מכוננות ספיגה עד סנופי דיסקו
אל השבוע הטורקי הכפול שלה הגיעה מכבי תל אביב כשהיא בכוננות ספיגה. כשהיא מחשבת כמה נצחונות תצטרך להשיג לו תנוצח פעמיים. אחרי רבע ראשון מבהיל מול פנרבחצ'ה בבית, ביום רביעי, היא התקדמה ממצב של לו תנוצח לתובנה של כשתנוצח, מול שתי יריבות שאמורות להיות עדיפות עליה. ואז הגיע דיברתולומיאו ואיתו נצחון ראשון. עם הנצחון הראשון והידיעה שהמשימה החשובה כבר הושגה, הגיעה גם איזשהי נינוחות שליוותה את המסע לאיסטנבול. ואז החלו השלשות ליפול פנימה. ואז החל הסנופי דיסקו.
היידה. בואו ניתן בסנופי דיסקו
אתם יודעים מה? לא סתם סנופי דיסקו. מגה סנופי דיסקו. זוהן דיסקו.
למכבי תל אביב היו לא מעט נצחונות גדולים העונה. כולל פנר, אנדולו, אולימפיאקוס ומונאקו בבית. מצד שני, לא היו לה יותר מדי, אם בכלל, נצחונות של כדורסל גדול. של דומיננטיות בשני צידי המגרש פלאס רמת ביצוע גבוהה, מול יריבה ברמה גבוהה. אמש, מול אלופת היורוליג שאמורה להיפרד מתוארה בסיומה של עונת 22/23, זה היה גם נצחון גדול וגם כדורסל גדול. ומאחר שהכל בחיים ובכדורסל הוא יחסי, אז נתפרע ונגיד שאתמול היה הכי קרוב למושלם.
הכל מתחיל מההתקפה
כו-לם יודעים שהתקפה טובה מתחילה מהגנה טובה. וזה שכו-לם יודעים את זה, לא הופך את זה לנכון. מכבי תל אביב שמרה אתמול בסדר גמור ברבע הראשון. וככל שרמת הביצוע שלה בהתקפה עלתה והשתפרה, כך נסקה בהתאמה גם בצד שבו נוהגים לשמור. עודד קטש, שספג וואחד ערימה של ביקורת נוכח התחלות המשחקים הנוראיות של הצהובים שלו לאחרונה, התייצב לו הפעם כשהוא חמוש בתובנות. כולל כמה שעבדו השבוע מול היריבה העירונית של אנדולו.
קודם כל, אין יותר בריימו. זה נגמר, לעת עתה. וג'ייק כהן, המכונה ז'ק, נבחר להיות הפאוור פרווארד שפותח. סביר להניח שהבסיס לרעיון נובע גם מכושר הקליעה הירוד שאיתו הגיע מרטין (פעם, מזמן), מההופעה הנאה של ז'ק מול פנר, אבל גם מהתובנה לפיה ההגנה של אנדולו מזמינה מישהו שיודע להעניש. בקליעה. במסירה.
אח"כ, צריכים לאתר ולשבת על הפראיירים. מרגע שאנדולו מתחילה בחמישיה עם סנטר בשם ז'יזי'ץ', רוכבים עליו עד דלא ידע. או בתרגום לטורקית, עד שנשבר למאמן שלו עתמאן והוא מעיף אותו עמוק מאוד אל תוך הספסל. אבל באנדולו הנוכחית, מודל תחילת מרץ 2023, יש יותר מפראייר הגנתי אחד. מדובר בקבוצה חבולה, מרוקנת, פצועה ועייפה. כולל ובמיוחד מיציץ' ולארקין. מכבי תל אביב סימנה אותם והלכה להם על הרגליים, בטח ובטח בהתחלת המשחק, כשלארקין פגש מולו את הבולדווינים של העולם.
