כדורסל מושלם
מכבי תל אביב הציגה אמש משחק כדורסל מושלם. אם תהינו, לפני המשחק, מה ניתן יהיה ללמוד ממשחק החוץ מול בסקוניה על רמת ומידת הכשרון שיש כרגע לאלופת ישראל, אז התשובה הגיעה עם סימני קריאה. הרבה מאוד סימני קריאה. המון סימני קריאה. הנה, כאלו!!!!!!!!
ונכון שחוקי הפורמט דורשים לנתח את המשחק המושלם שהציגו הצהובים ברמה המקצועית, וכך אכן יקרה ממש עוד מעט, ככה בקטנה, אבל בואו ונאמר את האמת כבר עכשיו: הסיפור של אתמול גדול בהרבה מאשר הפרטים הקטנים שמרכיבים אותו. והנצחון העצום של מכבי תל אביב אמש במגרשה הביתי של נציגת חבל הבאסקים אשר בספרד שווה יותר מרק התוצאה בלתי סבירה בעליל אשר הושגה בו.
כי אמש, בפרננדו בואסה ארנה, הציגה מכבי את אחד מהמשחקים הגדולים בתולדותיה. לא במובן חשיבות המשחק, מן הסתם, כי אין להשוות בין משחק עונה רגילה לבין משחקים על גביע או כאלו בעלי חשיבות היסטורית, וכאלו היו לאימפריה הצהובה, לאורך השנים, רבים רבים, אלא בכל הנוגע לכדורסל נטו. מכבי תל אביב אמנם התייצבה למשחק מול אחת מהגרסאות הכי פחות מוכשרות שהיו לבסקוניה המקומית אי פעם, וזה ממש לא משנה.
בסקוניה, גם בתצורתה הנוכחית, היא יריבה הגנתית, קשוחה וביתית. שהדרך לנצח אותה במגרשה הביתי, גם העונה, סוגה בקשיים וייסורים רבים. ומכבי עלתה אמש לפרקט, הביטה ימינה ושמאלה, ושברה את רוחה. ופירקה לה את הצורה. מכבי תל אביב איננה הקבוצה בעל הסגל הכי טוב באירופה. והיא גם לא הקבוצה הכי טובה באירופה. אבל נכון לעכשיו, ועד שלא יוכח אחרת, היא הקבוצה שמשחקת הכי טוב באירופה.
ונכון, אנחנו יודעים, יש כל מיני נסיבות שנהוג, ראוי או רצוי להזכיר. נו, אתם יודעים, למשל מידת המוכנות/ רמת העייפות של שחקני וסגל הקבוצה לעומת האחרות שחוו בקיץ אליפות עולם קשה ומתישה. כאלו מין נסיבות. ושהטרוף חסר ההסבר הנוכחי יסתיים באיזשהו שלב. מה שנכון. ושהבעיות המובנות בסגל יצוצו בשלב כזה או אחר. מה שבהחלט יתכן.
העניין הוא שכאשר הדברים הללו יקרו, אם וכשיקרו, מכבי תל אביב כבר תוכל לייצר לעצמה פער משמעותי על פני לא מעט אחרות. פער שיוכל להספיק לה ובגדול, גם בימים טובים פחות, לשיריון מקום במשחקי הפלייאוף של הליגה השניה בטיבה בעולם. ועד אז, היא תוכל לומר לעצמה, לראשונה מאז ימי האימפריה הצהובה האחרונה של פיני גרשון, שהיא הצליחה לייצר ולהציג, במשך השבועיים האחרונים, את הכדורסל הכי טוב ביורוליג.
יאניס
את הפרק על יאניס ספרופולוס צריך להתחיל מנקודת הסיום של הפרק הקודם, שהשווה את מה שראינו אמש עם ימי האימפריה האחרונים של פיני גרשון בצהוב. ולא בכדי.
כי אז, בימים בהם ליהטטה ביד אליהו הישן אחת מקבוצות הכדורסל המושלמות בהיסטוריה של אירופה, נהוג היה לומר שצפייה בה משולה לצפייה במשחק מחשב. שהיא משחקת כמו מכונה משומנת, נטולת טעויות. ליאניס ספרופולוס אין את הכלים שהיו אז לפיני גרשון. וספק רב אם יוכל לגרום לכלים שיש לו, לאורך זמן, להיראות כמו שנראתה הגרסה הכי טובה שהייתה למכבי תל אביב אי פעם.
