(אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(אלן שיבר)|צילום: ספורט 5
ספרופולוס, מודע לכך שמעמדו היה יכול להיות שונה (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
ספרופולוס, מודע לכך שמעמדו היה יכול להיות שונה (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

מעמד המאמן. שוב משחק צמוד, שוב כדור אחרון, שוב חוסר ריכוז. במכבי תל אביב לא מפסיקים להבטיח שככל שיחלוף הזמן והקבוצה תצבור קילומטרז', היא תיראה יותר טוב, אך בפועל היא ממשיכה להפסיד באותה צורה, והבור במאזן העמיק ל-3 ניצחונות לעומת 8 הפסדים... אם הפתיח הזה נשמע לכם מוכר, אל תרגישו לא בנוח, כי זה כמעט אותו פתיח שהיה בכתבה של היום שאחרי ההפסד לאנדולו, פתיח שהיה דומה מאוד ליום שאחרי צסק"א, באיירן, ו-ולנסיה. זאת המציאות העגומה של מכבי ת"א: קבוצה שפשוט לא מסוגלת לנצח משחקים צמודים.

בשנים האחרונות, כל מאמן אחר שהיה צריך להתייצב מול המצלמות ולספק הסברים על מאזן 8:3 כבר מזמן היה נשלח לארוז את המזוודות. נבן ספאחיה, למשל, פוטר בתום פתיחת עונה רעה של ניצחון בודד לעומת 6 הפסדים, וגם העונה מכבי סופרת פער של 5 משחקים בין עמודת הניצחונות לעמודת ההפסדים. ואמנם, מעמדו של יאניס ספרופולוס אפילו לא קרוב לעלות לדיון בשיחות של ראשי הקבוצה.

"בעונה שעברה הצלחנו לשנות הרבה דברים שלא עבדו בקבוצה", אמר ספרופולוס במסיבת העיתונאים בסיום המשחק. "אולי אם הייתי מגיע רק העונה, והתוצאות היו כאלה, לא היה לי את הגיבוי שדיברת עליו. אבל כמו שאמרתי בעבר, זו עונה שונה, לכולם. התנאים השתנו, הכל השתנה. אנחנו אחרי שליש עונה לא טוב, ואם אני מסתכל בצורה רחבה, כמעט בכל המשחקים נלחמנו עד הסוף, בלי שלושה שחקנים פצועים. בגלל שאי אפשר למכור מנויים לא יכולנו לבנות סגל שלם יותר, אז כל הדברים האלה ביחד, הובילו לפתיחת העונה הלא טובה. אני לא אוהב לתרץ, אני אחראי על כל מה שקורה, ואני אשנה את זה, אני מבטיח לכם".

בלייזר אחרי עוד הפסד צמוד בשניות הסיום (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
בלייזר אחרי עוד הפסד צמוד בשניות הסיום (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

למידה מרחוק. כשהקבוצה מפסידה שוב ושוב באותה הצורה בדיוק, מכבי מזכירה תלמיד בית ספר שלומד מרחוק, בזום, אבל קשה לו ליישם את מה שהוא לומד כי אין את הסביבה, את החברה, את הכיתה. כששאלנו את ספרופולוס אם הוא לא מודאג מכך שהקבוצה שלו פשוט לא לומדת את הלקח, ענה בתסכול: "ללמוד ממה? חבר'ה, אנחנו מפספסים זריקות פנויות. אנחנו מחטיאים ליי-אפים. על איזה לימוד אתה מדבר?".

עוז בלייזר ענה בכנות: "כל פעם חסרה לנו את ההחלטה הטובה האחת, את העצירה האחת. זה מגיע למצב שאתה כבר לא יודע אם לצחוק או לבכות כי אתה אומר לעצמך, כל כך הרבה פעמים הפסדנו באותה הדרך, והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה להאמין ולא להישבר ולקוות שבסוף יגיע המשחק הזה בו הכל יתהפך. אנחנו רק צריכים את הניצוץ הקטן הזה. אוי ואבוי לנו אם נאבד עכשיו ביטחון. אני לא אשקר, אלה הפסדים מאוד קשים שאתה יושב וחושב עליהם הרבה".

התסכול של סקוטי. אם תחפשו באפליקציות של קבצי הגיף (ד"ש לשי האוזמן) את השם "סקוטי ווילבקין", הגיף הראשון שיקפוץ הוא של התגובה האמוציונלית שלו אחרי ההפסד בוולנסיה בשבוע שעבר (ותודה לגולש ניר קפלן שבדק ומצא). אתמול, מיד עם סיום המשחק, התגובה הייתה עוצמתית לא פחות: הפעם, היא לא כללה זעקה זועמת, לא הורדת חולצה, לא רצון אינסטינקטיבי לרדת מהמגרש. ווילבקין ירד לישיבה שפופה, כלא מאמין שעוד משחק צמוד ברח לקבוצה שלו מהידיים, וכדי להשלים את הפריים המושלם, ספרופולוס הגיע ללטף את ראשו ולנחם.

התגובות של ווילבקין אחרי הפסדים העלתה אל השולחן את שאלת המחויבות של חבריו לקבוצה. לא כולם חושפים את רגשותיהם, אבל אי אפשר שלא לתהות אם הם חולקים את אותה רמת מחויבות כפי שווילבקין מפגין. "אני לא חושב שיש בעיית מחויבות", אמר ווילבקין. "כל אחד מגיב להפסדים בדרך שלו. זה קשה לכולנו, ואי אפשר לשלוט על איך שאתה מגיב אחרי שאתה מפסיד משחק אחר משחק באותה הצורה בדיוק. עם כמה שזה נשמע קלישאה, אנחנו חייבים להסתכל על המשחק הבא ולהאמין שבפעם הבאה התוצאה תהיה אחרת".

לסיום, ווילבקין נשאל אם הוא לא חושב שאולי צריך שמישהו אחר ייקח את הזריקה האחרונה, כי הקבוצות כבר יודעות שהכדור האחרון יילך אליו, וענה בפשטות: "לא".

ברקע ההפסד אתמול, במכבי ת"א לא צופים שינויים מיידיים בסגל, אם כי הקבוצה עדיין מחפשת את השחקן המתאים לעמדה מס' 4. מועמדותו של קווינסי אייסי לא נראית בשלב זה רלוונטית, מאחר והשחקן רוצה לחכות ל-NBA, אך בנוסף, במכבי חוששים כי הוא עדיין לא החלים לגמרי מהפציעה בברך ולכן נראה כי הוא לא ישוב להיכל בקרוב.