למכבי תל אביב יש ארבעה שחקנים שקלעו העונה שלשות ביורוליג. ארבעה. פייר ג'קסון, נוריס קול, דשון תומאס ומייקל רול. שניים מהם פתחו בחמישיה אמש (שלישי) במשחק הבית מול אולימפיאקוס. שלושת שחקני החמישיה הנוספים: ארט פרחוסקי, ג'ונה בולדן ודאנדרה קיין, אוחזים בממוצע נקודות, עד כה, של 4.3 נקודות, 3.3 ו-3.7 בממוצע למשחק, בהתאמה. ומאחר שכדורסל הוא משחק שבו יש חשיבות לנושא הנקודות שקבוצה קולעת, כן כן, אז אין פלא שעד אשר ביצע נבן ספאחיה אמש את החילוף הראשון שלו, כבר הייתה מכבי תל אביב בפיגור 12:4 מול היוונים. וכל עוד לא החליף שלושה שחקני חמישיה, קלעה אמש הקבוצה המקומית 6 נקודות בלמעלה מ-6 דקות.
רוצה לאמר: מכבי תל אביב, באופן שיטתי, פותחת משחקים עם חמישיה חלשה. לא בינונית ולא פחות טובה, אלא חלשה. ובעוד שישנן יריבות להן אין את סט הכישורים או את אינטליגנציית המשחק המתאימה לגבות את המחיר על ליהוק שגוי בפתיחה, הרי שהחבורה של ספרופולוס היא כזו שמענישה. אז נכון – ספציפית מול ההרכב שאיתו עלתה אולימפיאקוס, עם הוליס תומפסון בעמדה מספר 2, דאנדרה קיין הוא פתרון הגנתי מתאים. ועדיין, ספק רב אם קיין, בכל הכבוד הראוי, ראוי להיות שחקן חמישיה באיזשהי קבוצת יורוליג אחרת למעט מכבי.
כאשר פורקה לה ונבנתה לה יחדיו מכבי מודל 2017/18, ברור היה לכולם שסגל שמתבסס בעיקר על שחקני קו אחורי בכלל ועל מובילי כדור בפרט הוא כזה שדורש משחק ריצה שיטתי. גם נבן ספאחיה, בהתבטאויות ראשוניות, הבהיר שמכבי שלו תשאף לקצב משחק מהיר ולריצה כשיטה. העניין הוא שספק אם המאמן הקרואטי החדש-ישן של הצהובים כחולים, בכל הכבוד המגיע, באמת ובתמים מאמין בכך.
משחק ריצה שיטתי הוא כזה אשר גובה קורבנות, מאחר שקבוצה שמכתיבה כדורסל על ספידים היא גם כזו אשר מאבדת כדורים. ולפעמים גם הרבה כדורים. וספאחיה, על כל מעלותיו, לא נראה כמי שמוכן לשלם את המחיר. הקרואטי, על כל נסיונו הרב והעשיר, לא הפגין שאיפה לכדורסל שכזה ברובן המכריע של קבוצותיו הקודמות. עד כה, טרם הפסדה הרשמי הראשון אמש, הפגינה מכבי כדורסל בשליטה.
כזה שממנו יוצאים להתקפות מתפרצות כאשר יש יתרון מספרי (ושם מנצלים את יכולות המגרש הפתוח המרהיבות של פייר ג'קסון ונוריס קול), אבל נעצרים ומסמנים תרגיל של התקפה מסודרת ברוב המצבים האחרים. מול במברג ובסקוניה במצבן הנוכחי (וגם מול היריבות מהליגה), כל זה הספיק. לא מול אולימפיאקוס. ושלא יובן אחרת – מכבי רצה אתמול מדי פעם ובמיוחד כאשר נוריס קול המצוין היה על המגרש.
כאן, למשל, קול משתלט על הכדור החוזר ורץ. הוא כמעט ומתנגש גם בשני שומרים וגם בדשון תומאס, אבל מסיים בכוח ובכשרון.
וכאן, בהתקפה שלאחר מכן, קול משתלט שוב על הכדור החוזר והפעם מריץ פיק אנד רול ועוד פיק אנד רול עם אלכס טיוס בהתקפת המעבר ומסיים בג'אמפר יפה. וגם הפעם, כמו במהלך הקודם, אף אחד לא נוגע בכדור זולת נוריס קול והרשת.
ושלא יובן אחרת – הטקסט הזה היה נכתב כך גם אלמלא החטיא נוריס קול את הזריקה האחרונה אתמול מול הנציגה היוונית. כי למרות הקטעים שהראינו הרגע, מכבי שיחקה אתמול את הכדורסל אליו שואפת יריבתה. כזה שבו רצים מתוך מצוקה ולא כחלק משיטה קיימת, מאורגנת ושיטתית. ובד"כ, כאשר משחקים כדורסל של אולימפיאקוס מול אולימפיאקוס, זה נגמר בבכי.
פתחנו עם נושא השלשות, זוכרים? מכבי תל אביב מדורגת כרגע במקומות 14-15 ביורוליג במספר הזריקות ל-3 בממוצע למשחק, עם 17 בלבד, בקבוצה רוויית גארדים. והיא ממוקמת במקום ה-14 ביורוליג בשלשות שקלעה עם 4.7 שלשות למשחק. כל זה מביא לקצת יותר מ 27% לשלוש. וגם כאן, יש מקום להפנות שאלות למאמן של הצהובים. נבן ספאחיה הצליח להפוך חבורה חדשה ובינונית של שחקנים לקבוצה שמצליחה תוך זמן קצר לרגש את אוהדיה למודי הסבל.
