה בנטון המעולה של אדני, גרבאחוסה ולנגדון. אבל זה היה יותר מדי. בטח בלי ההיכל. ההפסד הזה היה הסיבה שהקבוצה ההיא פורקה, ואחת העיקריות לכך שבלאט חזר לעמדת עוזר המאמן בעונה לאחר מכן.
איך זה נגמר: הדחה בטופ 16.
עונה: 2003/2004
יריבה: ז'לגיריס קובנה (ב')
הסיטואציה: מחזור 6, מכבי במאזן 1:4, ז'לגיריס ב-2:3. במשחק הקודם: 70:78 לליטאים.
מה מכבי צריכה: לנצח ולעלות לפיינל פור (עדיין – רק הראשונה עולה).
סיפור מקרה: בניגוד למשחקים אחרים ברשימה הזו, כאן אף אחד לא דיבר על הפרש. זה לא היה קרב ראש בראש, ובכלל, מי חשב שהקבוצה של שאראס, פארקר, ווייצ'יץ' ובאסטון לא תדרוס את ז'לגיריס? כולם רק חיכו לניצחון הקליל, ולפיינל פור בתל אביב. מכבי גם פתחה טוב (22:30 אחרי רבע). אבל רבעים 2 ו-3 נגמרו 28:42 לז'לגיריס, במשחק ענק של סאבוניס וקוטה. ההפסד כבר היה כאן. כמעט נרשם. אוהדים כבר חשבו למי ימכרו את הכרטיסים לפיינל פור. ואז זה קרה.
איך זה נגמר: 44 הפרש על בולוניה. בגמר.
יריבה: ריאל מדריד (ח')
הסיטואציה: מחזור 5, מכבי במאזן 2:2, ריאל ב-1:3.
מה מכבי צריכה: לנצח כדי לשמור על סיכוי לעלות.
סיפור מקרה: גם אולימפיאקוס הייתה בתמונה, בטח אחרי שניצחה 82:87 בתל אביב מחזור קודם לכן ועלתה למאזן 2:2. מכבי יצאה לבירה הספרדית כשהיא מוכרחה לצאת משם עם ניצחון. זה היה ערב ארוך, שהלך צמוד כל הדרך. מכבי צלפה 13 מ-22 מהשלוש, מסרה 21 אסיסטים ונתנה את כל מה שהיה לה בהתקפה. זה הספיק רק כדי להגיע לשניות האחרונות בפיגור 3. השחקנים של חואן פלאצה משומה לא עשו עבירה גם כשהכדור הגיע להלפרין, שבלי יותר מדי ברירות זרק, קלע, השווה ושלח את המשחק להארכה. עדיין, הסל הכי גדול בקריירה המקצוענית שלו.
איך זה נגמר: הפסד בגמר לצסק"א.
עונה: 2009/10
יריבה: סיינה (ב')
הסיטואציה: מחזור 5, מכבי במאזן 2:2, סיינה ב-2:2. במשחק הקודם: 72:76 לאיטלקים. גם ריאל מדריד ופילזן היו ב-2:2.
מה מכבי צריכה: לנצח, כדי לשמור על סיכוי ריאלי לעלות, רצוי בהפרש של 5 ומעלה.
סיפור מקרה: אחרי המשחק הזה, בדומה למשחק הערב, עוד היה סיכוי תיאורטי לתקן, גם במקרה של הפסד. אבל גם אז, כמו הערב, הסיכוי התיאורטי היה קטן, ויותר מדי דברים היו צריכים לקרות כדי שמכבי תמצא את עצמה בשלב הבא אם לא תנצח. אלן אנדרסון, באחד המשחקים הטובים ביותר שלו במכבי, קלע 24 ב-70% מהשדה, ורבע אחרון ענק של 25:43 סלל את הדרך לניצחון ב-15. אבל העבודה עוד לא נגמרה.
עונה: 2009/10
יריבה: ריאל מדריד (ח')
הסיטואציה: מחזור 6, שתי הקבוצות במאזן 2:3.
מה מכבי צריכה: קרב ישיר על המקום הראשון בבית. הסיבה שהפסד לא היה שולח את מכבי הביתה: היתרון בראש-בראש מול סייינה שהושג מחזור קודם לכן.
סיפור מקרה: הרבה מאוד דברים עמדו נגד מכבי לפני שהמשחק התחיל – זה בחוץ, זה בספרד, זה פיני מול מסינה. אחרי שלושה רבעים, זה עדיין נראה היה רע. מהרבה בחינות. בראשן – אסתטית. ריאל הובילה 36:45 לפני 10 הדקות האחרונות. והפרש 9, במשחק כזה, מרגיש כמו 20 במשחק רגיל. אבל אז מכבי עלתה לרבע האחרון בטירוף, ניצחה בו 19:30, ו-64:66 במשחק כולו. כן, מכבי קלעה 36 ב-3 רבעים, ואז 30 ברבע הנועל. רק שישה שחקנים קלעו במכבי, אבל כולם בין 8 ל-13 נקודות. ככה נראתה הקבוצה ההיא כשפרקינס (10, 8, 5) ופישר (13, 8, 3, 2 חס') במשחקים שהשניים האלה הובילו אותה.
איך זה נגמר: עפו בהצלבה מול פרטיזן.
עונה: 2010/11
יריבה: ברצלונה (ב')
הסיטואציה: מחזור 5, מכבי במאזן 1:3. ברצלונה ב-0:4. במשחק הקודם: 71:81 לברצלונה. קרב על ראשות הבית.
מה מכבי צריכה: לנצח ביותר מ-10.
סיפור מקרה: מכבי פתחה טוב מאוד את המשחק והובילה ב-8 אחרי רבע אחד. ההתקפה זרמה, הכדורים חולקו בין החבר'ה, הזריקות נכנסו באחוזים גבוהים. אבל ברבע האחרון הכל נתקע, והיתרון הצהוב ירד לטמיון. בשנייה האחרונה, האקס אנדרסון נתן מתנה – עבירה סתמית על פרקינס, כשברצלונה ביתרון 2. דורון קלע 2 מהקו, ושלח את המשחק להארכה. לכאורה – הזדמנות נוספת לנצח בהפרש הרצוי. רק לכאורה. ברצלונה שייטה ל-85:92. מכבי פגשה בהצלבה את קאחה לבוראל, בלי יתרון ביתיות.
איך זה נגמר: הפסד בגמר לפנאתינייקוס.
וכדי לסכם את מה שקראתם עד כאן – מאזן: 2:5.
אז מה אתם אומרים?
