טיילר דורסי לא רואה ממטר
מכבי תל אביב הגיעה למשחק החוץ בוולנסיה כשהיא סוחבת על גבה רצף של ארבעה משחקים צמודים. את הראשון, בבית מול ריאל מדריד, היא הפסידה (ב-4 הפרש). את הבאים, מול חימקי בבית ופנר בחוץ, היא ניצחה (ב-3 ואח"כ בנקודה אחת). ואמש (שישי), כידוע, הוסיפה עוד ניצחון צמוד וחשוב, הפעם בפער של 3 נקודות תמימות.
יש מספר מכנים משותפים אפשריים לרצף הניצחונות הצמודים של אלופת ישראל במסגרת הליגה השנייה בטיבה בעולם. רגע, תיקון: יש מספר מכנים משותפים אפשריים לרצף המשחקים הצמודים, ולא רק הניצחונות. מול ריאל מדריד דפק טיילר דורסי שתי שלשות, עמוק בתוך הדקה האחרונה, כדי להשאיר לקבוצה שלו סיכוי. מול חימקי מוסקבה קלע שלשה חשובה במיוחד, בתרגיל הכנסת כדור, לאחר פסק זמן + הרדמות של השומר שלו אלכסיי שבד. ומול פנר, עוד לפני סל הניצחון של אות'לו האנטר, קלע דורסי סל אדיר כארבעים שניות לסיום המשחק, שהעלה את מכבי ליתרון.
ואתמול? אתמול קלע הגארד 16 נקודות במחצית השנייה, שזה פחות חשוב. יותר חשוב ששתיים מתוך ארבע השלשות שלו במהלך המשחק נתפרו כשממש ממש חשוב. הראשונה, במהלך של פיק אנד רול ספרדי (שבו דורסי אמור לספק חסימה גבית להאנטר, שסיפק חסימת פיק אנד רול לסקוטי ווילבקין). הספרדים היו מוטרדים מאוד מווילבקין, ובצדק, ושלחו לעברו שמירה כפולה. הספרדים גם היו מוטרדים מאוד מהאנטר, ובצדק, ולכן נ'דור ודובלביץ' עטו לעברו. הספרדים לא היו מספיק מוטרדים מדורסי, ונענשו.
via GIPHY
השנייה, במהלך התקפי דומה. הפעם נפל לו אבאלדה כשנתקע בחסימה של האנטר. וכאשר האנטר קיבל את הכדור פנימה, חמישה ספרדים רצו לעברו בטירוף. ועכשיו עומדות בפני האנטר מספר אפשרויות, כולל האפשרות למסור לווילבקין, שמסמן עם הידיים. אבל האנטר הראה שהוא יודע למסור לאחר גלגול בפיק אנד רול לכל מיני מקומות, ולא רק לפינות (ולכך עוד נחזור בהמשך הטור). הוא מאתר את דורסי. הוא מוסר לדורסי. דורסי מנצח את המשחק.
via GIPHY
מיד נלך לניתוחים טקטיים כאלו ואחרים, כולל מחמאות שונות ומשונות ליאניס ספרופולוס. העניין הוא שאף מאמן לא מסוגל לנצח משחקים צמודים מבלי שיהיו לו שחקנים שיודעים לנצח משחקים צמודים.
טיילר דורסי, מתחילת השנה (ועוד לפניה, למי שהכיר) הראה לכולם שהוא גאנר שלא רואה ממטר, שכאשר הכדור מגיע לכיוון הכללי שלו, הוא רואה משם רק טבעת. למשחק מול ולנסיה התייצב הסקורר כחמישי ביורוליג במספר זריקות השדה לדקה. כלומר, לוקח לו רק כ-2 דקות בממוצע על הפרקט כדי להרים זריקה.
אנחנו לא נגיד על דורסי שקבלת ההחלטות שלו מרשימה במיוחד. אנחנו גם לא נגיד על דורסי שהוא שחקן שלם, או שחקן נטול בעיות. כי יש לא מעט בעיות שהאיש מציב בפני המאמן והקבוצה שלו. אנחנו כן נגיד, ולא בפעם הראשונה, שהוא ממשיך להזכיר גאנר, מתפקיד אחר ותקופה אחרת, שגם קוטלג עד מהרה כאחד שלא רואה ממטר. ואל מכבי של תחילת האלף הנוכחית הגיע האיש ההוא תחת השם דייויד בלות'נטל.
גם בלות'נטל וגם דורסי, אגב, נחתו בארץ הקודש רק בגלל שחשבו שהם זכאים לתעודת זהות כחולה. נכון לעכשיו, עושה רושם שלמרות שדורסי הגיע לכאן רק בגלל שטעו לגביו, כי הוא לא זכאי לאזרחות ישראלית (ולאו דווקא בגלל האזרחות היוונית הנוספת שלו), יכולה מכבי תל אביב רק להודות על מזלה הטוב. איזה מזל שטעתה לגביו.
