בחיים קל מאוד להתרגל לדברים הטובים. מבחינת מכבי תל אביב, אחד הדברים הכי טובים שקרו לה מאז אותה זכיית יורוליג מאושרת לפני כמעט עשור הוא ללא כל ספק הגעתו של לורנזו בראון. בעל הבית הנכנס קטע ביחד עם ווייד בולדווין את עידן סקוטי ווילבקין בצורה המושלמת ונפנף בזלזול את הפרנצ'ייז פלייר הקודם בדרך להשלמת צמד חלומי.
האזינו ליורוסטפ פוד >>
עברו רק 13 חודשים מאז משחק היורוליג הראשון של בראון, ונראה שכבר התרגלנו לראות את אחד ממנהלי המשחק הטובים מחוץ ל-NBA בצהוב. לבראון אכן יש בעיות הגנתיות ומצבי רוח מתחלפים בתדירות גבוהה כשלא הולך לו, והגיוני שהביקורות יופנו גם אליו מפעם לפעם, אבל בכל הקשור לצד ההתקפי הוא לא פחות מתופעה - ואת זה חשוב להדגיש.
בפועל, גיל 33 בראון מוכיח שהוא השחקן הדומיננטי ביותר באירופה נכון לעכשיו. האנליסטים של "Synergy Basketball" פיתחו כלי סטטיסטי שאיפשר להם לדלות נתונים מסקרנים במיוחד, כאלה שגם היורוליג עשתה בהם שימוש. הם בדקו מי השחקן שיוצר הכי הרבה נקודות לקבוצה שלו לא רק דרך קליעת נקודות ומסירת אסיסטים, אלא בחישוב כולל יותר שלוקח בחשבון גם הזדמנויות קליעה שנוצרו לאחר פיק אנד רול של אותו שחקן, פוסט אפ, מהלכי בידוד ועוד.
במקום הראשון בכל היורוליג, כבר הבנתם, נמצא לורנזו בראון. רכז מכבי תל אביב, שקולע 16.2 נקודות בממוצע למשחק, מוסיף להן גם 21.4 נקודות בממוצע שהוא מייצר דרך אסיסטים או במהלכי קליעה שהוא מוביל אליהם. בסך הכל, אחראי בראון על 37.6 נקודות מתוך ה-85 של מכבי תל אביב בממוצע למשחק - יותר מ-44%. אחריו אפשר למצוא את מייק ג'יימס עם 33.3 נקודות שייצר, ניקולאס לפרוביטולה עם 32.8, פאקונדו קמפאסו עם 31.6 וטוקו שנגליה, הפורוורד היחיד בחמישייה, עם 30.0.
במקביל, בראון כמובן שבר את שיא מכבי תל אביב באסיסטים, ורושם נתונים חסרי תקדים גם מבחינתו במובן הזה. את העונה הנוכחית פתח בראון עם שלושה משחקים מתוך חמישה בהם הוא מוסר 10 אסיסטים ומעלה, זאת כשעד העונה במהלך 123 משחקי היורוליג שלו הוא עשה זאת רק ארבע פעמים.
ההתחלה המסחררת הזו הובילה אותו לתפוס את המקום הראשון באסיסטים ביורוליג, עם 8.8 כאלה למשחק. המספר הזה מוכר מאוד במחוזות מעבר לים אבל ביורוליג, איך נגיד, קשה בהרבה להגיע לנתון כזה. לשם מתן פרספקטיבה, מאז תחילת איסוף הנתונים בעונת 2000/2001 רק שחקן אחד הצליח לסיים עונת יורוליג עם ממוצע של 8 אסיסטים ומעלה - ניק קלאתס. היווני-אמריקאי עשה את זה לא פעם אחת, אלא שלוש פעמים רצופות כאשר שבר את שיא כל הזמנים פעם אחר פעם עם 8.0 אסיסטים בממוצע למשחק (266 סה"כ) ב-2017/2018 , 8.7 אסיסטים בממוצע (255 סה"כ) ב-2018/2019 ו-9.1 אסיסטים בממוצע (286 סה"כ) ב-2019/2020. פרט לקלאתס, מעטים בלבד עברו את רף 7 האסיסטים בממוצע.
בראון בדרך הבטוחה להיסטוריה אדירה במכבי תל אביב. לרכז הספיקו 40 משחקי יורוליג בלבד על מנת לטפס מעל שאראס במשחק האחרון נגד מילאנו ולהפוך למוסר השישי הכי גדול בתולדות הקבוצה ביורוליג. בראון מסר כבר 233 אסיסטים בתקופה שלו עם הצהובים, ואם ימשיך בקצב הנוכחי שלו העונה ידביק את אנתוני פארקר (287) בתוך כ-6 משחקים, את טל בורשטיין (306) בתוך כ-8 משחקים, את ניקולה וויצ'יץ' (379) בתוך כ-17 משחקים, את יוגב אוחיון (448) בתוך כ-24 משחקים ואת שיאן האסיסטים בכל הזמנים, סקוטי ווילבקין (454), בתוך כ-25 משחקים.
בשורה התחתונה, ללורנזו בראון עשויות להספיק שתי עונות בלבד בצהוב על מנת להפוך למלך האסיסטים בכל הזמנים של הקבוצה ביורוליג. דבר כזה, נדיר מאוד לראות בכל רמה של כדורסל.
למכבי תל אביב יש את אחד הרכזים הגדולים שהיא רק יכולה לדמיין, כזה שאם לא היה משחק אצלה היה מככב במדי אחת הקונטנדריות הגדולות ונהנה גם משכר גדול יותר. בראון לא ישאר כאן לעד, ניסיון העבר מלמד שכל קבוצה מוצלחת חייבת שיהיה לה רכז מהשורה הראשונה, ולמכבי ת"א יש את האחד שלה, ולצידו עוד כוכב. העונה, למרות המצב המורכב שמשפיע גם עליה, מכבי תל אביב חייבת לקחת ביחד עם בראון והחבורה לפחות עוד צעד אחד קדימה.