2<3
אל זה צריך להוסיף את עניין השלשות. כתבתי לכם כאן בטור שאחרי פנר וברשותכם, אחזור על הדברים. אני לא יודע להסביר לכם מה גורם לשחקן להחטיא זריקה. כלומר, אני לא יודע להסביר לכם למה אותה הזריקה, באותה דרגת הקושי, לפעמים נכנסת ולפעמים לא. אנדולו אפס התייצבה למשחק הזה כקבוצת הקליעה מבחוץ הטובה במפעל. מצד שני, מכבי תל אביב קיבלה החלטה עקרונית, טרם המשחק הזה, שהיא עצמה לא מחטיאה. ומההחלטה הזאת הגיע רבע הזוי של 7 מ -8 לשלוש. ואח"כ מחצית של 11/19. כשקולעים ככה, הכל נראה יותר טוב. בטח ובטח כשהמשחק מתחיל עם בולדווין שדופק שתי שלשות כבר אחרי 3 דקות משחק, ובכך מאותת ליריבה ומפרק לה רעיונות הגנתיים מוקדמים.
אוקיי. דיברנו שלשות, עכשיו זמן דוגמאות. מזמן לא דיברנו על הכדורסל של קטש. נו, הזה עם הפיק אנד רולים. ולא תאמינו, גם עכשיו לא נדבר על הסיסטם. אבל כן נדבר על רמת ביצוע. נתחיל במהלך הזה, שראשיתו בפיק אנד רול דיברתולומיאו וסורקין. במקביל למסירה להיליארד, שימו לב בבקשה למרטין שעולה ומייצר חסימה לכיוון שרחוק מהכדור (יענו, בעגה, חסימת פלייר). המגע הזה מייצר רגע של היסוס בגזרת בראינט את אמבאיה, וההיסוס הזה מותרגם לטריצה.
עכשיו זה. מתחילים מחסימה של גארד לגארד (בולדווין לבראון), מה שמביא את לארקין לשמור על בולדווין. שימו לב בבקשה לחסימה של ניבו על הגב של לארקין, שהיא חסימה לצד הרחוק מהכדור (יענו, חיזרו אחרי, חסימת פלייר). מסירה אדירה של ז'ק כהן לפינה הרחוקה מקרבת את בולדווין מרחק לארקין אחד וז'יז'יץ' אחד מסל קל. קללל.
דוגמא אחרונה שכל כולה רמת ביצוע מפיק אנד רול. כאן יש משחק בין שניים, קרי אבא לורנזו עם הכדור וג'וש ניבו שחוסם. הכדרור, שימו לב בבקשה, לכיוון הצד שבו יש רק שחקן אחד (דיברתולומיאו). בלית ברירה, חייבים שאחד משחקני ההגנה יתייג (כלומר, יגע וינסה לבלום) את ניבו שנע לכיוון הסל. השומר הזה הוא אמבאיה. ועד שהוא מגיע למרטין, זה כבר מאוחר מדי מבחינתו.
NO בידוד FOR YOU
עוד מעט נחזור לענייני התקפה. כעת, ברשותכם, הפוגה הגנתית. וויל קלייברן התייצב למשחק מול מכבי כשהוא בטופ 3 הקלעים של הליגה השניה בטיבה, עם 17.2 נקודות למשחק. במצבם הנוכחי של מיצי'ץ' את לארקין, אשר מולחמים מדי פעם כדי לטפס על הפרקט, קלייברן הוא האיש סביבו נע משחק ההתקפה של עתמאן. ועם קלייברן, אין מקום ליותר מדי התחכמויות. תורתו אומנותו. ואומנותו היא אומנות הבידוד. לשחק קבוצתי עם וויל קלייברן = לתת לו את הכדור, לרווח עבורו את המשחק ולחכות ולצפות ולדעת שהוא כבר יקח את השומר שלו, כל שומר שהוא, ויעשה נקודות.
קטש ידע, ובצדק, שהאיש הזה בלתי עציר ברמת האחד על אחד. ולכן ויתר על נסיונות לשמור אותו ברמת האחד על אחד. כי כמו שכולם יודעים ש 2<3, אז כששומרים על קלייברן, 1<2. ולכן שלח עליו עזרה בואכה שמירה כפולה רכה. לא כזאת שמתנפלת, אלא כזאת שמכריחה את קלייברן לוותר ולמסור.
