סדרת רבע הגמר נגד הפועל ת״א בעונה שעברה היתה שונה מכל מה שבמכבי ת״א חשבה שהיא ידעה על סדרות פלייאוף. הקבוצה לא הגיעה מוכנה ברמה המנטלית, והיה ברור שמשחק מספר 2 בדרייב אין הולך לצד האדום. אם ניתן לסמן רגע אחד בו הפור נפל, הוא היה אחרי שיובל זוסמן נפצע, עמוק במחצית השנייה. דווקא הוא, דווקא בעיצומו של משחק מצוין, דווקא שאחרי שסקוטי ווילבקין הורחק. עד אותו רגע, זוסמן עשה את מה שמצפים ממנו כבר שנים לעשות: לקח את הקבוצה על הכתפיים שלו.
הקרע בשריר הירך האחורי השבית את ״זוס״ לשארית העונה, ומנע ממנו לפתוח את העונה הנוכחית. עכשיו שהוא חזר, גם הוא יודע שהעונה הזו החשובה ביותר בקריירה שלו, לא פחות. יש לכך שתי סיבות: הראשונה - אחרי לכתו של דני אבדיה, זוסמן חייב להוכיח ולבסס את עצמו כישראלי הבכיר וכהווה והעתיד של מכבי ת״א; השנייה - הוא נכנס לשנת חוזה, והיכולת העונה תכריע לאן הולכת הקריירה של יובל זוסמן.
היום שאחרי דני
הסיבה הראשונה נשמעת על פניה קצת תלושה. מה הקשר בין עזיבתו של אבדיה לחשיבות של העונה אצל זוסמן? הרי מי שמכיר אותו, יודע שהעובדה שדני לא יהיה בסביבה לא תשפיע כהוא זה על העבודה הקשה, על החריצות ועל ההתמדה שתמיד היו שם. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שבהיעדרו של שחקנה החדש של וושינגטון וויזארדס, כל הסיטואציה של זוסמן משתנה.
זה מתחיל בראש ובראשונה במעמד. זוסמן הוא כעת הישראלי הבכיר, לא עוד הילד המבטיח, אלא זה שכבר צריך לקיים. זה שיצטרך לדרוש את הכדור יותר, לקחת על עצמו יותר, ולהפסיק להעביר דקות שלמות בלהתחבא אי שם בפינה. והכי חשוב: זוסמן הוא זה שיצטרך להביא את הקילר אינסטינקט שאנחנו מכירים בהגנה, וגם בהתקפה.
כשדני היה, חלוקת התפקידים היתה ברורה: בהגנה, זוסמן מוציא לגארד המוביל היריב את החשק לחיות, ובהתקפה דני מנצל היטב את החופש שניתן לו ולא מפחד לטעות. נכון, אי אפשר לצפות מזוסמן להביא את אותו סט יכולות של אבדיה, אבל מבחינת ביטחון עצמי, דומיננטיות, מנהיגות - שם צריכה לבוא עליית המדרגה.
"הקליעה צריכה להיות נשק הרבה יותר יציב", מודים בסביבתו של זוסמן, "הביטחון העצמי זה נושא נפרד שדורש הרבה עבודה. יכול להיות מצב שהוא יתפור 50 זריקות רצוף באימון ואז במשחק הדברים לא יתחברו. החיבור בינו לבין יאניס הוא מעולה, יובל הוא השלוחה של יאניס על המגרש, בוודאי שבצד ההגנתי, אבל לא רק. הגנתית יובל הוא אחד השחקנים היותר חכמים ביורוליג, יש לו את הכל: הגוף, האורך, הזריזות, המיקום על המגרש. גם היציבות היא נושא חשוב שיובל עובד עליו המון״.
ויש גם את עניין הוואקום, שכמו שכולנו יודעים, לא קיים בכדורסל. כך למשל, במשחק מספר 3 בדרבי רבע הגמר, אבדיה ידע להתעלות בעקבות היעדרם של ווילבקין וזוסמן והעלה את מכבי לפיינל פור עם 22 נק׳ ו-10 ריב׳. אז כשדני איננו, זה אומר בעיקר יותר דקות שמתפנות בעמדות המשותפות לשניהם. מה שזוס יעשה עם הדקות האלה - זה כבר תלוי בו.
כאן המקום להדגיש: הצורך של זוסמן לבלוט ביום שאחרי דני, אינו נובע מהשוואה או מתחרות כלשהי בין השניים. למעשה, מדובר בשני חברים טובים מאוד, שבשנה האחרונה התקרבו עוד יותר. כך למשל, בעונה שעברה נכנסו לתוקף ההבנות בין ארגון שחקני היורוליג לבין הקבוצות, שכללו בין היתר את הזכות של כל שחקן לקבל חדר משלו בבתי המלון במשחקי חוץ. למרות זאת, אבדיה וזוסמן החליטו שם רוצים להישאר שותפים אחד עם השני, והמשיכו ללון יחד בדרכים.
