וואו. וואו. ועוד פעם - וואו. תיקחו כמה דקות לנשום עמוק, תנגבו את אגלי הזיעה והמצח ופשוט תריעו. תריעו לשחקנים של דייויד בלאט, ששוב, בניגוד לכל הציפיות, בניגוד ל-39.5 דקות מהמשחק - הם עשו את זה. מכבי תל אביב העפילה הערב (שישי) לגמר היורוליג לראשונה אחרי שלוש שנים ובפעם ה-15 בתולדותיה, וזה קרה בצורה הכי דרמטית ומתוקה שיש. הצהובים מחקו פיגור של 15 נקודות מול צסק"א מוסקבה וניצחו 67:68 מסל ניצחון של טייריס רייס 6 שניות לסיום.
אם חשבתם שמול ארמאני מילאנו בהצלבה, מכבי ביצעה נס, כנראה שתצטרכו לחשוב שנית. באותו אולם בו הצהובים חזרו מפיגור 12 נקודות תוך דקתיים, דייויד בלאט והשחקנים שלו שמו את כל הלב, הנשמה וההקרבה כדי להצית חגיגות מטורפות ביציעים. כל כך מטורפות, שחלק מהאוהדים כמעט פרצו למגרש. סצינה משוגעת במילאנו.
המשחק הזה שוב חידד, לכל מי ששכח, מהי המשמעות של הספורט, ולמה חשוב לשמור על האמונה. אחרי שלושה רבעים נוראיים של הצהובים, בהם אף שחקן לא הצליח לייצר נקודות קלות, פתאום הגיעה התפוצצות התקפית של מכבי. אם נראה היה שהידיים רועדות לשחקנים, שהלחץ גדול מדי ושהסגל הזה הגיע לכדי מיצוי, דווקא במאני טיים המכבים נתנו הצגה. זה התחיל ונגמר עם טייריס רייס, שהתחיל את הקאמבק וגם סיים אותו בדרך הכי דרמטית.
הרכז הזריז היה בדיוק התרופה שבלאט הזדקק לה מול הרוסים החזקים. רייס פשוט הוריד את הראש, הפעיל את המבער האחורי וחדר לסל, עשה בלאגן בצבע של צסק"א ונגס בפיגור באופן עקבי. יחד עם דייויד בלו, שהביא שוב את הניסיון והמנהיגות שלו עם 5 שלשות, כולל אחת חשובה במאני-טיים, מכבי עשתה את מה שמעטים מאוד האמינו בו. לא בתחילת העונה, לא בעיצומה ובטח לא כשצסק"א הובילה ב-15 נקודות בסוף הרבע השלישי.
ההיסטוריה נכתבה מחדש הערב במילאנו. מאיפה נתחיל - מההעפלה ה-15 של מכבי לגמר היורוליג (אף קבוצה לא הופיעה בגמר יותר ממנה)? מהניצחון הראשון אי פעם של מכבי על קבוצה של אטורה מסינה? העובדה שבכל הפעמים בהן מכבי ניצחה את צסק"א בחצי הגמר, היא גם הניפה בסופו של דבר את הגביע? ומי בכלל זוכר שרק לפני כמה חודשים, הרוסים מחצו את מכבי ב-35 הפרש?
מעל הכל ניצב דייויד בלאט. המאמן ספג חיצי ביקורת בלי סוף העונה, שמע לחשושים במסדרונות היכל נוקיה והיו כאלה שכבר סיפרו שהדרך שלו במועדון נגמרה. אבל הוא צוחק אחרון, ומי שחשב שעם העפלה לפיינל פור הקבוצה מיצתה את כל הפוטנציאל שלה, מגלה כעת שכל מה שמפריד בין מכבי ת"א לאליפות אירופה שישית בתולדותיה הוא ניצחון אחד קטן, מול ריאל מדריד. מי היה מאמין?
חייבים לומר עוד מילה על האוהדים. כמו תמיד, 6,000 ישראלים עשו את הדרך לפיינל פור, והפכו את האולם במילאנו לבית חם עבור מכבי. עם התוצאות שהקבוצה משיגה בו, אולי כדאי להנהלת המועדון לשקול לעבור לשחק שם לעיתים יותר תכופות. תהיו בטוחים שגם בגמר הקהל הצהוב ייתן מפגן כח שיהיה שווה לפחות כמה נקודות על לוח התוצאות.
