אחרי קיץ מלא בכדורסל אירופי איכותי, ביום חמישי הקרוב תחזור אלינו ליגת הכדורסל הטובה ביבשת – היורוליג. הציפיות לקראת עונת 2022/23 גבוהות במיוחד לאחר קיץ עמוס בהעברות מסקרנות שביצעו גם אריות היבשת וגם אלו שנחשבות פחות חזקות על הנייר.
אז רגע לפני שיוצאים לדרך, הגיע הזמן לנסות ולשער איפה יסיימו הקבוצות את העונה הסדירה. היום תקבלו כאן את מי שלדעתנו יסיימו בין מקומות 10-18 ובהמשך השבוע את אלו שלדעתנו יכולות לרוץ עד הסוף העונה.
מקום 18: וילרבאן – מאמן: טי.ג'יי פארקר
הקיץ שהיה: שני כוכבי הקבוצה בעונה שעברה עזבו (כריס ג'ונס ואלי אוקובו) ואיתם עוד לא מעט שחקני רוטציה, כך שהצרפתים בנו עצמם מחדש. ההחתמה מספר אחת היא כמובן ננדו דה קולו, שחוזר לצרפת לראשונה מ-2009 וינסה להביא מהניסיון שלו וממה שנשאר לו במחסנית. לצידו בקו האחורי יהיה גם אקס י-ם רטין אובאסוהן, שהגיע יחד עם פארקר ג'קסון קרטרייט, רכז נמוך קומה, שנתן עונה נהדרת בטורקיה. מעבר לכך, הצרפתים הביאו עוד לא מעט שחקנים חסרי ניסיון במפעלים האירופיים, שינסו להפתיע ולפרוץ. בנוסף, ג'ופרי לוברן הצטרף ויקווה לעונה נטולת פציעות על מנת להרכיב רוטציה טובה בעמדה 5 לצד יוסופה פאל.
איך זה יראה: הצרפתים רשמו פתיחה מפתיעה לעונה שעברה ועמדו על מאזן 2:6 בכיכובם של אוקובו וג'ונס, אך בהמשך היו לקבוצה החלשה ביותר במפעל לצד ז'לגיריס. העונה דה קולו הגיע, אך קשה לראות אותו סוחב את הקבוצה למקומות גבוהים בגיל 35, בעיקר כשמסביבו הרבה שחקנים חסרי ניסיון ברמות האלו. מלבדו, שחקנים כמו אובאסוהן שמגיע אחרי קיץ נהדר עם בלגיה ואמין נואה, שחזר אחרי עונה מחוץ לבית, ינסו להראות שהם ראויים למקום בקבוצת יורוליג. בסופו של דבר, אם לא יהיו הפתעות גדולות, הצרפתים יתחרו בחלק התחתון של הטבלה ויהיו מהחלשים ביורוליג.
מקום 17: ז'לגיריס – מאמן: קאזיס מקסביטיס
הקיץ שהיה: אחרי אחת העונות החלשות בהיסטוריה של הקבוצה, שבה היא סיימה אחרונה ביורוליג אחרי פתיחת 9:0 והודחה בחצי הגמר בליגה הליטאית, ז'לגיריס עשתה קיץ לא רע בכל הקשור לרכש. קינן אוואנס ינסה להמשיך בהתפתחות שלו לאחר עונת בכורה לא רעה ביורוליג ואין ספק שבקבוצה כמו ז'לגיריס יהיה עליו הרבה פחות לחץ מאשר אצל מכבי.
בנוסף, איגנס ברזדייקיס הגיע לראשונה לאירופה אחרי קיץ טוב מבחינה אישית עם נבחרת ליטא ונראה שהוא הולך להיות אחד מהרוקיז של העונה במפעל. בקו הקדמי הצטרף שחקן מנוסה כמו רולנדס סמיתס ולצידו מי שצפוי להיות הגבוה המוביל של הקבוצה, קבאריוס הייז, סנטר אתלט וריבאונדר טוב, שהגיע אחרי עונה נהדרת שהסתיימה בגמר יורוקאפ עם בורסאספור.
