מכבי ת"א תמשיך הערב (חמישי) בדרכה האירופית ביורוליג, כשתארח בהיכל מנורה את הכוכב האדום בלגרד. מי שהפך לכוכב החדש של בלגרד בעונה הנוכחית הוא פאקונדו קמפאסו הארגנטיני, שחזר לאירופה אחרי תקופה קצרה ב-NBA. בראיון ל"מגרש פתוח", שישודר מאוחר יותר היום, הוא התייחס לקבוצתו, לצהובים ולהמשך העונה.
"העובדה שאני לא משחק ביורוליג לא מציקה יותר", אמר קמפאסו, "אני לא שולט בכך. נכון לעכשיו, זה לא בידיים שלי, לכן אני מרכז את האנרגיות שלי באימונים, לעבוד קשה ולהיות מוכן ליום שזה יגיע. זה יקרה ב-2.3 אז אני לא יכול לחכות ומצפה לתאריך הזה. אני פשוט מכין את עצמי ליום הזה".
קמפאסו המשיך והתייחס לאתגר שמחכה לקבוצתו הערב: "זה הולך להיות קשה, מכבי ת"א קבוצה מאוד אתלטית ומסוכנת ויכולה לקלוע מכל עמדה. כאן בבית הם הרבה יותר מסוכנים עם כל האוהדים שלהם. אנחנו חייבים לנצח, באנו אחרי כמה הפסדים קשים, אז אנחנו צריכים להשתפר כקבוצה ואני חושב שיהיה משחק טוב עבורנו".
הרכז המשיך והתייחס לתקופתו הקצרה ב-NBA ולמה שלא עבד שם: "אחרי שדאלאס שחררה וחתכה אותי, הייתי צריך לחכות יומיים עד שקבוצה אחרת תוכל לקחת אותי וזה לא קרה. פשוט רציתי לשחק. רציתי לחזור לשחק ולהרגיש חשוב. ה-NBA היה אתגר גדול עבורי ואני חושב שקיבלתי את ההחלטה הנכונה".
"הרגשתי טוב מאוד כששיחקתי ב-NBA", המשיך קמפאסו, "וכשלא שיחקתי זה היה קשה אבל זה לא היה בשליטתי. חזרתי לאירופה מפני שרציתי לשחק יותר ובדקות חשובות ורציתי להרגיש חשוב. זו הייתה הסיבה המרכזית למעבר שלי. נהניתי שם מאוד, הרגשתי טוב מאוד ב-NBA. בזמן ששיחקתי הייתי ממש שמח, זה היה עבורי התגשמות של חלום".
"זה היה גם אתגר גדול. אני חושב שעמדתי בו בצורה טובה מאוד, אני רוצה להתמקד ברגשות החיוביים גבי השנתיים שלי ב-NBA. היו חודש, חודשיים, שלושה שלא שיחקתי יותר מדי, אלו היו החודשים האחרונים, אבל לפני כן, פתחתי בחמישייה בפלייאוף נגד פורטלנד ונגד פיניקס ואני מרגיש ששיחקתי ברמה טובה, כל עוד היה לי ביטחון. אבל זה קשה, אני לא אשקר. כל השחקנים הכי טובים בעולם משחקים ב-NBA".
הגארד של הכוכב האדום המשיך ודיבר גם על הסנסציה האירופית של הליגה הטובה בעולם - לוקה דונצ'יץ': "שיחקתי שנתיים איתו בריאל מדריד וכבר בזמנו הוא היה שחקן מדהים. מצויין. הוא שיחק כמו שחקן מנוסה, כאילו שהוא 20 שנים בליגה, בגיל 18 או 17. כשעברתי ל-NBA ושיחקתי איתו, זו הייתה אותה ההרגשה".
"הוא שיחק ברמה הכי גבוהה של ה-NBA" המשיך קמפאסו, "היה המנהיג של הקבוצה, הוא היה שחקן אפילו טוב יותר, ומנהיג טוב יותר. נהניתי, נהניתי מאוד לשחק איתו, בסוף כל משחק אתה משתפר כשאתה איתו, כולם שמחים מהנוכחות שלו כרגע".