כבר מחר במכבי יצטרכו להירגע מהטירוף ולהתחיל להתכונן. אמנם עצם ההגעה לגמר היא בגדר הצלחה עצומה, אבל כעת בלאט שם את המטרה על הגמר ביום ראשון ב-21:00. אולי אין למכבי את אותה כמות כישרון כמו לקבוצות האחרות בפיינל פור, אולי היא לא מספיק גבוהה או חזקה - אבל יש דבר אחד שיש לה יותר מכולם - לב. האם זה יספיק בשביל לזכות באליפות אירופה?
קלעו למכבי ת"א: דייויד בלו 15 נק', 2 ריב', 1 אס'; טייריס רייס 13 נק', 5 ריב', 2 אס'; ריקי היקמן 10 נק', 3 ריב', 1 אס'; אלכס טיוס 10 נק', 5 ריב'; יוגב אוחיון 7 נק', 1 ריב', 4 אס'; דווין סמית' 7 נק', 9 ריב'; סופוקליס שחורציאניטיס 4 נק', 2 ריב'; ג'ו אינגלס 2 נק'.
לצסק"א: סאשה קאון 14 נק', מילוש טאודושיץ' 12, ויקטור חריאפה 9 (10 ריב'), ויטאלי פרידזון, סוני ווימס, קייל היינס 6 כ"א, ננאד קרסטיץ' 5, ולדימיר מיצוב 4, אנדריי וורונצביץ' 3, ארון ג'קסון 2.
מהלך המשחק:
בלאט העלה בחמישייה את אוחיון, היקמן, פניני, סמית' וז'יז'יץ'. צסק"א פתחה עם טאודושיץ', ווימס, וורונוצביץ', חריאפה וקאון. לפני המשחק נערכה דקת דומייה לזכרם של הכורים שנהרגו בטורקיה. מכבי פתחה אגרסיבי, כשהיקמן ואוחיון קולעים ליי-אפים יפים (2:4). אלא שצסק"א החלה להשתלט על הצבע ועלתה ל-6:12 בזכות קאון. בלאט שלח את סופו לפרקט והבחור הגדול גמל לו עם שני סלים קלים בפוסט-אפ. סוני ווימס החטיא עם הבאזר וצסק"א הובילה 16:19 אחרי רבע אחד.
את הרבע השני דייויד בלו התחיל עם שתי הפגזות מעבר לקשת, ששימשו כתשובה לקליעות של חריאפה וטאודושיץ' מהצד השני. הסרבי הוסיף שלשה עם פאול של סופו והיתרון של צסק"א גדל ל-25:31. מכבי החלה להתקשות בהתקפה ולא קלעה סל שדה במשך ארבע דקות, אך צסק"א לא הצליחה לנצל את זה כדי לברוח. את הבצורת שבר רייס שקלע פלואטר נהדר, אך פרידזון צלף שלשה מנגד וצסק"א הובילה 30:38 בהפסקה.
דייויד בלו החל את המחצית השנייה עם הקליעה השלישית שלו מעבר לקשת, אבל השליטה נותרה בצד של צסק"א שעלתה ל-33:42. לראשונה היתרון של הרוסים עלה לדו-ספרתי, אבל דווין סמית' נזכר להגיע ועם שלשה משלו צימק ל-44:36. אלא שהרוסים התחילו לאט-לאט לעשות את הבריחה שהייתה באוויר - היינס, קרסטיץ' ו-ווימס הובילו ריצת 0:6 והתוצאה עלתה ל-40:55. היקמן המתיק את הגלולה עם שלשה שהורידה את צסק"א ביתרון 45:55 בהפסקה בין הרבעים.
טייריס רייס הביא להתעוררות אצל מכבי, ויחד עם סל מריבאונד התקפה של טיוס, פתאום זה רק 57:51. אלא שמיד, חריאפה השיב עם שלשה גדולה בצד השני. האנרגיות באולם השתנו לחלוטין, ועוד שלשה של היקמן הקפיצה את הקהל הצהוב כשצימקה ל-57:62. עוד סל גדול של טיוס בריבאונד התקפי צימק ל-64:61, דקה לסיום, והדרמה הגיעה לשיאה. ווימס קלע מנגד, אך בלו הפגיז שלשה אדירה נוספת, החמישית שלו במשחק כדי לצמצם למינוס 1. הכדור היה של צסק"א, אלא שאיבוד כדור הזוי של חריאפה איפשר לרייס לטוס לצד השני ולקלוע סל ניצחון מדהים, 6 שניות לסיום. ווימס עוד ניסה לענות בצד השני, אך הכדור יצא ומכבי ניצחה 67:68 בלתי נתפס.
