בנובמבר אשתקד, כשז'לגיריס התארחה ביד אליהו, זה לא היה עוד משחק עבור שרונאס יאסיקביצ'וס, ולאו דווקא בגלל החזרה למקום שבה העביר אולי את שנותיו הטובות בקריירה. בסיום המשחק, שאותו מכבי ת"א ניצחה, הצוות של שאראס האשים את נבן ספאחיה בכך שהוא "ריגל" אחרי האימון המסכם של קבוצתו וצפה בו באמצעות סרטי האבטחה. במכבי, אגב, דחו כמובן את ההאשמות.
בין אם הטענות היו נכונות או לא, הסיפור הזה מלמד אותנו נדבך נוסף על המאמן ששאראס מתעצב להיות: קונטרול פריק, קפדן בצורה בלתי רגילה, חשדן מאוד, וקנאי לשיטת המשחק שלו. הוא פתח השנה את עונתו הרביעית כמאמן ז'לגיריס, ואם מסתכלים על אחוזי ההצלחה שלו, מתחילים לקבל מושג מדוע מיטב הפרשנים סבורים שהוא יהיה מאמן גדול לפחות כמו השחקן שהיה: 16.6% הצלחה בעונת 15-16, 46.6% לפני שנתיים ושיא של 61.1% בעונה שעברה.
בהתחשב בעובדה שבז'לגיריס הוא מקבל את אחד התקציבים הנמוכים ביורוליג, מדובר בנתונים מרשימים. אז מה הופך את שאראס למאמן מוצלח כל כך? ואיך זה שחצי אירופה רצתה אותו בקיץ, אבל הוא העדיף להישאר דווקא בז'לגיריס?
Sarunas Jasikevicius in tears.
— Sportando (@Sportando) April 26, 2018
What a moment pic.twitter.com/I24dSGnvG6
"ז'לגיריס נבנית מחדש"
דווקא אחרי עונת שיא, שבה שאראס הצליח להביא את ז'לגיריס כל הדרך לפיינל פור, אפשר לזהות צניחה במניה של הירוקים. קווין פאנגוס, שהפך למנהיג בשנתיים האחרונות עזב לברצלונה, ואסיליה מיצ'יץ' נותן את עונת הפריצה שלו דווקא באפס אנאדולו, וז'לגיריס לא הצליחה למלא את החלל הגדול ששניהם הותירו. כך יצא שאלופת ליטא פתחה את העונה עם חמישה הפסדים רצופים בבית, דבר שלא קרה לה מעולם ביורוליג.
"קשה להשוות את ז'לגיריס של העונה לזו של העונה שעברה", דונאטאס אורבונאס, אחד העיתונאים הליטאיים הבכירים שמסקר את ז'לגיריס, מספר לערוץ הספורט, "ז'לגיריס לא התאוששה מהעזיבה של פאנגוס ומיצ'יץ'. וולטרס משחק טוב יותר ממה שציפו, ומאריוס גריגוניס הוא פוטנציאל גדול, אבל הם עדיין לא יכולים למלא חלל גדול כזה. ז'לגיריס נחלשה בעיקר בכך שהיא זקוקה לזמן כדי להיבנות מחדש, וביורוליג אין זמן. בשיטה של שאראס הוא חייב גארדים דומיננטיים וכרגע אין לו, כי מבחינה תקציבית קשה למצוא כאלה במחיר טוב. המציאות הזו היא דבר ששאראס צריך לחיות איתו".
ומי שצריך לחיות עם שאראס הם השחקנים. מי שהיה שחקן אגדי נחשב למאמן תובעני, לעיתים אובססיבי ברמת הדרישות שלו מהשחקנים. "יש לו תשוקה שקשה להסביר", אורבונאס מעיד, "תשומת הלב שלו לפרטים הקטנים היא ברמה הגבוהה ביותר. העובדה שהוא היה שחקן ברמה הגבוהה ביותר, עוזרת לו לראות את המשחק בצורה אחרת, טובה יותר, והאמון העצום שהוא מקבל מז'לגיריס, בנוסף לכישורי המנהיגות שלו, גורמים לשחקנים ללכת איתו עד הסוף. הוא קשוח בצורה שלא תיאמן, ובקבוצה מעידים עליו שהעונה הוא נעשה אפילו יותר 'מטורף' מבעונה שעברה, בכל מה שקשור לדרישות מהשחקנים. יש לו רעב בלתי נגמר לנצחונות, הוא שונא להפסיד גם במשחקי ליגה ליטאית פחות חשובים. אבל מחוץ למגרש הוא הנשמה והלב הפועם של ז'לגיריס, אדם שכולם רוצים להיות בסביבתו".