איך זה יראה: על הנייר הקבוצה בהחלט נראית טוב יותר מזו שפתחה את העונה שעברה בצורה מזעזעת, אך עדיין קשה לראות אותה מתקרבת למאבקי הפלייאוף בעונה שמצפה לנו. אם לקביצ'יוס, קבאנו ואולנובאס יציגו עונה טובה מבחינה אישית כמו הקודמת, ושחקני הרכש המסקרנים יתחברו לשלישייה הזאת, אין ספק שז'לגיריס מסוגלת להשיג קצת יותר מאשר את המקום האחרון שרבים מייעדים לה.
מקום 16: ולנסיה – מאמן: אלכס מומברו, שהגיע מבילבאו
הקיץ שהיה: אחרי שנת היעדרות, ולנסיה חוזרת למפעל בלי יותר מידי ציפיות. ההחתמה המרשימה והבטוחה ביותר היא של כריס ג'ונס, שנתן יופי של עונה מבחינה אישית בווילרבאן וצפוי להיות זה שיוביל את החבורה של מומברו. לצידו עוד שתי החתמות מעניינות בקו האחורי בדמותם של ג'ארד הארפר, רכז נמוך קומה שעוד לא שיחק באירופה, וג'ונה ראדבו, שהגיע אחרי עונה נהדרת בגרמניה וב-BCL. בנוסף, ג'יימס ווב וקייל אלכנסדר מגיעים אחרי עונה טובה בספרד, ויצטרפו לקו הקדמי של בויאן דובלביץ' המנוסה וג'סיאל ריברו.
איך זה יראה: אמנם למספר שמות כמו של דובלביץ', ואן-רוסום, פרפליץ', קלאבר וג'ונס יש ניסיון יורוליג טוב, אך נראה שאין בקבוצה הזאת שחקנים שבאמת יהיו מסוגלים לקחת אותה למקומות גבוהים העונה. שני שחקנים נוספים שחשוב לציין הם צ'אבי לופס-ארוסטגוי וחאיימה פראדייה, שהיו חלק בלתי נפרד מהזכייה הגדולה של ספרד ביורובאסקט, ככה שהם ישמחו להראות שוב שהם מסוגלים להפתיע בתור אנדרדוג. בסופו של דבר, בעונה עם קבוצות רבות איכותיות כל כך, קשה לראות את הספרדים יוצאים מאיזור התחתית.
מקום 15: באסקוניה – מאמן: חואן פנרויה, שהגיע מוולנסיה
הקיץ שהיה: באסקוניה נתנה לשניים (ווייד בולדווין וסימונה פונטקיו) משלושת השחקנים הכי טובים שלה בעונה שעברה לעזוב ולא הביאה מחליף אחד עם ניסיון יורוליג ובגדול הימרה על שחקנים שהגיעו מאמריקה או ממפעלים אירופאים נחותים יותר. מרקוס הווארד היה כוכב במכללות ולא קיבל יותר מדי הזדמנויות ב-NBA והוא ללא ספק אחד הרוקיז המסקרנים במפעל השנה וזה שצפוי להוביל את הספרדים. לצד הווארד בקו האחורי באסקוניה הביאה את דריוס תומפסון, שם מוכר לחובבי הליגות המשניות באירופה, כמו גם הגבוה מאיק קוסטאר, שמצטרף אחרי עונה נהדרת בהמבורג וביורוקאפ. בנוסף, דאולטון הומס הוא שם מסקרן שנתן עונה טובה באיטליה לפני שנתיים.
איך זה יראה: גם השנה באסקוניה לא צפויה לאיים באמת על הפלייאוף, כשמעבר לשחקנים הבינוניים שהצליחה להשאיר, על הנייר נראה שלא הגיעו שמות שבאמת יכולים להוות תחרות רצינית מול היורוליג החזק שיהיה השנה, אך ללא ספק יוכלו להקפיץ את המניה שלהם בעונות בכורה במפעל. מעבר לרוקיז, רוקאס גידרייטיס יצטרך לקחת יותר אחריות לאחר עזיבת יתר הכוכבים ושחקנים כמו טאדאס סדקרסקיס וסטיבן אנוק יוכלו לעשות גם הם את קפיצת המדרגה השנה.