ולמרות זאת, שפת הגוף הפופולרית ביותר של שחקני ומאמני שלוש יריבותיה האחרונות (אולימפיאקוס, אלבה ברלין ובסקוניה) היא של חוסר אונים וייאוש. כי באופן שבו נראית, משחקת ומרחפת כרגע מכבי תל אביב, אין ולא הייתה ליריבות שפגשה שום סיכוי. חוסר האונים הזה, אגב, גרם לבסקוניה אתמול לבצע בסך הכל 15 עבירות קבוצתיות לאורך המשחק כולו. הרבה פחות מהממוצע העונתי שלה. והסיבה לכך היא שלא היה על מי לבצע עבירה. שלא היה לה את מי לתפוס. ששחקני מכבי היו צעד לפניה בכל שלב ושלב.
אה, ושלא היה טעם לבצע עבירה, כי ממילא הכל הפך לאבוד מבחינתה, כבר מהשלבים הראשוניים ביותר של הערב.
ועוד אה אחד ברשותכם. נכון ליום 15.11.19, לאחר 7 וחצי מחזורי יורוליג, מכבי תל אביב היא קבוצת ההתקפה הטובה ביורוליג, עם קרוב ל 88 נקודות למשחק; היא קבוצת הריבאונד הטובה במפעל, עם קרוב ל 39 כדורים חוזרים למשחק; היא ראשונה באחוזים ל-2 נקודות, עם 59.6%; היא ראשונה בקטגוריית הקליעה שנקראת טרו שוטינג, עם 51.6%.
וכל אלו היו רק נתונים התקפיים. עכשיו זמן הגנה: מכבי תל אביב ראשונה באחוזים ל-2 של היריבות, עם 40% בלבד שבו קולעות נגדה המתנגדות. הקבוצה במקום השני, אגב, היא צסק"א שמצליחה להוריד את יריבותיה ל 48.5%. הרבה הרבה אחרי מכבי; היא ראשונה בטרו שוטינג יריבות, כלומר מורידה אותן לאחוז הכי נמוך ביורוליג, עם 42.8%; היא ראשונה במדד היעילות של היריבות נגדה, עם 71.8. שניה, גם כאן, צסק"א עם 75.6; נגד מכבי, נכון לעכשיו, מוסרים הכי פחות אסיסטים במפעל (13.9 למשחק).
להמשיך? והקרדיט המרכזי לכך שייך לספרופולוס. בעונה שעברה הגיע לכאן היווני על תקן זה שממילא אין לו מה להפסיד. עת נחת בישראל (או ליתר דיוק, עת נחת באיסטנבול שם פגש את קבוצתו לראשונה), לא נותר לצהובים סיכוי של ממש לייצר משהו מעונת היורוליג הקודמת. ולמרות זאת, הגיעה למצב שבו הצליחה להתחרות. שזה נחמד, אבל לא בהכרח מלמד על יכולותיו.
מה שקורה כרגע מרשים הרבה יותר. מכבי שלו נראית כרגע בלתי עבירה בכל הקשור למשימות המקומיות שלה, וככזו שממקסמת ומעלה את מה שהיא שווה במשחקיה באירופה. ועל הדרך, כיחידה קשוחה, בריאה ומהנה. כזאת שמצליחה לשחק בטרוף, על סף חמת זעם, ולקחת ללב כל טעות או פספוס, גם כשהיא מובילה בשלושים הפרש בדקות המשחק האחרונות. כזאת שבה הופכים שחקני הגנה בינוניים ומטה לכאלו שמחזיקים מעמד, בצד שבו שומרים, גם מול יריבים איכותיים. Μπράβο, קואץ' ספרופולוס.
מה, אין גיפים? טוב, טוב. אל תצעקו. אנחנו נתמקד הפעם לגמרי בעניינים אשר בהתקפה. ועדיין, רצינו להראות לכם את המהלך ההגנתי הכי מרשים מבית מדרשה של מכבי ד'אתמול. מהלך שעליו חייבים לתת קרדיט גדול לקווינסי אייסי, האיש שנכנס לנעליו של עומרי כספי הפצוע כפאוור פורווארד המוביל של הצהובים. אייסי שומר כאן על שנגליה, שזאת משימה קשה בפני עצמה. ומתגבר בכוח על חסימה שניסה להדביק עליו מאט ג'נינג (כדי לשחרר את אותו השנגליה).
לאחר ששבר את החסימה, מצליח אייסי גם להישאר צמוד לפורווארד הגאורגי המצוין, גם ליצור עימו מגע פיזי ולהרחיק אותו מקו מסירה אפשרי וגם להספיק לעזור על החדירה לסל של וילדוסה ולהעיף לקיבינימט את הכדור שניסה הארגנטינאי להשליך. מדהים.
via GIPHY
אבל כאמור, הסיפור של אתמול הוא התקפי. והוא מתחיל באחוזים הבלתי סבירים בעליל לשלוש נקודות. מכבי קלעה אתמול 17 שלשות מתוך 29 נסיונות (אגב, גם בסקוניה קלעה אתמול היטב ומעל לממוצע שלה). למכבי תל אביב כרגע שלושה שחקנים שמסתובבים סביב ה 50% בכל הנוגע להטלת טריצות. דורסי זורק ב 52.6%, ווילבקין מגיע ל 48.3% ודיברתולומיאו עומד על 46.4%.
