שמישהו יעשה פה סדר: הבלאגן במכבי ת"א

מעט יותר משבע דקות לסיום משחק היורוליג הראשון של העונה, וכשהקבוצה שלו בדרך הבטוחה לתבוסה ממש לא נעימה, הסתובב לו יאניס ספרופולוס לכיוון הספסל וסינן כנראה מילה ביוונית שמתחרזת עם, נניח, חאלאקה. והחליט, במילותיו של מייקל קיטון בשבתו כבאטמן, שהגיע הזמן להשתגע. או אז נזרקה למגרש חמישיה צהובה שמעולם לא שיחק או התאמנה ביחד: ג'ון דיברתולומיאו בעמדת הרכז, דני אבדיה כסקנד גארד, קווינסי אייסי בעמדה מספר שלוש ושני הסנטרים שלו, בלאק את האנטר, יחדיו. ומסיבה מוזרה כלשהי, זה דווקא עבד לא רע. במיוחד כאשר ההרכב עודכן טיפה עת החליף אלייז'ה בראיינט את אבדיה.

פתאום, על רקע הריק הקיים במכבי תל אביב החדשה בעמדה מספר 3, התייצב לו שם קווינסי אייסי וסיפק מענה הגנתי לא רע בכלל לאלכסיי שבד + עזרה מבורכת ומתבקשת בריבאונד ההגנה. באופן שמזכיר את השימוש בת'נאסיס אנטטקומפו בפנאתינייקוס בעונה שעברה, פתאום קיבלו הצהובים מעין פורוורד קפיצי ופיזי, שיכול לייצר לחץ בלתי מתון בעליל על מוביל הכדור היריב.

וזוהי אחת הבשורות היחידות שיוכל יאניס ספרופולוס לקחת ממשחק ההפסד של מכבי תל אביב מול חימקי מוסקבה.

כי במרבית הפרמטרים האחרים, לרבות הרעיונות ההגנתיים שלו, לרבות הרעיונות ההתקפיים שלו ולרבות ניהול החילופים שלו, ספרופולוס הציג תכניות או רעיונות שלא החזיקו מים.

למשל בהגנה בכלל ובהגנה על אלכסיי שבד בפרט. מכבי תל אביב, יש לומר, פגשה אמש יריבה מוכשרת אך פריכה ולא מתואמת במיוחד. חימקי התייצבה למשחק מול מכבי כשהיא אוחזת, מעשית, ברכז אחד בסגל (יוביץ') שגם הוא נפצע בתחילת הרבע השלישי ולא שב עוד. לו הייתה מצליחה לייצר כמה דקות איכותיות בצד שבו אמורים לשמור, סביר שיכולה הייתה להתקרב לרוסים ולהוציא משהו אמיתי מהמשחק הזה. לו הייתה מצליחה לנצל את חוסר האיזון בחמישיות שהעמיד אתמול קורטינאיטיס, דוגמת שבד חלוד אחד ולצידו ארבעה פורוורדים, סיפור המשחק עשוי היה להשתנות.

בהיעדרו של דיאנדרה קיין שכזה, שבשנתיים האחרונות היה מופקד על תיק שיתוקו של הכוכב היריב, צוות אל שבד כשומר, בתחילה, יובל זוסמן. בואו נתעכב לרגע, ברשותכם, על האלמנט הזה, שרלוונטי לצורך הבנת מצבו של הסגל הצהוב והנוכחי. נכון לעכשיו אוחזת מכבי תל אביב בכשבעה שחקנים שמתאימים לעמדות 1-3. יש את ווילבקין, וולטרס, דורסי, בראיינט, זוסמן, דיברתולומיאו ואבדיה. את סנדי כהן, בכל הכבוד הראוי, לא נמנה כשחקן סגל בשלב זה.

ועכשיו שאלה: מי מבין אלו שמניתי כרגע הוא שחקן הגנה שהוא טוב, שלא לומר טוב מאוד? ווילבקין את וולטרס את דורסי אינם נחשבים כמתאימים להיכלל ברשימה הזאת, זאת נאמר בעדינות מתבקשת. אלייז'ה בראיינט? בואו נמתין עוד קצת לפני שנקבע כיצד הוא מחזיק מעמד מול יריבים מהיורוליג. נכון לאתמול זה נראה היה בינוני ומטה. אבדיה ודיברתולומיאו? שניהם שחקנים חדורי מוטיבציה ומלאי התלהבות, שנוטים להיכשל הגנתית לא אחת גם בשל מגבלות פיזיות וגם בשל טעויות בשיקול דעת. ולמען הסר ספק, אני מתייחס כאן לאבדיה מודל אוקטובר 2019, ולא למה שדני אבדיה מסוגל להפוך בעתיד הקרוב או הרחוק.