על הדרך, נראית מכבי החדשה מחויבת ומאומנת. וכאן טמונה גם הבעיה. מרוב שהיא מאומנת, משחקת מכבי בעיקר כדורסל "נכון", של קבוצה שלוקה ברמת הכשרון. על היעדר משחק הריצה השיטתי דיברנו כבר. גם השימוש הנזירי יחסית בנשק הכי חשוב בכדורסל המודרני משתייך לאותה הקטגוריה.
ברגע שרמת הכשרון והגודל הבינוניים של מכבי התנפץ אל מול הפפאניקולאוים והפפאפטרואים של העולם, נשבר לו המשחק הקבוצתי והמאורגן של מכבי, לטובת מופע של כדורסל אחד על אחד מצידם של ג'קסון וקול. לפרקים היה זה מפגן מרהיב של כשרון ואתלטיות. לפרקים אחרים לא. קול וג'קסון אחראים על 36 מתוך 68 נקודות שהצליחה הקבוצה המקומית לכבוש אמש.
כל אחד מהם לקח 16 זריקות מהשדה, כלומר 32 מתוך 62 זריקות שדה. ושניהם ביחד סיפקו 5 אסיסטים בלבד (מול 5 איבודים), מתוך 9 קבוצתיים בסה"כ. אם נודה על האמת, קשה לראות את מכבי הזאת מצליחה לעשות הרבה יותר מכך מול יריבה ברמה הזאת, כל עוד משחקת היא כדורסל שמרני.
לא כדורסל רע, חלילה וחס, אלא שמרני. בהיעדרו של וסיליס ספנוליס, אולימפיאקוס היא הקבוצה של גאורגיוס פרינטזיס. ואולימפיאקוס, בכדורסל ההתקפי הכירורגי שמאפיין אותה, יודעת בדיוק כיצד לשחק על האיש המרכזי שלה. פעם אחר פעם – ובצורות שונות. מוכנים לכמה הדגמות?
כאן, אורב לו פרינטזיס בסבלנות בפינה תוך כדי פיק אנד רול של בריאן רוברטס. כשיקבל את הכדור, תאפשר לו הקבוצה שלו מספיק מרחב וזמן כדי לקחת את בולדן לטיול קליל של אחד על אחד. שימו לב כיצד לקראת סיום הטיול, חותך הוליס תומפסון לכיוון הטבעת וסוחב איתו עם דיאנדרה קיין ובכך מונע עזרה על פרינטזיס, שניה לפני עוד רגל ציר וסיומת בצד שמאל.
גם כאן אורב לו פרינזטיס האיום והנהדר בפינה. בגלל העזרה של דשון תומאס על הפיק אנד רול של מנצאריס, חייב טיוס לעזור על מילוטינוב באמצע הרחבה. כאשר מקבל מילוטינוב את המסירה, מוצא עצמו מייקל רול כשהוא אחראי על שני שחקני התקפה, פפניקולאו ופרינטזיס. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. 
ועכשיו דוגמא אחרונה, דווקא ממשחק ריצה. שימו לב לתנועה של פרינטזיס מהרגע שהקבוצה שלו משתלטת על הריבאונד. מנצאריס קוטף את הכדור החוזר והוא זה שבסוף מוסר לפרינטזיס מתחת לסל – באזור שנקרא LOW GAP, מאחורי מייקל רול. פרינטזיס מקבל את הכדור כשהגוף שלו במצב מדויק ומוכן, וכעת צריך רק צריך להתיישר עם רגל שמאל - ושבת שלום.
אם יש פער בלתי ניתן לגישור בין מכבי לבין אולימפיאקוס, לפחות בסגלים שהופיעו אתמול למשחק, הוא נעוץ בעמדה מספר 4. אל מול עוד תצוגת כשרון, חוכמה, קשיחות ונסיון של פרינטזיס, הציגה לראווה מכבי עמדה חלשה ומוחלשת. נכון לאפשר, למכבי אין סטרץ' 4. ניתן למספרים לדבר: ג'ונה בולדן עם 0/3 ל-3 נקודות עד כה. ג'ייק כהן עם 0/1. דשון תומאס עם 2/8. גם אם נניח שאת כל הזריקות שלקח תומאס עד כה היו מעמדה מספר 4 (ולא כך המצב), עומדת עמדת הפאוור פורווארד במכבי על 16.7% לשלוש.
ומכבי מקבלת עד עכשיו, בחישוב גס, סדר גודל של 12 נקודות למשחק מעמדה מס' 4. וכל עוד זהו המצב, תוכל מכבי תל אביב, במרבית המקרים ונוכח החיבור הקבוצתי הניכר על ומחוץ למגרש, לנצח קבוצות ברמתה ומטה ולהתמודד בכבוד מול יריבות עדיפות ממנה. כדי לעלות דרגה, יתכן שלא תהיה למכבי ברירה אלא לבצע שדרוגים בסגל השחקנים או שינויים בשיטת המשחק.