ההחלטות של ספרופולוס
אז מכבי ת"א ממשיכה לנצח, הגם שרשימת הפצועים שלה הולכת ונעשית מרשימה ממחזור למחזור. כי אפשר כבר להקים וואחד קבוצה מסגל של וולטרס, דיברתולומיאו, זוסמן, כספי, אייסי ובלאק, לא? ונכון שמכבי של שנת 2020 לא תמיד משחקת כדורסל גדול או מרשים במיוחד. ומצד שני, אין באמת שום סיבה להניח או לצפות, בהינתן הסגל שלה, שהקבוצה תוכל לשחק כדורסל גדול או מרשים במיוחד. אבל מכבי מצליחה לנצח, וחלק משמעותי מהניצחונות שלה לאחרונה הם ניצחונות של אופי. ניצחונות שבהם הצהובים מצליחים לחזור מפיגורים שעלולים למוטט קבוצות שאינן קשוחות כמוה. כולל פיגור בן 13 נקודות אתמול בוולנסיה, עמוק בתוך הרבע השלישי.
והקרדיט צריך להגיע, גם בכדורסל אבל בעיקר בעניינים אשר בראש, לקואץ' ספרופולוס. מאחר שעניינים שבראש קשה הרבה יותר להבין ולהסביר, בואו ננסה לדבר כדורסל. מצד שני, גם את החילופים של ספרופולוס אנחנו לא תמיד מצליחים להסביר, כולל סדרת החילופים הסיטונית שלו באמצע הרבע הראשון, שגרמה ליתרון 9 מוקדם, שנראה היה בעל פוטנציאל לנוק אאוט מוקדם מול קבוצה שהיא כמעט ונטולת רכזים, להפוך לפיגור נקודה מולה לאחר 10 דקות.
אז אמנם כמעט ונטולת רכזים, אבל מרגע שהרכז הבודד של ולנסיה דרך על הפרקט, הצליח קינו קולום להזיק רבות ליריבה שלו, במשחק אותו סיים עם 10 נקודות ו-9 אסיסטים. ומרגע שהדברים החלו להסתדר עבור ולנסיה ההתקפית, היא התחילה למצוא גם את הכוכב שלה דובלביץ', שאת המחצית הראשונה סיים נטול נקודות, אבל את המשחק כולו עם 19.
וכאן מגיע קרדיט למאמן הכי אהוב ביד אליהו הישן מזה הרבה מאוד זמן, שהצליח למצוא כמה פתרונים לא רעים מול שני אלו. כולל הרכב שמורכב משני גבוהים ביחד, האנטר וריינולדס, שהצליח להחזיק מעמד טוב יותר מול דובלביץ'. כולל הרכב שבו משחקים ווילבקין ודורסי האחד לצד השני. כולל הרכב, נו בעצם זה אותו ההרכב, יא נודניק, שבו מופקד דני אבדיה כשומר הגבוה והמציק של קולום. מכבי סימנה את קולום ורכבה עליו עד כמה שאפשר, בשני צידי המגרש. מאחר שמצא עצמו שומר על ווילבקין או על דורסי (או על ג'קסון), הצליחה להעניש אותו בצד שבו אמורים לשמור.
ספרופולוס, שעל ניהול החילופים שלו לאורך העונה אפשר לדון ולהעלות תהיות לצד מחמאות, היה חד ובר מזל מספיק אתמול כדי לקבל כמה החלטות שהתבררו כשוות ניצחון. כולל היכולת לזהות אנשים שמתאימים - בסוף משחק - להגנה או להתקפה. ולאחרונה, למען האמת, יש לו לא מעט החלטות כאלו.
לרוץ כשאין ברירה
נו, אז על ניהול החילופים דיברנו. במקביל, או עוד לפני, גם ברגעים שבהם ההתקפה המסודרת שטפה פחות, הצליחה מכבי להחזיק מעמד ולחזור למשחק בזכות היכולת שלה לשמור ולרוץ. כי לצד כל ההייפ, חייבים להודות שהיכולת של הצהובים כרגע לנצח משחקים תלויה בשני פרמטרים. הראשון הוא היכולת לשבור את המשחק העומד ולהגביר קצב. אתמול זה קרה במיוחד ברבע השלישי, וזה התחיל מכמה מהלכים הגנתיים שעשו הבדל גדול.
