ההיסטוריה של מכבי תל אביב כבר הוכיחה לנו שאי אפשר להקיש מהמפגשים נגד צסק"א מוסקבה על המשך העונה. בשנתיים האחרונות הקבוצה ביקרה פעמיים ברוסיה, נוצחה בגדול, וזה לא מנע ממנה בעונה אחת לזכות ביורוליג ובשנייה להגיע להצלבה. שני הישגים שבמכבי קונים כבר היום.
מה שכן אפשר לראות, מעבר לדברים מקצועיים שעוד ניגע בהם, שישנה בעיה בבניית הקבוצה. יכול להיות שזו בעיה שנלקחה בחשבון, אבל בהתחשב בעובדה שאובדן האליפות בעונה שעברה נבע בין היתר מפציעה קריטית של דווין סמית' ובעיית בריאות של בראיין רנדל בסוף השנה – מה שהביא לאי חידוש החוזה, למרות שאת הסוף כולם יודעים - היה צריך לשים יותר דגש על כך. אמש, בזמן שרנדל מודיע שהוא לא יכול לשחק רק בשעות האחרונות שלפני המשחק, ניצבה בפני גיא גודס הדילמה: מי יהיה המחליף שלו בחמישייה?
מכבי, שכל הזמן מדברת על התקציב הנמוך לעומת אריות אירופה, אמורה לבנות צבא חכם וקטן. בפועל, בעמדה מספר 5 יש לצהובים 3 שחקנים – ויטור פבראני, טרבור אמבקווה וארינזה אונואקו. לעומת זאת, בעמדה מספר 4 יש לגודס את רנדל, ועוד שלושה תחליפים: דווין סמית', 1.96 מ' (גובה של גארד גבוה), גיא פניני, 1.99 מ', שמחפה בחכמה ובקליעה על היעדר סנטימנטרים ופיזיות, ודראגן בנדר, 2.11 מ', שעדיין נחשב לפרוייקט.
את וורונצביץ' גם סמית' וגם פניני יכולים לשמור, ובכלל - צסק"א איבדה המון מהגודל ומהאתלטיות שלה כשסשה קאון, אנדריי קירילנקו וסוני ווימס לא נמצאים. מסקנה קטנה כבר אחרי המשחק הראשון, ובצירוף העונה הקודמת: סטרץ'-פור זה מצרך מבוקש, אפילו חובה. זה אחד התיקונים שמכבי צריכה לעשות, אפילו על חשבון סנטר, כי בהרבה רגעים רנדל יכול לשחק בעמדה 5. כבר בעונה הקודמת הגיעו במועדון לתובנה הזו, במיוחד בגלל שזאת המגמה בכדורסל האירופי, אך למרות זאת לא הצליחו להביא שחקן כזה. אם כבר, במקום שלושה סנטרים, היו צריכים להביא פאוור-פורוורד שיכול לשחק בעמדה 5 בנוסף לאמבקווה ולא שניים כבדים כמו פבראני ואונואקו.
כשאתה משחק עם 3 סנטרים שכאלה, אתה לא מוכן לקבל נחיתות בולטת בריבאונד. צסק"א החטיאה 30 מתוך 68 זריקות, אך לקחה 16 כדורים חוזרים בהתקפה. מעל 50 אחוז מההחטאות, חזרו לידיים של המארחים. בהרכב כזה, אתה מצפה שהגבוהים ייקחו את הכדורים החוזרים – אבל המספרים מוכיחים אחרת: אמבקווה ופבראני סיימו עם 0 ריבאונדים בהגנה, כשאונואקו לוקח 4. גם נקודות השלישייה הזו לא ייצרה: אמבקווה ואונואקו קלעו 2 נק' כ"א, פבראני הוסיף 3.
ככלל, בהיעדר משחק פנים, הגבלת כמות השלשות ממכבי היא מפתח לניצחון. הצהובים זרקו רק 18 שלשות, שבשבילי זה הרבה, אבל למרות שזה נכנס באחוזים גבוהים (44.4), זה מעט מדי עבור מכבי תל אביב.
ואי אפשר בלי מילה על רוצ'סטי ופרמאר. רבות דובר על יכולת הקליעה שלהם והבעייתיות ההגנתית איתם, אבל כעושי משחק צריך לצפות מהם ליצירת מצבים לאחרים ולשליטה בקצב. אנחנו זוכרים את התלות של אלכס טיוס בטייריס רייס בגלגול אחרי הפיק-אנד-רול, דבר שבעונה הקודמת השתפר גם עם פארגו תוך כדי תנועה, וצמד הגארדים הזה יצטרך לעזור לשחקני הפנים להשיג נקודות בהיי-פיק-אנד-רול, הלחם והחמאה של הכדורסל היום. שיפור באלמנט הזה, ישחרר גם את לנדסברג, סמית' וקלעים אחרים בפינות. מי שחושב שהבאת שני הגארדים האלה פתרה בעיות נקודתיות כמו קליעה, קבלת החלטות וסגנון משחק, יגלה מהר שגם העונה מכבי תלויה בסמית' וברנדל לא פחות מבעונה הקודמת.
ועכשיו, בכל הקשור לבניית הקבוצה, משחק הבית נגד מלאגה בשבוע הבא הוא צומת קריטי בהמשך העונה של מכבי ת"א ביורוליג.
