המשך יבוא? את הניצחון הזה מכבי חייבת למנף

ממש לא ברור לי מי הייתה בלחץ גדול יותר לפני המשחק - מכבי תל אביב או מלאגה? גיא גודס ומכבי, שהיו רחוקים מעין הסערה ב-48 השעות לפני המשחק בספרד היו עסוקים, לפי הדיווחים, בשינוי הרגלים. עבודה יותר קשה באימונים, שתביא להפנמה של המצב ותגרום ליותר אינטנסיביות ומחויבות במשחק. הצהובים עשו מעשה, שהמשיך בהחלטה שמרקז היינס יקבל במה בחמישייה על חשבון ג'רמי פארגו והשתמשו כבר מהפתיחה בהגנה איזורית שמתחלפת לאישית.

צריך להבין שאי אפשר לשמור את ההגנה הזו בכל פוזישן, וזה תלוי במספר גורמים: האם מכבי קלעו סל, מה שנותן זמן לרדת בצורה מאורגנת והאם הייתה שריקה של השופטים ועצירה של המשחק. מקרים כאלו נותנים לגודס את האפשרות לשחק את סוג ההגנה שהוא רוצה שיתקפלו אליה. ההגנה הזו מחביאה שחקן כמו סופו, כי באופן טבעי - קבוצה שאין לה התקפה שמתאימה לסוג ההגנה הזו, תשחק פחות פיק-אנד-רול, הרעה החולה של הסנטר היווני בהגנה. בסוג הגנה שכזאת, בריאן רנדל שומר על כוחות, מבצע פחות עבירות ולא עסוק בלסתום את החורים של כולם.

דבר נוסף. בספרד, רוב הקבוצות שומרות אישית – ובאופן טבעי - מתרגלות ב-75 אחוז מהאימונים הגנה והתקפה אישית, מה שמשאיר מעט זמן לתרגל איזורית, דבר שגרם למלאגה ליפול במלכודת פתאים. מלאגה, בעשרת המשחקים עד היום – גם בליגה וגם ביורוליג - זרקה 20.5 פעמים לשלוש בממוצע למשחק וקלעה ב-35 אחוז. וראו זה פלא, ברבע ראשון מול מכבי הספרדים היו עם 1 מ-12 מהשלוש, אז באמת מי היה בלחץ? זה מה שנתן למכבי את הביטחון לשלוט בקצב המשחק ובמשחק. מעבר לכך, צריך לציין גם את ההשפעה של כמות הזריקות משלוש על המשחק. בשבוע שעבר צדביטה זרקה 39 שלשות כי נתנו לה, ולעומת זאת ביום רביעי מול ריטאס, ירושלים זרקה רק 6 פעמים מהשלוש לצד 60 ניסיונות מטווח השתיים. זה יחס שמראה על בעיה במשחק ההתקפה.