מכבי ת"א בעיצומה של תקופה מצויינת ומומנטום גדול. זה ניצחון חמישי ברציפות ביורוליג, כשמתוכם שלושה - מול קאחה, חימקי ואולימפיאקוס - הושגו מול קבוצות שהיו צריכות גם הם את הניצחון ובאו עם הגב לקיר. הקאמבק של מכבי מצביע על רוח, כבוד ומסורת של מועדון, ואי ויתור בשום מצב.
בתוך כל העליות והירידות שבאות באופן טבעי בשלב תובעני כמו הטופ 16, מכבי הצליחה לבנות בסיס של 5-6 שחקנים שמקבלים את רוב הדקות ולוקחים את רוב האחריות, ולצידם 4 שחקנים שנכנסים למשימות שונות ומשונות. לוגאן היה גדול, במשחקו הטוב ביותר במכבי, ודווין סמית' מוכיח תמיד כמה הוא חשוב, והשלשה המטורפת שלו אתמול הפכה אותו למשמעותי עוד יותר. שון ג'יימס הוא כמובן הגבוה הכי חשוב של מכבי, ובעצם כמעט היחיד בסגל. היקמן, שהיה בחצי השני מאוד פעיל, גם הוא חשוב מאוד למכבי.
המפתח בפיראוס, מלבד רבע ראשון מסחרר, היה נטרול הפיק אנד רול של ספאנוליס, בעיקר על ידי יוגב אוחיון, וסגירת קווי המסירה שלו. יוגב שמר עליו אישית, ובתוספת עזרה קבוצתית, המשחק של ספאנוליס ואולימפיאקוס שובש בצורה מושלמת. כל זה נתן למכבי ביטחון, זאת למרות שהיקמן וג'יימס התקשו לייצר נקודות בפתיחה. אוחיון, סמית' ולוגאן מצאו במקומם את הטבעת ונתנו פור של 18 נקודות.
היה ברור שאולימפיאקוס תפתח את החצי השני עם יותר אגרסיביות וטירוף. זה התחיל עם שלשה, אחר כך שתי חטיפות של ספאנוליס ופתאום זה משחק חדש ומותח, אבל מכבי החזיקה מעמד יפה עם זריקות של היקמן ושון ג'יימס. המגרש הביתי עזר לאולימפיאקוס להתקרב עד מרחק של 3 נקודות, אבל אז הגיעו 2 מהלכים חשובים של מכבי שסגרו עבורה את המשחק - פניני הוצב בעמדה 4 ועשה עבודה חשובה, בדקות שבהן היוונים הפעילו לחץ על שלושת הגארדים. במומנטום נוסף של היוונים בלאט עשה עוד החלטה נועזת והכניס את רוט, שהפעיל את שון ג'יימס בפיק אנד רול כבר בהתקפה הראשונה, וסידר סל שנתן הרבה אוויר לצהובים.
מכבי ביטלה למעשה את אולימפיאקוס, שהיתה בהלם בפתיחה ואחר כך כבר התקשתה לרדוף. כשמשקיעים כל כך הרבה אנרגיה בקאמבק ענק, התשישות בסיום היא קריטית וגם השגיאות המקצועיות והמנטאליות מגיעות.
מסתבר גם שכל האגדות על אקסים שנוקמים התבדו. שרמאדיני באחד הפוזשנים הכי חשובים במשחק עשה צעדים, וכל אלה שטענו למה לא החתימו שוב את פרקינס קיבלו תשובה. הוא פשוט נראה נורא. מכבי אפילו נתנה לו מטר, מתוך ידיעה שהוא מפחד לזרוק ומתקשה לקלוע.
אפשר כבר לגעת בהצלבה, אבל ברור שלמכבי אין דרך אחרת אלא לנצח את בשיקטאש בשבוע הבא. דייויד בלאט יגיד השבוע שהמשחק יהיה קשה, כי הרי הטורקים הפתיעו את סיינה, אבל צריך לומר את האמת: אין דרך שמכבי לא תנצח את בשיקטאש. אם היא תפסיד, היא תצטרך לבוא בטענות רק לעצמה. באשר לסיינה שמעדה - לא מדובר באותה קבוצה של הסיבוב הראשון, וראינו את זה גם בתבוסה בנוקיה. נחכה שבועיים בסבלנות כדי לגלות את מי תקבל מכבי, אם וכאשר, בהצלבה. תהיה היריבה אשר תהיה, מכבי שוב הוכיחה שכשיש מסורת וכבוד, לא מרימים ידיים כל כך מהר. היא יצאה מהמשבר בדיוק בזמן שבו יריבותיו נכנסו אליו. שיהיה בהצלחה למכבי.