ואין לדעת לאן המשחק הזה היה מתפתח אלמלא הפכו אמש הצהובים כל שלשה ללייאפ. כי כך קרה כבר בדקות הראשונות של המשחק. וכך קרה (כמעט) לאורך כל המשחק. ומטח הטילים המדויקים הללו הוביל בהמשך גם לאחוזים המטורפים של מכבי בזריקות לשתי נקודות. כי הפאניקה שאחזה באנשי בסקוניה, שרק ביקשו לעוט על הקלעי התורן מבחוץ, תורגמה להנעת כדור, ריווח ותזמון מדויקים, תנועה ללא כדור וקבלת החלטות שגרמה ליריבה להיענש גם מבפנים.
למשל כאן. שימו לב, תוך כדי החדירה לסל של ווילבקין, כיצד קווינסי אייסי מדביק חסימה גבית על וילדוסה, באופן שמשחרר את ברייאנט למסירה ולסל קל. בצד השני אגב, למקרה שתהיתם, יש חסימה דומה של האנטר לדורסי, שגם הוא מוצא עצמו פנוי למסירה אפשרית.
via GIPHY
או למשל כאן. שימו לב לתנועה ללא כדור של וולטרס ודיברתולומיאו, שמייצרת כאוס בהגנה המפורקת של בסקוניה, ומשם הכדור זז היטב עד שמתייצב בידיו הבטוחות של ברייאנט.
via GIPHY
ועכשיו, בלי יותר מדי הסברים וסתם כי אני במצב רוח טוב, קבלו עוד 3 שלשות מייצגות, של דיברתולומיאו ודורסי. תהנו.
via GIPHY
via GIPHY
via GIPHY
רמה מעל כולם
אחד הדברים המרשימים ביותר במכבי מודל נובמבר 2019, בסגל שלה ובמאמן שלה, נוגע לפערים שלא קיימים בין החמישיה לבין הספסל. התחושה כרגע היא שאין כמעט נפילה ברמה ברגע ששחקני הספסל עולים אל הפרקט. כך הדבר בעמדה מספר 5 (בלאק והאנטר). כך הדבר בעמדה מספר 4 (כספי ואייסי, ואתמול גם כהן). כך הדבר בעמדה מספר 3 (ברייאנט וזוסמן. כלומר, יש הבדל גדול בין השניים האלה כרגע, אבל ברמת המשחק הכללי – מסתדרים גם עם זה וגם עם ההוא).
ולמרבה התדהמה, כך גם בעמדת הרכז, בין וולטרס לבין דיברתולומיאו. המצב בעמדה מספר 2 שונה. ונכון שדורסי נראה נהדר בשבועות האחרונים, והציג גם הוא יכולת מצוינת אמש, במחצית השניה. ועדיין, מכבי תל אביב נראית מצוין קודם כל בזכות סקוטי ווילבקין. אז דיברנו כבר לא מעט על שינוי התפקוד שלו העונה, כשהוסט לעמדת הקלע. והחמאנו לא מעט להגנה המשופרת שלו העונה. אבל עזבו הכל. בואו נדבר התקפה.
אתמול, למי שהספיק לשכוח, ווילבקין קלע 20 נקודות בפחות מ-19 דקות. כולל 6 שלשות מ 8 נסיונות. והוסיף 6 אסיסטים. ובכלל, לווילבקין כרגע יש 29 שלשות מוצלחות ב-8 משחקי יורוליג. שזה יותר ממספר הזריקות הכללי שלו ל-2 (26). ואת השלשות הללו הוא קולע במעל 48 אחוזים. וזה, שימו לב היטב, הנתון הטוב ביותר שלו בקריירה. כולל באוניברסיטת פלורידה. כולל בדרושפאקה. כולל באימון. כולל בחימום. וההשפעה של הכושר הנדיר הזה באה לידי ביטוי גם בדברים שלא רואים בסטטיסטיקה.