כשנשאל על ההבדלים בין הכדורסל האירופי לזה האמריקאי, קמפאסו נתן דעתו: "זה כדורסל אחר, חוקים אחרים, שחלק מאותם חוקים משנים טיפה את המשחק. אבל, זה כדורסל מאוד קשה, מאוד קשוח ואגרסיבי, קשה לנצח ב-NBA. בהתחלה לפני שהגעתי חשבתי שאף אחד אחד לא רוצה לשחק בעונה הסדירה, אבל זה שקר, כולם רוצים לשחק בעונה הסדירה. אם הכוכב לא ירצה לשחק, המחליף שלו ישחק בצורה קשוחה יותר".
"כל פעם שיש לך מתחרה, כמו ב-NBA, זה מה שהופך את הליגה לקשה יותר. באירופה זה שונה, החוקים שונים גם, אבל זה מאוד קשה לנצח בחוץ כאן באירופה בגלל האוהדים ובגלל שהקבוצות חזקות יותר כשהן משחקות בבית. אני לא מרגיש שהכוכבים ב-NBA שולטים בקבוצות".
גם שמו של הישראלי שלנו ב-NBA, דני אבדיה, עלה: "הוא שחקן מצוין, נהניתי לשחק נגדו. היו לי כמה משחקים נגדו, אני חושב שכרגע הוא משחק בשיא שלו, משחק עם ביטחון, הקבוצה טובה יותר לדעתי. מונטה מוריס, וויל ברטון, קריסטפס פורזינגיס, בראדלי ביל, הם קבוצה נהדרת ואני חושב שהוא (אבדיה) משחק מצוין".
על הסאגה בריאל מדריד אמר הגארד: "לא הצלחנו להגיע להסכם, פשוטו כמשמעו. העדיפות הראשונה שלי הייתה ריאל מדריד, ניסינו להגיע להסכם ולא הצלחנו, אבל זה לא אומר דבר. אני אסיר תודה בגלל שהם נתנו לי את ההזדמנות לשחק ביורוליג, הם אפשרו לי לעבור ל-NBA. הם עזרו לי מאוד, הם היו שם בשבילי בכל רגע בו הייתי ב-NBA אז אני אסיר תודה, פשוט לא הצלחנו להגיע להסכם".
"אני חושב שאחת הסיבות שאני בבלגרד זה בגלל לוקה וילדוזה", המשיך קמפאסו וחשף את סיבת הגעתו לסרביה, "כשלא הצלחתי להגיע להסכם עם ריאל מדריד, אחת האפשרויות הייתה הכוכב האדום ולוקה. לא היססתי. אמרתי לעצמי, בוא נלך לשם עם לוקה, עם הקבוצה הזו, שהיא קבוצה עם הרבה היסטוריה בליגה ועם אוהדים משוגעים שאני נהנה לשחק מולם".
"לא היססתי, שיחקתי איתו בעבר, הוא חבר טוב. שיחקתי איתו גם בנבחרת, גם בתור ילד שיחקתי נגד לוקה בליגה הארגנטינאית, אז לא היססתי. זה שהוא עכשיו כאן לצידי זו אחת הסיבות שאני כאן".
לבסוף, כמו ארגנטיני אמיתי, התייחס קמפאסו גם למונדיאל בקטאר שהתרחש לפני כחודשיים: "חודשיים מאז היום הטוב בחיי, שלושה חודשים מאז היום הטוב בחיי, כל יום הוא חגיגה מאז הזכייה במונדיאל. זה היה דבר ענק. חיכינו לזה, בגלל שהזכייה הקודמת הייתה עם מראדונה ב-1986. אני חושב שמסי, והקבוצה באופן כללי, לא אגיד שמגיע להם לזכות, כי לכולם מגיע, אבל ייחלנו לזה, רצינו את זה כל כך. גביע העולם, בשבילו ובשביל כל הקבוצה. כשזה קרה היינו כל כך שמחים".
"בגלל שאנחנו מדינה שנאבקת. אנחנו נלחמים על כל דבר", סיכם הרכז, "אנחנו לא הכי עשירים, לא הכי גבוהים, אנחנו לא המדינה הכי אתלטית בעולם, אבל אנחנו נלחמים ונלחמנו, הקבוצה הזו נלחמה בשביל גביע העולם הזה. אני חושב שתשוקה זו המילה המדוייקת. אנחנו מלאי תשוקה. אני חושב שכאן בישראל האנשים גם כאלו, אנחנו מאוד דומים בדבר הזה. גם העם הסרבי דומה לנו בעניין של התשוקה, זו אחת הסיבות עבורי להגיע לכוכב האדום, בגלל התשוקה שהם מכניסים לכדורסל".