״יובל תמיד רצה ורוצה להיות המנהיג של מכבי ולהוות דוגמא ואפילו להיות מנטור לשחקנים צעירים ולסייע לזרים חדשים״, אומרים בסביבתו של זוסמן, ״בלי קשר לדני, יובל תמיד ראה את עצמו כשחקן מוביל במכבי, וסוג המנהיגות שלו הוא שונה, בלי הרבה רעש וצלצולים, אלא יותר להוריד את הראש למטה ובעבודה שקטה ויעילה. מה שאנשים פחות יודעים זה שיש לו חוש הומור מאוד חכם, האינטיליגנציה הרגשית שלו מאוד גבוהה ולכן הוא כל כך אהוב בחדר ההלבשה. כריזמה זה לא רק להיות דמות תקשורתית אלא להוות דוגמא, ואת זה יובל עשה וימשיך לעשות גם כשדני איננו״.
בין בורשטיין להלפרין
רבות נכתב על תפקודם של שחקנים שונים ב״שנת חוזה״ - השנה האחרונה בחוזה הקיים. יש שחקנים שידעו לנצל את הסיטואציה להוכיח שהם שווים חוזי עתק בהמשך הקריירה, לצד מקרים של שחקנים שלא הצליחו למנף את עצמם ושקעו בבינוניות. עבור רוב השחקנים, שנת חוזה היא צומת חשוב מאוד בקריירה.
אצל זוסמן יש משמעות אפילו יותר גדולה. צריך להבין: הוא ואנשיו נלחמו ועשו מאמצים כבירים על מנת שעונת 20/21 אכן תהיה שנת חוזה. בשנתיים האחרונות, כאשר התנהלו מגעים לשיפור תנאיו של זוסמן עם שחרורו מצה״ל, מכבי עמדה על כך שכל שיפור יותנה בהארכת החוזה, שצפוי להסתיים בקיץ 2021. אחרי אינספור שיחות, דיונים והתערבות של הבעלים, לבסוף הוא קיבל את השדרוג המיוחל, מבלי שיתווספו עונות נוספות. למכבי תהיה זכות השוואה לכל הצעה שזוסמן יקבל בקיץ, אבל לראשונה מאז תחילת הקריירה, הוא ייגש לשולחן המשא ומתן כאשר עתידו בידיו ולא בידי מינוחים משפטיים פתלתלים שנוסחו אי אז כשהיה בן 16.
המשמעות היא פשוטה: כדי לקבל חוזה חדש וגבוה יותר, בין אם במכבי או בין אם במקום אחר, זוסמן חייב לתת עונה מצוינת. לבוא למו״מ כשחקן חופשי זה תמיד יתרון, אבל לבוא למו״מ כשחקן חופשי אחרי עונה גדולה - זה הדבר האמיתי. לחילופין, לבוא לאותו מו״מ אחרי עונה פושרת - זה מתכון לדריכה במקום, לפחות ברמה הכלכלית.
זוסמן אמנם לא נבחר בדראפט 2019, אבל ייתכן שבניסיון הבא שלו להגיע לליגה הטובה בעולם, העובדה שלא נבחר תשחק לטובתו. אם קבוצה אכן תרצה לקחת אותו, היא תהיה פטורה מתשלום "בייאאוט" למכבי, מכיוון שהוא יהיה הקיץ שחקן חופשי. סוכנו של זוסמן, נדב מור, מסביר: "אם בקיץ הבא ננסה שוב את ה-NBA, נוכל לדבר עם כל קבוצה ולא להיות כבולים רק לחסדיה של הקבוצה שבחרה בו, וזה יתרון עצום על פני סיטואציה שבה הוא היה נבחר ע"י קבוצה שרק מחזיקה בזכויות עליו".
אחד ממקורביו של זוסמן אומר: ״כל שחקן, בטח ישראלי במכבי, רוצה להיות מתוגמל לפי הערך והשווי שלו, ואנחנו יודעים שהערך שלו עדיין לא תוגמל כראוי בשנים האחרונות ובקיץ הבא יגיע הזמן לתקן את זה. מבחינת יובל מכבי זה הבית, הוא לא חושב על קבוצות אחרות, לא חושב על שום דבר פרט מלעזור למכבי לזכות בכל התארים האפשריים. יובל לא רובוט והוא יודע עד כמה העונה הזאת חשובה מכל הבחינות״.
למרות שזו יכולה להיות שנתו האחרונה במכבי, די ברור ששני הצדדים רוצים את אותו הדבר. מכבי רואה בזוסמן כפנים של המועדון לשנים קדימה, במיוחד אחרי עזיבתו של אבדיה ל-NBA. מצד שני, זוסמן רוצה להיות הפרנצ׳ייז פלייר של מכבי. כדי שזה יקרה, זוסמן צריך לממש את ההבטחה, ומכבי צריכה לאפשר לו יותר ביטחון ויותר חופש. ואם נשווה לכוכבי העבר, השנה הקרובה יכולה לקבוע אם זוסמן יהפוך להיות גרסת 2020 של טל בורשטיין, שהוביל את המועדון במשך שנים, או אולי של יותם הלפרין, שעל כשרונו לא יהיה עוררין אך הוא מצא את עצמו בונה קריירה יפה דווקא מחוץ ליד אליהו.