חתימתו של אמארה סטודמאייר במכבי ת״א חתמה, כך מקווים במכבי, גם את מסע הרכש של אמצע העונה. זה היה מסע שאליו נאלצה הקבוצה לצאת אליו בשל גל הפציעות. מסע בזק, נקודתי והחלטי. אחרי העונה שעברה, שבה מכבי קפאה במקום ולא הגיבה לפציעה של ג׳רמי פארגו שנעדר לחצי עונה, השנה מכבי חדה, אסרטיבית ונחושה, ועל כך צריך לתת את הקרדיט להנהלה ולצוות המקצועי.
אך שלושת ההחתמות הללו לא היו קורות אלמלא היה את המקור התקציבי שמאפשר אותן, והמאמן יאניס ספרופולוס הודה אמש (רביעי) שמכבי אכן חרגה מהמסגרת התקציבית שלה. באיזו חריגה מדובר, מהיכן מקורות המימון ואיך מכבי ת"א תוכל להחזיר חלק מההשקעה? הנה חלק מהתשובות.
הערכה: אמארה לא ימוסה כישראלי
נתחיל במספרים. השכר של ארון ג׳קסון מוערך בכ-400 אלף דולר נטו עד סוף העונה (קצת יותר מ-65 אלף דולרים לחודש). עסקת ג׳יילן ריינולדס מוערכת בכ-150 אלף דולרים (50 אלף כביי-אאוט לקבוצת הג׳י ליג, ועוד 100 אלף דולרים שכר עד סוף העונה). אמארה סטודמאייר ישתכר כ-180 אלף דולרים נטו עד סוף העונה, כך ששכרם המשוקלל של שלושת שחקני הרכש החדשים מוערך בכ-730 אלף דולרים נטו.
לסכום הזה יש להוסיף מס בגובה 25% ועוד הוצאות שונות כמו דירה, רכב והטבות כאלה ואחרות שהשחקנים מקבלים, כך שהעלות הכוללת של ג׳קסון, ריינולדס וסטודמאייר מוערכת בקצת יותר ממיליון דולרים, שהם כ-3.6 מיליון שקלים.
יש לציין כי ההערכה היא שסטודמאייר לא צפוי להיות ממוסה כמו אזרח ישראלי, מתוקף הטבת מס שלה זוכים אזרחים ״חדשים״. ככל הידוע, ועל אף שהצהיר בפומבי שישמח לשלם מס מלא כמו כל אזרח ישראלי, המיסוי שלו לא השתנה ברגע שקיבל את האזרחות ועלות העסקתו בירושלים נותרה ללא שינוי מתחילת העונה, אך כמובן עלתה בקנה אחד עם חוקי המס הנהוגים במדינה.
אם בוחנים את הסכומים הללו ביחס לתקציב השחקנים, הרי שמדובר בזינוק של כ-10% מהתקציב, המוערך בכ-36 מיליון שקלים. יש להדגיש כי מדובר בתקציב השחקנים, הכולל את עלותם הכוללת של השחקנים ושל הצוות המקצועי, ולא בתקציב הכולל, המוערך בקצת יותר מ-90 מיליון שקלים.
יותר נצחונות, יותר כסף
אז מאיפה הכסף? התשובה הפשוטה והקצרה היא ״מהבית״. בעלי מכבי הכניסו את היד לכיס ותיגברו את התקציב על מנת לחזק את הקבוצה. התשובה המורכבת יותר, היא שמדובר בשילוב בין כספים שהוזרמו באופן ישיר ע״י הבעלים, ובין צפי הכנסות עתידיות שממנו מורכב התקציב כולו.
כך למשל, נתח לא קטן מהתקציב מורכב מהערכה של כמות הנצחונות שהקבוצה תצבור העונה ביורוליג. כל ניצחון יורוליג מקנה לקבוצה 50 אלף דולרים, כך שככל שהקבוצה מנצחת יותר, הדבר משפיע באופן ישיר על התקציב שלה. מאז המעבר לפורמט הליגה ב-2016, מכבי מעולם לא עברה את רף 14 הנצחונות, שהוא 700 אלף דולרים. ואילו העונה, אנחנו רק בחודש ינואר והקבוצה כבר רשמה את 14 הנצחונות הללו, כך שהסכום כולו שמכבי הרוויחה בעונה שעברה מאותם 14 נצחונות, כבר מובטח לה.
על פי תחזית ריאלית, מכבי צפויה לרשום העונה לפחות 20 נצחונות, מה שנותן לה תוספת תקציבית כוללת של מיליון דולרים רק מהנצחונות ביורוליג, והנה לכם מקור תקציבי לכל הרכש שמכבי ביצעה עד כה, מבלי להתייחס לאפשרות שמספר מסויים של ניצחונות כבר נכנס לתקציב.
למה העונה כן, ובעונה שעברה לא?
אז מה השתנה לעומת העונה שעברה שבה מכבי לא הנחיתה רכז במקומו של פארגו הפצוע? התשובה המתבקשת היא ״עם האוכל בא התיאבון״: מכבי מבינה שהעונה יש לה קבוצה מנצחת ומוכנה להיכנס ״אול אין״ עם הרכש כדי ללכת עד הסוף. ואילו בעונה שעברה, כבר בשלב מוקדם היה אפשר לראות שהקבוצה ההיא, עם הסגל ההוא, כנראה לא יכולה להגיע רחוק, אז למה לזרוק כסף לפח?
אלא שבמכבי רואים את התמונה בצורה שונה לגמרי. לגבי העונה שעברה, במכבי טוענים כי זה לא שהקבוצה הרימה ידיים בשלב כל כך מוקדם של העונה, אלא שמצב השוק היה שונה לחלוטין, ופשוט לא היו שחקנים מתאימים באותה נקודת זמן, ואילו העונה, גם היו שחקנים בשוק וגם התזמון היה נכון. אלמנט נוסף שבמכבי מציינים כזרז להגדלת ההשקעה, הוא הרצון להגן על ההשקעה הקיימת: אם הקבוצה מושקעת בתקציב קרוב ל-100 מיליון שקלים, זה יהיה לא חכם ולא עסקי שלא להשקיע עוד 4% מהתקציב הכולל על מנת לשמור על הסכום שכבר הושקע.
בסופו של דבר, אם מכבי אכן תעמוד בציפיות שהולכות ומתגבשות העונה, תעפיל לפלייאוף ואולי אף תפתיע עם הופעה בפיינל פור, הדיבידנדים הכספיים שהקבוצה תקבל יחזירו ואף יעלו על ההשקעה ש״נפלה״ על הקבוצה באמצע החורף. כדי שזה יקרה, הקבוצה צריכה לעשות דבר אחד בלבד: להמשיך לנצח.
