במשך 11 מחזורי יורוליג, מכבי ת"א שיחקה בידיעה שיש לה תקרת זכוכית, ואולי אפילו נמוכה, אבל גרמה לה להיראות כמו תקרת קבריולט: בכל פעם שהיה נראה שהנה הראש מתנגש בגג - הנהג נבן ספאחיה מצא את הכפתור הנכון ופתח את הגג מחדש. אבל אז הגיעו שתי קבוצות צמרת - צסק"א מוסקבה ופנאתינייקוס, וספאחיה לא הצליח למצוא את הכפתור. אז כשהגג לא נפתח, מכבי נוהגת באוטו קטן מדי, צפוף מדי, שלא נוסע מהר מדי.
כשמכבי ת"א נכנסה לרצף המשחקים הנוכחי, של חמישה משחקים בעשרה ימים, השחקנים והצוות המקצועי סירבו להתייחס לרצף כמכלול והתעקשו להתייחס לכל משחק לגופו. אבל גם במכבי יודעים שהמשחקים הללו - נגד צסק"א, פנאתינייקוס ופנרבחצ'ה - יכולים לספר אם הם באמת עשויים מחומר שיכול להגיע להצלבה ויותר, או שמכבי היא קבוצת יורוליג לגיטימית ולא הרבה יותר מזה. אחרי שני הפסדים לרוסים וליוונים, האופציה השנייה נראית ריאלית יותר.
בסיום המשחק אתמול מול פנאתינייקוס, נבן ספאחיה דיבר הרבה על טעויות טיפשיות ששחקניו עשו. אבל אם נסתכל על האופן שבו השתמש בשחקניו, נוכל לגלות שגם על הקווים יכול לבוא שיפור. קחו למשל את ג'ון דיברתולומיאו וג'ייק כהן. הראשון שיחק 3 וחצי דקות ותרם 2 נקודות, אסיסט וחטיפה, בעוד כהן שיחק דקה וחצי בלבד, שבה קלע שלשה וקטף ריבאונד אחד. נמשיך עם יובל זוסמן שבפעם השנייה ברציפות פתח בחמישייה, אך שיחק 5 דקות בלבד שבהן מסר אסיסט בודד. ובכלל, מה הטעם בלפתוח עם זוסמן, אם כאשר הוא על המגרש הוא אפילו לא זורק לסל?
שני מכנות משותפים לשלישייה הזאת: הם תרמו הרבה יחסית לכמות הדקות הזעומה שקיבלו, ובמקרה, או שלא, שלושתם ישראלים. על כרם משעור אנחנו כבר לא מדברים. לעומתם, שחקנים אחרים קיבלו קרדיט בלתי נגמר והחזירו בתרומה קטנה מדי: מייקל רול ניפק 4 נקודות ב-21 דקות, ג'ונה בולדן שיחק 14 דקות ורשם גם הוא רק 4 נקודות, וארט פרחוסקי קטף ריבאונד אחד בלבד ב-12 דקות.
התקפה אחרי התקפה השטף של מכבי נעצר על ידי האתלטיות של היוונים. דשון תומאס הכריח זריקה כששעון הקליעות הלך ואוזל, והתקפה אחת בלבד אחר כך פייר ג'קסון שיגר שלשה שפגעה רק בקרש. ובכלל, ככל שקול וג'קסון נמצאים יחד על הפרקט, ההתקפה של מכבי נראית אנמית, כמעט ולא מאיימת משלוש והגארדים מתמסרים ביניהם לרוחב במקום לנצל את יכולת החדירה הפנטסטית של ג'קסון או את הפיקנרול היעיל של קול. העובדה שחסרונו של ניק קלאת'ס לא הורגש כלל, היא במידה רבה על שני הגארדים המובילים של ספאחיה.
אבל מכבי הפסידה אתמול גם בקרב המנטלי. דקה אחת לסיום הרבע השלישי, פאו הובילה ב-10 נקודות והבמאי היווני ידע למה הוא מתמקד בספסל של מכבי: ג'ייק כהן נראה מהורהר, פרחוסקי נבוך ותומאס עם מגבת לראשו. הרבע האחרון עוד לא התחיל אבל שחקני מכבי נראו מיואשים ולא מאמינים בעצמם. עייפים אך לא מרוצים.
ככל שהעונה מתקדמת, מכבי לאט לאט מתחילה לקבל את הצורה המתאימה לה: קבוצה יעילה, אך לא מבריקה. עובדת קשה, אך קצרה בכישרון. לפני המשחק מול צסק"א, ספאחיה אמר כי הוא מעריך שהקרב על ההעפלה יימשך עד המשחק האחרון בעונה הרגילה. כלומר, מאמן מכבי עצמו סקפטי לגבי סיכויי קבוצתו בהמשך הדרך. אחרי אתמול, אפשר להבין למה.