מקום 14: אלבה ברלין – מאמן: ישראל גונסאלס
הקיץ שהיה: הגרמנים איבדו שחקן משמעותי יחסית בדמותו של דה סילבה וקשה להגיד שהביאו מישהו משמעותי במקומו. יאניק ווצל הניו זילנדי אמנם היה טוב כששיחק באוסטרליה אבל בתקופה הקצרה בבאסקוניה אשתקד לא הראה שמדובר בארבע טוב ברמת יורוליג. גבריאל פרוצ'ידה הוא פרוספקט צעיר ואין ספק שמדובר בכישרון לא רע בכלל, אך קשה לראות אותו משדרג את הקבוצה. מבחינת אלו שנשארו, שלושה משחקניה של הקבוצה (מאודו לו, ג'לין סמית', יוהאנס תימן) עשו קיץ נהדר במדי נבחרותיהם ביורובאסקט.
איך זה יראה: נראה שבאלבה הבינו שהם לא יצליחו להנחית שחקנים משמעותיים אז החליטו לבנות על ההמשכיות, לאחר עונה לא רעה ביורוליג וזכייה באליפות גרמניה. מאודו לו צפוי להמשיך להיות האיש החזק בקבוצה, כשלצידו בקו האחורי סמית' יקווה לעשות את קפיצת המדרגה מהשנה שעברה. בכל הקשור לקו הקדמי, לוק סיקמה צפוי להמשיך להיות השחקן המשמעותי ביותר כשנראה שתימן יקבל יותר קרדיט לאחר עזיבתו של דה סילבה. עם כל הכבוד ליתרונות של ההמשכיות, לאלבה אין קבוצה מספיק חזקה בשביל לאיים על הפלייאוף העונה.
בונוס – תמיר בלאט: הרכז מגיע אחרי עונה מרשימה בתור הרכז השני של הקבוצה ואין שום ספק שסומכים עליו, כך שהמעמד הזה צפוי להישמר. בעונה שעברה בלאט היה אחד ממוסרי האסיסטים הטובים ביורוליג פר דקות ולאחר סיום היורוליג הוא היה מצוין בפלייאוף של הליגה עד לאליפות. אמנם יש ציפייה לעלייה בדקות המשחק אך קשה לראות את זה קורה בהתחשב בעובדה שהוא המחליף של כוכב הקבוצה.
יובל זוסמן: הישראלי חזר לאלבה אחרי קיץ לא טוב מבחינת אישית והוא יצטרך להמשיך להילחם על הדקות שלו. בשנה שעברה ביורוליג הוא פתח ב-13 מתוך 31 משחקים וכמות הדקות שלו ירדה כאשר מרקוס אריקסון היה כשיר (שיחק רק 13 משחקים אשתקד). בימים האחרונים דווח שאריקסון נפצע שוב ויחמיץ 3-4 חודשים, כך שלפחות בחצי הראשון של העונה שחקן אחד פחות ילחם איתו על דקות, שאותן הוא צפוי לקנות בעיקר דרך ההגנה.
מקום 13: הכוכב האדום – מאמן: ולדימיר יובאנוביץ', שהגיע מציבונה זאגרב
הקיץ שהיה: הכוכב איבדה את שני השחקנים הכי טובים שלה בעונה האחרונה, נייט וולטרס וניקולה קאליניץ', כמו גם שחקני רוטציה טובים בדמותם של אוסטין הולינס ודיאן דבידובאץ'. לעומת זאת, ובניגוד לקבוצה כמו באסקוניה למשל, בכוכב החליטו ללכת על שילוב מרשים של שחקנים ללא ניסיון יורוליג יחד עם מספר בעלי ניסיון כמו נמנייה נדוביץ', בן בנטיל, חסן מרטין ומירוסלאב ראדוליצה. בנוסף, ג'יילן אדאמס (לא של ירושלים), שהיה ה-MVP של הליגה האוסטרלית בעונה שעברה יבוא כדי להוביל ולתת עונת בכורה טובה באירופה, כשגם ג'ון הולנד (כן של ירושלים) יביא מהניסיון האירופי שלו. שם נוסף שהגיע הוא פיליפ פטרושב הצעיר, שיקווה לעשות את הפריצה על הבמה הגדולה אחרי העונה הלא טובה שעברה עליו באנדולו.