הנה כאן, במינוס 10, הצליחו הצהובים לייצר מלכודת הגנתית של ווילבקין את בראיינט. מיד לאחריה הצליח האנטר לצפות את המסירה לקולום ולחטוף את הכדור. משם צריך ווילבקין רק ארבעה כדרורים בדרך לשלשה מספר שלוש.
via GIPHY
או כאן, כשאגרסיביות של בראיינט מול דובלביץ' הובילה לחטיפה, שישה כדרורים ומסירה לאבדיה ששעט לו באגף.
via GIPHY
או כאן, כשהחטאת דאנק של אבאלדה הוליכה למתפרצת נוספת. שימו לב בבקשה לדני אבדיה, שסימן והתחנן למי למי למי. ואם לא זיהיתם עד עכשיו את השיר, אז ההמשך הוא לדורסי, לדורסי לדורסי'לה שלי. סליחה. מתנצל בפני הגולשים.
via GIPHY
לקלוע זה חשוב בכדורסל (אזהרה וספוילר: הרבה מאוד נתונים ומספרים לפניכם)
הפרמטר השני הוא הקליעה. כי לקלוע, אתם כבר יודעים, זה חשוב מאוד, במיוחד מחוץ לקשת שלוש הנקודות. בדומה לחמשת משחקיה האחרונים ביורוליג, נדמה היה שגם הפעם לא תצליח מכבי לחצות את רף 80 הנקודות. בטח אחרי שהיא מסתפקת ב-33 בלבד לאחר 20 דקות.
ועכשיו כדאי לשים לב למספרים שמספרים את סיפור המחצית השנייה, ואת סיפור המשחק כולו. 34 זריקות מהשדה הטילו הצהובים במחצית השנייה. 20 מהן היו לשלוש נקודות, 9 מתוכן נכנסו. וככה מגיעים ל-52 נקודות במחצית השנייה. וככה חוצים את רף 80 הנקודות. וככה מנצחים משחקי כדורסל.
במחצית הראשונה הורכב משחק ההתקפה של ספרופולוס בעיקר ממהלכי אחד על אחד מוצלחים של בראיינט, שירד להפסקה עם 11 נקודות ובלי אסיסט בודד אחד לרפואה. במחצית השניה לא קלע הגארד ולו נקודה תמימה אחת, אך הוסיף למאזנו ארבעה אסיסטים.
ובחסות ההרכבים איתם רצה מכבי ת"א אתמול, משקל הכובד עבר לשני הסקוררים המרכזיים שלה, ווילבקין את דורסי. הצמד קלע 8 נקודות משותפות במחצית הראשונה, והוסיף 31 כאלו בחלק השני של ההתמודדות. 24 מהן הגיעו בזריקות מחוץ לקשת. וזה לא מגיע ממשחק התקפה מורכב במיוחד. וזה גם לא צריך להגיע ממשחק התקפה מורכב במיוחד, כשיש כשרון ויש יכולות.
ההאנטר הזה גאון
אוקיי, דיברנו על הסקוררים השונים וגם על המאמן. מכבי תל אביב מודל 19/20 היא קודם כל אות'לו האנטר. כי אחרי שדיברנו וניתחנו את כל הפציעות עד כה, הרי שהחמורה והמשמעותית ביותר כמעט קרתה עת הורד אמש האנטר לחדר ההלבשה במהלך המשחק. גם כשאנחנו עמוק בתוך עונת המשחקים הנוכחית, עדיין קשה להאמין כמה חכמים (וברי מזל) היו מקבלי ההחלטות של הצהובים, שהצליחו לאסוף את חיקם בקיץ האחרון את השחקן שכמעט ואף אחד לא באמת רצה.
המספרים של הסנטר אמש לא אמורים להרשים במיוחד. בסך הכל 12 נקודות + 9 כדורים חוזרים + 3 אסיסטים = מדד יעילות 18. לא מרשימים, כי כבר התרגלנו. אבל תאמינו לי שהכל, אבל הכל, עובר דרך אות'לו. ואם לא תאמינו לי, אראה לכם מיד בגיפים.
כמעט כל תכנית המשחק ההגנתית של יריבות מכבי, כולל ולנסיה אתמול, מתייחסות ליכולות של האנטר להעניש את הקבוצה ממול לאחר מהלך הפיק אנד רול שבו הוא חוסם ומתגלגל לכיוון קו העונשין (כלומר, SHORT ROLL). ולנסיה, כמו רבות לפניה, שמה לעצמה למטרה לעצור את המהלך הזה ויהי מה. ולכן עזרה עליו בטירוף ורימתה מהפינות בהתחלה, ובכך הובילה למספר נקודות של אנשי הפינות, כמו בראיינט במקרה הזה, שניצל את העזרה של אבאלדה על האנטר.
via GIPHY
או כאן, למשל, כשסן אמטריו (הנהדר) עזב את אנג'לו קלויארו בפינה כדי לנסות ולמנוע את המסירה להאנטר.