"Leo not a loser" #GameON https://t.co/UJg2gXfbR8 pic.twitter.com/Za7jIqVDu9
— Eurohoops.net (@Eurohoopsnet) December 19, 2018
"לא מוכן לקבל התערבות מקצועית"
במהלך הקיץ היה נדמה ששאראס וז'לגיריס ייפרדו והמאמן הכוכב יילך לברצלונה, שהביאה את סבטיסלב פשיץ' באמצע העונה ואף אחד לא באמת האמין שהוא יקבל מנדט לעונה נוספת. אבל שאראס הפתיע את כולם כשסרב להצעה מהבלאוגרנה והחליט להישאר בקובנה.
"צריך להבין ששאראס הוא אליל בליטא", מסביר אורבונאס, "אבל אני מאמין שהסיטואציה בשוק הובילה אותו להישאר. קבוצות כמו צסק'"א, פנרבחצ'ה ופנאתיניאקוס, לכולן היו מאמנים עם מעמד חזק, כך שלא היו המון מועדונים שיכולים להציע לשאראס שכר אטרקטיבי באמת, אבל חשוב מכך, לא היו יכולים להציע לו את הדברים שהוא באמת רצה: אמון וחופש פעולה מלא, אולם שהוא סולד אאוט בכל שבוע ואי התערבות מוחלטת בנושאים מקצועיים. הוא לא מסוגל שמתערבים לו במישור המקצועי".
בשיא העונה שעברה כבר היה מי שניבא ששאראס המאמן יהיה אפילו יותר גדול משאראס השחקן. "ההשוואה הזאת תמיד קיימת", מודה אורבונאס, "אין ספק שהפוטנציאל שם. אליפויות יורוליג או קריירת NBA - השמיים הם הגבול עבורו. אני חושב שמבין כל המאמנים ביורוליג, הוא המאמן האירופאי היחיד שיש לו את הסיכוי לאמן קבוצה ב-NBA".
"מכבי צריכה להביא יותר אירופאים"
בליטא עוקבים בעניין גם אחרי מכבי ת"א, מתוקף העובדה שהיא עשויה להתחרות עם ז'לגיריס על מקום בפלייאוף. אורבונאס עצמו מתקשה לשים את האצבע על הסיבות שבגינן מכבי לא מצליחה בשנים האחרונות.
"בתקופת שאראס מכבי היתה באירופה מה שגולדן סטייט היום ב-NBA", הוא מנתח, "אולי הבעיה של מכבי היא השיטה שלה, הפילוסופיה שלה כמועדון. מכבי צריכה לשנות את הדרך שבה היא בונה קבוצה, מהחתמת שחקנים שהם חזקים אינדיבידואלית לכאלה שהם חזקים כחלק מקבוצה. אולי פחות אמריקאים ויותר אירופאים".
"מאז ומתמיד מכבי שיחקה כדורסל בקצב גבוה, עם הרבה שחקני אחד-על-אחד חזקים, אבל בשנים האחרונות לא ראית כדורסל שיטתי ומאורגן כמו שאפשר לראות אצל שאראס או אובראדוביץ' למשל", הוא מסכם, "כמובן שהמחסור בשחקנים ישראלים ברמה גבוהה זה גם נושא בעייתי, והסיבה שז'לגיריס עם תקציב נמוך יותר מצליחה יותר ממכבי היא בזכות כישרון מקומי כמו יבטוקאס בעבר ומילאקניס בהווה. ברגע שאין את השלד המקומי הזה שרץ עם השנים, קשה מאוד לבנות קבוצה מנצחת ביורוליג".