איך זה יראה: כמו בפתיחת העונה הקודמת, גם השנה בכוכב החליפו את רוב סגל השחקנים שישחקו ביורוליג וקשה מאוד לדעת איך הדברים יתחברו, אך כן אפשר להגיד שעשו שם שילוב טוב בין צעירים לוותיקים. שילוב טוב בקו האחורי בין נדוביץ' המנוסה, שחוזר הביתה, לבין אדאמס המוכשר, יוכל להפוך את הקבוצה למסקרנת במיוחד לצפייה, כשגם הקו הקדמי שלה עבר שינוי מאסיבי וסביר להניח שיקח זמן עד שזה יתחבר. בכל אופן, המשחקים הביתיים בבלגרד ימשיכו להיות קשים במיוחד לכל קבוצה שתגיע, אך זו עדיין לא קבוצה שצפויה לאיים על המקום בפלייאוף.
מקום 12: פרטיזן בלגרד – מאמן: ז'ליקו אוברדוביץ'
הקיץ שהיה: אחרי כמעט עשור פרטיזן חזרה ליורוליג ועשתה חיזוקים נקודתיים יפים עם שלושה שחקנים בעלי ניסיון יורוליג עשיר (דנילו אנדוסיץ', ג'יימס ננאלי ויוהאניס פאפאפטרו) ולצידם הביאה שחקן עם חצי עונה ניסיון ועם פוטנציאל להפוך לשחקן יורוליג טוב מאוד (דנטה אקסום). בסך הכל לסרבים יש סגל די רחב ומגוון, בעיקר בעמדות 1-4 (ז'ליקו מחפש גם עוד רכז), אך נראה שעמדה מספר 5 עלולה להיות החיסרון העונה. לאסור, שנתן עונה טובה אשתקד, חתם על חוזה חדש, אך נכון לעכשיו אין לאוברדוביץ' עוד סנטר ברמת יורוליג, כשמי שאנחנו צפויים לראות ברוטציה עם לסור הוא בלסה קופרביצ'ה בן ה-22 (2.16).
איך זה יראה: מצד אחד לפרטיזן שחקנים בעלי ניסיון שכבר שיחקו בקבוצות יורוליג חזקות כמו פאנטר, לידיי, ננאלי ופאפאפטרו, אך מנגד נראה שעמדות הרכז והסנטר קצת חלשות עבור קבוצה שרוצה לשאוף להגיע לפלייאוף, בטח בעונה כמו זאת. אין ספק שתמיכת הקהל במשחקים הביתיים תוכל לעשות את ההבדל עבור פרטיזן, שתהיה לקבוצה ביתית טובה, אך בסופו של דבר, קשה לראות אותה נכנסת לפלייאוף עם הסגל הזה ועל אף העובדה שעל הקווים עומד גדול המאמנים האירופאים בכל הזמנים.
בונוס - ים מדר: הרכז מגיע אחרי קיץ גדול מבחינה אישית עם הנבחרת, שבו הוא הראה שהוא בהחלט שייך לרמות האלה. מלבד לאלכסה אברמוביץ' אין עוד רכז טבעי בסגל חוץ ממדר, ונראה שאוברדוביץ' סומך על הישראלי ומתכוון לתת לו לא מעט קרדיט השנה, כשאין ספק שאליפות אירופה חיזקה עבורו את ההבנה שמדר מסוגל לעשות את זה. אם מדר יצליח לשמור על יציבות מחוץ לקשת כמו שראינו עם הנבחרת, ואת שאר החוזקות שלו הוא ישפר, אנחנו נשמע את השם שלו עוד הרבה מאוד השנה.
מקום 11 – פנאתינייקוס – מאמן: דיאן ראדוניץ', שהצטרף מהכוכב האדום
הקיץ שהיה: אחרי שתי עונות רעות מאוד ביורוליג היוונים עברו מהפך רציני בקיץ האחרון גם בסגל השחקנים וגם בעמדת המאמן, שם הם הצליחו להחתים אחד טוב ומנוסה ברמת יורוליג בדמותו של ראדוניץ', שהצליח להוציא לא מעט מקבוצה אפורה כמו הכוכב. לאחר שבעונה שעברה לפאו לא היה רכז טהור אחד בסגל, הקיץ הם הביאו שניים טובים (נייט וולטרס ופריס לי).