למשל כאן. קלייברן רוצה ומקבל את הרגליים האיטיות של ז'ק כהן, לאחר חילוף הגנתי. אחלה. עכשיו שימו לב בבקשה לבונזי קולסון שמוותר על האיש שלו ופשוט מנסה – ומצליח – לכפות על קלייברן מסירה. זאת, כשלורנזו בראון מנסה לוודא שהמסירה לא תסתיים אצל לארקין. ומצליח.
ככל שנקפו השניות והדקות הסתבר שאפשר אפילו להרים הילוך בכל הנוגע לתכנית, מאחר שאנדולו גילתה חיש חש שהיא לא יכולה לעשות סל. וכן, כבר כתבנו, אנדולו, עונתית, דופקת טריצות יותר טוב מכולן. ואתמול כל שלשה טורקית מוצלחת הייתה בבחינת נס גלוי. 4/27, קרי 14.8%, ליתר דיוק. כולל מספר שלשות קשות. כולל הרבה מאוד שלשות קלות. בדיוק כמו מול פנרבחצ'ה. וככל שהתברר שהאיום בקליעה נמוג, בטח ובטח אחרי פציעתו מסיימת המשחק של רודריג בובואה, הלכה מכבי אול אין על מניעת הבידוד של קלייברן.
למשל כאן. הנה קלייברן מול ניבו, שמכוון אותו שמאלה והישר אל דיברתולומיאו שאורב בצד ופוצח בקולות מפחידים, גם במחיר שבו לארקין מקבל שטח כמעט פנוי. ומרגע שהבידוד של קלייברן בוטל, בוטל עמו גם משחק ההתקפה של המארחת.
ואם בוטל ונמנע הבידוד, אז כל שנותר לקלייברן לעשות הוא ללכת לפינה ולחכות לתורו. וזה, גם זה, היה נצחון טקטי ומשמעותי של קטש.
באים לעזרה
אם כבר מסקנות שעבדו יפה מול פנר, אני רוצה לקחת אתכם לעוד תובנה שעבדה מול הווילבקנים של העולם. זוכרים איך בתחילת המשחק ברביעי התעלל דשון פייר בלורנזו בראון? זוכרים איך הגיעה התגובה ההגנתית, בדמות עזרה ושמירה כפולה מקו הרוחב, יענו הבייסליין? אז גם אתמול, מול אנדולו, קיבלנו תזכורת לרעיון הזה. וגם אתמול זה עבד.
הנה, כאן, מקבל סינגלטון את הכדור – למטה – מול דיברתולומיאו. שימו לב בבקשה שהעזרה מגיעה, גם במשחק הזה, מקו הבסיס. מהיליארד. משם מתחיל הבלאגן ההתקפי, שמסתיים כשניבו בולם בגופו העצום את בובואה.
אם כבר ניבו, אז אחרי שעקבנו אחריו כאן ותהינו מה קורה עם האיש והקפיץ, שמזה יותר מדי משחקים לא תורם בהתקפה, אבל גם לא פוגע בהגנה, אז אתמול זה כבר הזכיר ימים יפים משלבים מוקדמים יותר של העונה. כולל ובמיוחד בסוגיית הריבאונד. זה נכון שיש דברים ונתונים שלא פוגשים ורואים בדף הסטטיסטיקה הסטנדרטי, אבל אין כמו סטטיסטיקה סטנדרטית, במקרה הזה 11 כדורים חוזרים (מהם 6 בהגנה), כדי ללמד שהפעם היה על מי לסמוך בצבע הצהוב.
מעקב BB
מעולם, כלומר העונה, לא ניצחה מכבי תל אביב משחק חוץ כשגם בולדווין וגם בראון כשירים. ולא רק שזה השתנה מול אנדולו, אלא שפתאום קיבלנו ראיה מוחשית למה שנראה עד לא מזמן כמו חילול הקודש. אחרי שהתרגלנו לכך שהצמד מיציץ' את לארקין הוא לא רק הטוב במפעל כי אם אחד מצמדי ה 1-2 הטובים בהיסטוריה של היבשת הישנה, מתהדרת לה כיום מכבי תל אביב בקומבינציית 1-2 יותר טובה. כך, פשוט מאוד וחד וחלק. כך, לפחות כל עוד מצבם הגופני של האלופים מאיסטנבול לא משתנה מהקצה אל הקצה.