via GIPHY
הרגעים ההגנתיים הטובים של ולנסיה וההתקפיים הרעים של מכבי היו כשהשורט רול של האנטר נעצר. זה קרה או בגלל שאנשי הפינות לא הצליחו להעניש, או בגלל שלא הצליחו להפעיל את אותם שחקני הפינות. למשל כאן, כשהגנת הפיק אנד רול על ווילבקין את האנטר והעירנות של אבאלדה ודורנקמפ הצליחה לנטרל את המהלך ולכפות על הצהובים זריקת ייאוש בסוף שעון השניות.
via GIPHY
הרגעים ההגנתיים הפחות טובים של ולנסיה היו כשהאנטר מצא פתרונות. זוכרים את השלשה של דורסי מתחילת הטור? אז הנה מהלך דומה כאן. האנטר התגלגל קצר וקיבל כדור באזור העונשין. הוא זיהה לא מעט אפשרויות למסירה, כולל לפינות, והראה שהוא יכול למסור שוב, כשעל הדרך הוא גם מגוון ביכולת המסירה. אבל אתם יודעים למה, נכון? כי האנטר גאון.
via GIPHY
ולסיום סיומת: חוכמה שבאה לידי ביטוי באלמנט אחר. בתוך הרכב הגבוהים של מכבי אמש, הנה דוגמא שבה ג'יילן ריינולדס הוא זה שמספק את חסימת הפיק אנד רול. האנטר יודע היטב שהשומר שלו, לאברי, יהיה חייב לעזור מול ריינולדס המתגלגל. ולכן האנטר זז קצת, מצד לצד באזור שמאחורי הטבעת (אשר קרוי LOW GAP). שם לא יוכלו לשים עליו גוף ולסגור אותו לריבאונד. משם יתקן - ועוד איך - את ההחטאה של סקוטי ווילבקין.
via GIPHY
שלוש נקודות לסיום
1. אבדיה. מעבר לאלמנט ההגנתי או ליכולת לסיים מתפרצות, עליהם כבר ליהגנו, יש רק פרמטר אחד שרלוונטי מבחינת העלם של הצהובים כשהוא צופה קדימה, לעבר יום חמישי ה-25 לחודש יוני הקרוב, עת ייקרא שמו על ידי אדם סילבר. בלי נדר, טפו טפו טפו, מקסור וכזה, כן? והפרמטר הזה הוא הקליעה מבחוץ. שתי שלשות כבש אמש אבדיה, מתוך 4 שהטיל לכיוון הכללי של הטבעת. הן מצטרפות לשלוש שלשות מוצלחות (מתוך 6 נסיונות) מול פנר. וכל הנתונים הללו מצטרפים לכושר הקליעה האדיר שלו מהליגה, שם פגע ב-9 מתוך 15 נסיונותיו האחרונים, בשלושת המחזורים האחרונים. ואם הייתה תהיה מרכזית מצידם של הרושמים בפנקסים לגבי אבדיה, היא נגעה ליכולת שלו לדפוק טריצות. ולא בטוח בכלל שעדיין יש כזו תהיה.
2. אמארה. במחזור שעבר נראה היה שסטודמאייר מוצא מקומו ברוטציה ובהיררכיה האירופאית של הצהובים, כשעלה לפני ריינולדס ונראה טוב ממנו. אמש הסיפור היה שונה לחלוטין. שתי טעויות הגנתיות שלו והיעדר יכולת לחפות על כך בצד שבו אמורים להתקיף הביאו לכך שהאולסטאר הסתפק ב-4 דקות ו-19 שניות אשר באו לידי ביטוי בדף הסטטיסטיקה רק באיבוד כדור אחד. וזהו.
3. המרוץ על יתרון הביתיות. ההפסד של פנאתינייקוס לברצלונה אמש הרחיק את הצהובים מהאפשרות לסיים במקום השלישי. פיגור שני משחקים + נחיתות בראש בראש מול בארסה עם תשעה משחקים לסיום העונה הרגילה = פער שקשה יהיה להשלים. מצד שני, ההפסד הביתי של היוונים משמעו מרחק שלושה משחקים ממכבי, כך שנראה שגם אלמנט הנפילה למקום השישי מרגיש כלא ריאלי. מה שמשאיר את צסק"א ואת המקום הרביעי.
לאימפריה הרוסית נותרו עד לסיום העונה חמישה משחקי בית, שכוללים משחקים קשים מאוד מול ברצלונה (במחזור הקרוב) ומול מכבי. ובחוץ, נותר לה לשחק באואקה מול פאו ולקנח את העונה בשלושה משחקי חוץ באק טו באק טו באק. פנרבחצ'ה בטורקיה, ז'לגיריס בקובנה ומילאנו ב-, אההה, במילאנו. במילים אחרות, יש כאן פוטנציאל למספר הפסדים. ולקבוצה של ספרופולוס יש פוטנציאל לא קטן לסיים ברביעיה הראשונה. זה תלוי בה.
עקבו אחרי בטוויטר: shay_hausmann@
ובאינסטגרם: _shayhausmann