בכנפיים היוונים דאגו לצרף שני שחקנים שהגיעו אחרי אליפות אירופה נהדרת בדמותם של מתיאוש פוניטקה ומריוס גריגוניס, בנוסף לאנדרו אנדרוז שמגיע אחרי עונה גדולה בבורסאספור. בעמדת מספר ארבע דריק וויליאמס ינסה להראות שהוא עדיין שייך לרמות האלו, ובעמדת הסנטר הגיע ארתוראס גודאיטיס כגיבוי לגיורגיוס פאפאיאניס.
איך זה יראה: על הנייר, נראה שליוונים קבוצה טובה בהרבה מהקבוצות שהיו בשתי העונות האחרונות שהובילו אותם למקומות 13 ו-16 בלבד, ואין ספק שגם הקהל הירוק מבין את זה וצמא להצלחה, במיוחד כשהוא רואה את היריבה באדום מוזכרת בשורה אחת עם הקבוצות הטובות ביבשת. עוד לפני שנדע אם החיבור בין שחקני הסגל יהיה מוצלח, אין ספק שבאואקה יהיה קשה מאוד לנצח העונה.
בכל אופן, לשני הרכזים הנהדרים שהגיעו יהיה עם מה לעבוד והם יצטרכו להפעיל שחקני התקפה טובים כמו גריגוניס, אנדרוז ופוניטקה כשגם פאפאיאניס, שגם כך היה מהסנטרים הטובים במפעל אשתקד, יהנה מאוד ממובילי הכדור שימצאו אותו מתחת לטבעות. אין ספק שלאוהדי פנאתינייקוס יש הרבה סיבות לצפות לפתיחת העונה, שבה קבוצתם עשויה להיות שוב רלוונטית במאבקי הפלייאוף.
מקום 10: מכבי תל אביב – מאמן: עודד קטש
הקיץ שהיה: העונה הקודמת אמנם הסתיימה עם פלייאוף נדיר עבור הצהובים, אך לכולם היה ברור שבקיץ הזה הקבוצה תצטרך לעבור מהפך אמיתי, שהתחיל מעמדת המאמן והמשיך לכל הזרים בסגל. שני השמות הגדולים שהנחיתו הצהובים הגיעו בעמדות הגארד (לורנזו בראון ו-וויד בולדווין) ועל המהלך הזה עומד אחד מסימני השאלה הגדולים של העונה הקרובה.
בעמדות הכנפיים הגיעו שני שחקני יורוליג מוכחים כמו דארן היליארד ואוסטין הולינס, לצד בונזי קולסון ורפי מנקו בעונת רוקי, ובכל הקשור לגבוהים נחתו בהיכל שניים שסגנון המשחק שלהם מזכיר מאוד אחד את השני (אלכס פויתרס וג'וש ניבו). סימן שאלה גדול נוסף הוא בעמדה מספר 4, שם הגיע ג'רל מרטין חסר הניסיון האירופי.
איך זה יראה: כשקבוצה נבנית מאפס (יסלחו לי זיו, כהן, סורקין וג'ונדי) קשה מאוד כמובן לחזות איך היא תראה, בטח כשמאמן חדש עומד על הקווים. קטש בנה את הקבוצה כפי שהוא רצה ונכון למשחקי ההכנה נראה שהבעיה המרכזית שנוגעת לקבוצה היא הקליעה, שם מלבד להיליארד ומנקו אין למכבי קלעים טובים ויציבים.
חלק חשוב מאוד בהצלחת הקבוצה יהיה החיבור בין בראון ובולדווין בקו האחורי, וכיצד הצמד ידע להפעיל את הגבוהים הלא מגוונים, אך האתלטים במיוחד שהביא קטש. בסופו של דבר על הנייר למכבי יש סגל טוב שבהחלט יכול לעשות פלייאוף, אך לאור מה שראינו ממנה עד כה (משחקי ההכנה לא אומרים יותר מידי, אבל אי אפשר להתעלם מהם), הבעיות המסתמנות, וחוזקת היורוליג העונה, נכון לעכשיו נראה שבמקרה הטוב היא רק תהיה באיזור המאבק על שמונה הראשונות, אך לא בפנים.