חשוב מכך, אם התרגלנו לכך שיותר מדי פעמים מורכבת ההתקפה של הצהובים מתורות, כלומר קודם זה הולך ומייצר ואחר כך השני, אמש זה הרגיש הכי סינרגי שיש. ושוב, הרבה בזכות השלשות שנפלו פנימה. ושוב, לא מעט בשל רוחם השבורה ורגליהם הדואבות של האלופים. ושוב, זה לא ממש משנה.
נניח כאן. מהלך שמתחיל מהנד רוף בין השניים, מתפתח לכדי אלמנט התקפי הידוע בשם הקליט והקצר יורו בול סקרין אופנס או יורו בול סקרין מושן (לפרטים, לכו לפינה האחרונה של #ספר_התרגילים מתוך התכנית חמישיות). בשורה התחתונה, יש כאן פיק אנד רול בראון את ניבו בצד אחד, אליו מתווסף חיתוך מושלם של בולדווין אל הטבעת ברגע שהכדור מגיע לידיו של ז'ק כהן. הלו, כאן יש הרבה יותר מסתם כדרורים וחסימות. כאן יש ריקודים.
מכאן אל המהלך היפה של המשחק. בצוק הטרחה, ניסתה אנדולו טיפה להתנפל על הכדור. במקרה הזה, להתנפל על בולדווין. שמיד מעיף למרטין שנע לכיוון גבול הצבע. שמיד מעיף בחזרה לבראון לפינה. היידה. ושוב, גם כאן (כמו במהלך הקודם), השומר שנשאר מתוסכל הוא אחד בשם שיין לארקין.
אתמול היה זה ווייד בולדווין הרביעי שנשא בעול צבירת הנקודות, עם 23. אתמול, גם אתמול, היה זה לורנזו בראון שהגיע עם הפאסון והקילריות בסוף המשחק, כשצריך היה לייצר כמה מהלכים ולקלוע כמה זריקות שיסגרו עניין. אתמול זה היה מאוד מרשים.
שלוש נקודות לסיום:
1. דיברתולומיאו - קצת יותר מ-17 דקות על הפרקט. מדד פלוס מינוס 25, שזה הכי גבוה בקבוצה. מול פנר, בתחילתו של השבוע הטורקי, סיים עם מדד פלוס מינוס 18, שגם הוא היה הכי גבוה בקבוצה. אפשר לדבר על שלשות, חטיפות ושאר ירקות, אבל במקרה המסוים הזה אנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו צריכים לדעת ממדד אחד פשוט וחד משמעי.
2. שקיעתה של הזריחה - אימפריות גדולות נוטות לעיתים להתרסק ולא סתם להתדרדר אט אט. זה קרה לסלטיקס הגדולים. זה קרה כמובן גם לבאד בויז מדטרויט. זה כנראה קורה למלכת היופי מאיסטנבול. פתאום, באחת, זה נגמר. וכשזה נגמר, זה נוטה להיגמר מכוער. עם 7 משחקים שנותרו לה העונה, נותר לי רק לקוות – ברמה האישית – שיקרה איזשהו נס ושחבורת הרקדנים של עתמאן תצליח לייצר עוד מוב אחד בלתי נשכח במסגרת הריקוד האחרון שלה.
3. חישובים – יום אדיר היה אתמול לצהובים, כשגם ההפסד הביתי של באסקוניה למונאקו יצא להם אשש וגם ההפסד של הכוכב האדום (זאת שאוחזת מולם בנצחון כפול) כיבה על הדושקואים את האור. כדי לסגור עניין סופית, כולל אפשרות לשיפור עמדות בתוך השמיניה עצמה, מספר היעד החדש הוא 19. נצחון בשבוע הבא, מול אותו הבסקוניה, יקרב מאוד את הצהובים לעונת היורוליג המלאה הטובה ביותר שלהם במתכונת הנוכחית של ליגת היורוליג החדשה.
שבת שלום