כאן, למשל, ווילבקין לכאורה איננו מעורב במהלך, אבל כל כולו רשום על שמו. שימו לב כאן, עם בערך 7:13 על שעון המשחק, לחסימה שנותן טאריק בלאק לווילבקין. חסימה שגורמת גם לוילדוסה וגם למייקל אריק לצאת חזק וגבוה לכיוונו של הסופר סקורר הצהוב. ברגע שזה קורה, הצבע חשוף לחדירה של וולטרס, שמערב הגנתית את טוקו שנגליה, שנאלץ להשאיר חופשי את קווינסי אייסי בדרך לטריצה.
via GIPHY
גם על המהלך הבא לא ירשם שום נתון סטטיסטי לטובתו של ווילבקין, למרות שהאחרון אחראי עליו לחלוטין. שימו לב למהירות שבה מגיעה מכבי תל אביב להתקפת המעבר, כשווילבקין לא מכלה זמנו בכדררת מיותרת. לאחר החסימה הראשונית שזוכה לקבל מבלאק (שמיד אחריה נע לסל בחסותו של אייסי, במהלך של חסימה לחוסם), מצליח ווילבקין לייצר יתרון מספרי בתוך התקפת המעבר. ומכאן, דרך זוסמן, הכדור מסתיים בדאנק של בלאק. ולזה, בעגה של העכברים, קוראים הוקי אסיסט. כלומר, המסירה שהובילה לאסיסט של זוסמן. והיא שייכת לווילבקין.
via GIPHY
ועכשיו לדברים שכן רואים בסטטיסטיקה. קחו כמה גיפים של שלשות ווילבקין. נוותר על ההסברים, כן?
via GIPHY
via GIPHY
via GIPHY
via GIPHY
זמן לפרגן
הקוראים הקבועים של הטור הזה יודעים שפרגון היא מילה שלא עולה כאן יותר מדי. ככה זה אצל מלהגים ממוצא פולני. ועוד יהיו העונה הרבה רגעים פחות נעימים עבור הצהובים, שיגררו בהתאמה ביקורות מהולות בלעג וארס. ועדיין, אולי בחסות שעת הלילה המאוחרת (או הבוקר המוקדמת) שבה נכתב הטקסט הזה, זמן לפרגן. כן כן, לפרגן.
יש לא מעט אנשים במכבי תל אביב שחטפו כאן חיצים רעילים לאורך השנים. והרוויחו כל חץ וחץ ביושר. כי הם הוכיחו, פעם אחר פעם, שהם לא טובים במה שהם עושים. שהם נכשלים פעם אחר פעם, בדברים שאפשר היה לדעת, להבין ולנבא מראש ולא רק בדיעבד. והאשם הזה הופנה, עונה אחר עונה, גם לבוסים הצהובים, גם למנהל המקצועי שלהם וגם למחלקת הסקאוטינג שלהם. וגם בקיץ האחרון נעשו, למיטב דעתי המרודה, מספר טעויות לא מבוטל בכל הנוגע לבניית הסגל. אבל, וזה האבל הגדול, גם נעשו כמה מהלכים גדולים.
ועל כך צריך לפרגן, גם אם (הפעם זה) בדיעבד. והמהלכים הללו כוללים החתמות שמשקפות המשכיות (ובמיוחד ווילבקין ובלאק). וכוללים את ההחזרה של כספי הביתה, גם אם לא כל הגורמים שלובשים צהוב היו בעד המהלך הזה. וכוללים את ההנחתה הנהדרת של אותלו האנטר, מתחת לאפן של לא מעט קבוצות יורוליג איכותיות. וכוללים החתמות שנראות כרגע כוואחד שיחוקים, ובמיוחד וולטרס את ברייאנט, שהגיעו כשחקנים משלימים שמרוויחים, על פי פרסומים זרים, פחות מ 700 אלף דולר ביחד ובמצטבר, וכרגע נראים יוצא מן הכלל. וכוללים בעיקר, ואולי לפני הכל, בנייה של קבוצה שמורכבת מחומר אנושי משובח.
רגע, זה אני שכתב את כל הטקסט המחמיא הזה? אל תדאגו, יעבור לי אחרי כמה הפסדים. מכבי תל אביב ואנשיה, עדיין, אחראים ללא מעט כשלים ושטויות. ואנחנו נהיה כאן כדי להזכיר להם כל כשל ושטות. אבל לא הבוקר.
שלוש נקודות לסיום
1. איזה פלוטר יש לוולטרס. אתמול הוא זרק 6 פעמים ל-2, וקלע 4 פעמים. הממוצע העונתי של וולטרס בזריקות בתוך קשת 3 הנקודות, כרגע, עומד על 63.4%. שזה גם הכי טוב שלו בקריירה, גם מקום 13 בכל היורוליג, וגם מקום ראשון מבין הגארדים בכלל והרכזים בפרט.
2. מעניין לעוד כמה זמן יכולה מכבי תל אביב למשוך את הטרוף הנוכחי שלה. בכושרה הנוכחי ובהלך הרוח שלה כרגע, היא מתייצבת למשחקה הבא במילאנו כשהקבוצה הביתית איננה הפייבוריטית.
3. יותר מדי חיובי היה הטור הזה. ולכן, כמו בסרט משימה בלתי אפשרית, הוא ישמיד את עצמו בתוך 5 שניות.
Follow @shay_hausmann