כל זה משאיר אותנו עם זוסמן. שהראה בעבר, אם כי לא באופן שיטתי ומוחלט, שיש כאן פונטציאל הגנתי מעניין. וזוסמן עשה אמש, למען האמת, עבודה הגנתית סבירה בהחלט, שלא גובתה במקביל בתרומה התקפית.

וזה לא שספרופולוס הגיע נטול רעיונות הגנתיים בנסיבות שפירטנו עד כה. רעיונות דווקא היו. רעיונות שלא הצליחו. 

למשל הנסיון ללכוד את שבד בשמירות כפולות. הנה כאן מנסה מכבי להשתמש ברגליים הטובות של טאריק בלאק כדי לקפוץ למלכודת על שבד. נו, אז עומרי כספי נצמד (ובצדק) לירבקו שנמצא במרחק מסירה אחת, בפינה הקרובה, וזה לא ממש מטריד את חימקי שמניעה כדור עד לשלשה טובה של גיל מהפינה.

via GIPHY

via GIPHY

למשל הרעיון לנסות ולהסתדר איכשהו מול שבד + להכריח שחקנים אחרים שאינם מובילי כדור לנהל את המשחק, כשהוא נשמר על ידי שומר בינוני כמו ווילבקין או וולטרס. ספרופולוס חשב וקיווה שאחד מאלו יוכל למנוע משבד את קבלת הכדור, ובכך תיפתר בעיית המאצ'אפ המובנית מולו. וטעה.

הנה למשל כאן, וולטרס מנסה – וממש לא מצליח – למנוע משבד להגיע אל הכדור. ואח"כ ווילבקין וכספי עושים קצת כאילו הם עוזרים, בדרך לעוד שתי נקודות קלות של הסקורר.

via GIPHY

via GIPHY

העניין הוא שהבעיות ההגנתיות של מכבי תל אביב לא מסתכמות רק בהגנה על שבד או בחוסר היכולת לנצל את ההרכבים של חימקי שבהם אחזה במוביל כדור יחיד. הבעיות חמורות הרבה יותר. משך שלושה רבעים תמימים לא נראתה הקבוצה של ספרופולוס כאחת שמסוגלת לייצר עצירות. ולא, הסיפור איננו האחוזים הגבוהים של הרוסים לשלוש נקודות (13 שלשות ב-40%), כי האחוזים הללו הגיעו בהמשך לטעיות הגנתיות חוזרות ונשנות. והטעויות הללו אינן נובעות מהיעדר רצון, אלא – נכון לעכשיו – מהיעדר ידע או הבנה.

קחו לדוגמא את דני אבדיה. אבדיה הצעיר שותף משחק 167 שניות בלבד במחצית הראשונה, אך ורק בשל טעויות הגנתיות חוזרות. ועל אף שאת המשחק הזה סיים עם שתי חסימות יפות, הטעויות בהגנה המשיכו גם במחצית השניה. למשל כאן, כששכח כלל הגנה בסיסי ועזב שחקן פנוי בפינה הקרובה. ולא סתם שחקן פנוי, אלא את יאניס טימה, שדפק אתמול 5 טריצות.

via GIPHY

קחו למשל את קווינסי אייסי. אותו אייסי שזכה למחמאות על התפקוד בעמדת הסמול פורוורד ברבע הרביעי. לפני הרבע הקובע, ניתן היה לחזות בשחקן שרוצה נורא ומתאמץ הרבה, אך כרגע רחוק מרחק לא קטן מהבנה של איך אמורים לשמור בכדורסל הבינלאומי.

ברבע השני עלתה לו הטעות ההגנתית הבאה בספסול מיידי. אייסי, כפי שתראו כאן, מגיע לעזור על החדירה למרות שזהו איננו תפקידו, בדרך לאחת מתוך 3 השלשות של אנתוני גיל המצוין.

via GIPHY

via GIPHY

טוב. מספיק הגנה. זמן התקפה. בטור הקודם שנכתב לאחר ההפסד של מכבי בגמר גביע ווינר התייחסתי לחד מימדיות של מובילי הכדור בצהוב. לכך שנדמה שכל מי שאמון על הצד שמכדרר (ואוהו, כמה שאוהבים שם לכדרר), מסתפק בנסיון לחלץ חילוף הגנתי ואז לנסות ולנצח באחד אל אחד את הגבוה שמולו. וכך היה גם אתמול. סקוטי ווילבקין, טיילר דורסי, נייט וולטרס ואלייז'ה בראיינט היו רעים אמש. כל אחד בנפרד (מדד היעילות האישי שלהם נע בין מינוס 3 לבין פלוס 5. וזהו) וכולם ביחד. וכולם ביחד = משחק התקפה תקוע במיוחד. אם וכשלא מצליחים לרוץ, אזי מרגיש כרגע הסט גיים הנוכחי של אלופת ישראל כתאונה.

