סופו. אוהב להגיע מלמטה (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
סופו. אוהב להגיע מלמטה (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5
Get Adobe Flash player

עונה שלמה עברה על מכבי ת"א בצל ביקורות על יכולתה. אם יש משהו שהצהובים הוכיחו בניצחון הראשון במילאנו, זה שלעולם, אבל לעולם, אסור להספיד אותם מוקדם מדי, לא משנה מה קורה בליגה הישראלית. הערב (שני) מכבי תארח את ארמאני מילאנו למשחק השלישי בסדרה, כשהיא מגיעה במצב אופטימאלי מבחינתה לשני משחקי הבית שלה. מצד אחד, הצהובים גנבו את המשחק הראשון ובכך העבירו את הביתיות לתל אביב, ומהצד השני הם הפסידו את המשחק השני, קיבלו צילצול השכמה והבינו שהסדרה עוד רחוקה מאוד מסיום. אנחנו משתמשים במונח "מאני טיים" אולי פעמים רבות מדי, אך הוא מעולם לא התיישב כל כך טוב עם הסיטואציה הנוכחית. עונה שלמה, חודשים, מאות אימונים והכנות שמתנקזים כולם ל-4 רבעים. זהו. זה נגמר כאן, וגם מתחיל.

במכבי מבינים שהם חייבים לעשות הכל כדי לגמור את הסדרה בת"א. הסיכוי 'לגנוב' משחק חמישי במילאנו שואף לאפס, ונזכיר שהמילאנזים לא הפסידו אף משחק ביתי במשך כל הטופ 16, וניצחו במגרש ב'אסאגו' את אולימפיקוס, פנרבחצ'ה אולקר, פאנאתינייקוס וברצלונה בין היתר, מה שמחדד את ההישג של מכבי.

אם תשימו לב, בימים האחרונים מדברים במכבי המון על הקהל. פיני גרשון אמר שהוא שווה 10-12 נקודות וכנראה שזה נכון. אגב, גם הקהל שליווה את מכבי במילאנו, 300 אוהדים במספר נתן אפקט משמעותי, כשחלק מהאוהדים גם ביקרו באימון המסכם לפני המשחק השני, הצטלם עם השחקנים ושר לכל אחד מהם את השיר שלו. במכבי עושים מהלכים שנותנים לשחקנים שלהם את הרוח הגבית לעשות הכל במשחקי המאני טיים. כך למשל הקבוצה צירפה לנסיעה האחרונה את בנו של טייריס רייס – א'שון ואת דודתו ששהו במלון האוהדים. לא בכל מועדון יעשו את זה. לאחר משחק מספר 2, בשעה מאוחרת נפרד רייס מבנו עם חיבוק גדול, והתפנה לשבת עם דני פדרמן, ניקולה וייצ'יץ' והסקאוט הראשי אבי אבן לשיחה ארוכה וניתוח המשחקים.

למחרת בבוקר, רגע לפני שמכבי יצאה לכיוון שדה התעופה, חדר האוכל במלון נראה קצת כמו חדר טיפולים. הפיזיותרפיסט רפי וורשובסקי מורח משחה ומעסה את ברכו של דווין סמית', סופו מגיע צולע ומתיישב. כזו היא מכבי ת"א. חבולה, כואבת, אבל חיה ובועטת. סופו צפוי לשחק הערב. הוא עבר אתמול MRI רק כדי להרגיע אותו, כי למעשה רופא הקבוצה לא חשב שיש צורך בבדיקה. כזה הוא הסנטר היווני. אוהב להיות הגיבור הטראגי. במשחק השני לא שיחק, אתמול לא התאמן, והערב אחרי שהתאמן הבוקר הוא יגיח מהאפלה, ישחק למרות הכאב ואף יוסיף השתטחות אופיינית כשהוא מנסה להציל כדור אבוד לקול תשואות הקהל.

כולם מכירים את המשחק, כולם כבר מבינים שזהו מיבנה האישיות של סופו - וזורמים איתו. מועדונים אחרים לא יכולים ולא מעוניינים להביא סנטר, טוב ככל שיהיה, עם מדד יעילות גבוה ככל שיהיה (סופו הוא הרי מר נקודה לדקה), שמשחק רק 15 דקות בערב, פציע מאוד, ודורש טיפול בצמר גפן. מכבי, בגלל המבנה של המועדון יכולה לעשות את זה. הפיזיותרפיסטים תמיד ירוצו אל הענק היווני, הרופא יקח אותו ל-MRI למרות שהוא לא חושב שצריך, אלי נתנאל איש המשק יתפור לו בגדים במידות שהוא אוהב, ולצהובים זה כדאי, בשביל 15 נקודות ב-15 דקות.

במכבי ת"א הורידו הוליך כדי לתת אוויר לשחקנים לקראת המשחקים הקרובים, שניים תוך 48 שעות או 3 תוך 72 שעות. דייויד בלאט והצוות שלו מדברים בעיקר על הגנת ה-1 על 1 של מכבי. מילאנו קלעה ב-45 אחוזים ל-3 במשחק הראשון, עם 13 שלשות, במשחק השני הם עלו ל-46.6 אחוזים עם אותו מספר של קליעות מחוץ לקשת, וזה יותר מידי. כדי לעצור זאת, מכבי תצטרך להיות פשוט מחוייבת וקרובה לגארדים של היריב, ועל זה עבדו ביומיים האחרונים. אחוז ניכר מהשלשות שלקחו השחקנים של באנקי היו פנויות לגמרי, ואת זה ינסו לעצור במכבי.

הצהובים רוצים לחזור למילאנו עוד פעם אחת ויחידה העונה, ב-16 במאי.