הנה דוגמא אחת מתחילת המשחק. שימו לב בבקשה לתנועות הידיים של השחקנים, ולא רק לכדור (התקוע). בלאק מסמן עם הידיים, ווילבקין מסמן עם הידיים, כספי מסמן עם הידיים – והכדור הולך לאיבוד.

via GIPHY

ולא סתם נבחרה הדוגמא הזאת, שבה לא מצליחים להפעיל את טאריק בלאק. הסנטר הפותח של מכבי נראה יוצא מן הכלל בתחילת עונתו השניה. אפשר להרגיש כיצד הוא מתאקלם, מבצע התאמות ומבין הרבה יותר. מהאינטיליגנציה הגבוהה של בלאק ניתן היה להתרשם כבר בעונה שעברה, אבל עושה רושם שהשנה יש סיכוי שהפוטנציאל יהפוך למציאות קבועה. ואם לצידו של בלאק היו משחקים גם שחקנים שרוצים וגם יודעים איך להפעיל אותו, היה מסיים את המשחק מול חימקי עם סטטיסטיקה אישית מפוצצת, שהייתה דוחפת את כל הקבוצה שלו קדימה. אבל כרגע אין לצידו יותר מדי כאלו, לא כולל עומרי כספי (למרות איבוד הכדור בדוגמא הקודמת).

ומהבעיה הזאת סבלו אמש גם בלאק וגם אותלו האנטר. שתי דוגמאות מייצגות לפניכם.

via GIPHY

via GIPHY

יאניס ספרולופוס סגר בהפסד שבוע לא נעים מבחינתו. כזה שהחל בהפסד בגמר גביע ווינר, שיש להניח שהמאמן היווני היה שמח לקבל בחזרה את סיום המשחק ולנהל אותו מחדש. לרבות וכולל ההחלטה שלא לבצע עבירה במהלך האחרון של ירושלים. וכזה שהמשיך בהפסד חוץ שבו אמור הוא לחוש, מעבר לנושאים הרוחביים בהם נגענו עד כה, שניתן היה לנהל אותו טוב יותר.

ספרופולוס נתקע במהלך המשחק עם הרכבים לא מספיק טובים. כולל כמעט 16 דקות ליובל זוסמן במחצית הראשונה, אותה סיים זוסמן עם מדד יעילות של מינוס 1 ואותה הקבוצה סיימה כשהיא חוטפת 48 נקודות. כולל חוסר היכולת לייצר סיטואציה, במהלך הערב, ממנה יוכל לקבל תרומה כלשהי מאחד משלושת מובילי הכדור הבכירים שלו, קרי וולטרס, ווילבקין ודורסי.

וגם כשההרכב הגימיקי שלו הצליח לחזור למשחק, איכשהו, בסיומו, כולל דיברתולומיאו שהנוכחות שלו בעמדת הרכז רלוונטית בעיקר במצבי יאוש, ובצדק, לא עלה בידיו של היווני לסגור את הערב עם הרכב שבו יודע הוא למי הכדור החשוב ילך. למי ללכת במהלכים שעושים הבדל. ובהיעדר היכולת לאתר הרכב שכזה, מצאה עצמה מכבי תל אביב מאלתרת במהלכים האחרונים ומקווה לטוב. אצל הרוסים, לטוב ולרע, היה ברור שהכדור הולך לשבד. שהצליח מדי פעם לגרד כמה עבירות. במכבי היה בעיקר בלאגן. הנה זוסמן לוקח ומאבד. הנה דיברתולומיאו לוקח ומאבד. הנה אבדיה לוקח ומאבד. והנה אותו האבדיה שמחליט לקחת על עצמו את המשחק והשלשה – ומחטיא.

ואחרי שאמרנו וכתבנו את כל זה, כדאי לזכור שבסך הכל הסתיים לו שבוע משחקים אחד. ולמכבי תל אביב נותרו עוד 33 משחקי יורוליג. חלק מהבעיות אליהם התייחסנו עד כה קשות עד בלתי ניתנות לפתרון, אבל חלק גדול מאוד ניתן לתקן ולשפר, כבר החל מהמשחק הקרוב במדריד מול ריאל.