נפרדו יפה? אל תבנו על עליה של מכבי

עוד לפני כמה מילים וגיפים על כדורסל, נתחיל ישר מהסיכויים, הניתוחים והספקולציות בנוגע לסיכוי של מכבי תל אביב להגיע לפלייאוף היורוליג. תאורטית, יכול המאבק על הכניסה לשלב רבע הגמר של הליגה השנייה בטיבה בעולם לעבור דרך תיקו משובע (מסתבר שיש מילה כזאת), תיקו משושה, מחומש, מטורלן (אוקיי, אז אין מילה כזאת), מרובע, משולש וזוגי.

מבחינתה של מכבי תל אביב, ישנם מספר שוברי שוויון במסגרתם היא מעפילה לשלב הפלייאוף של היורוליג, למשל:
1. תיקו משולש עם באיירן ומילאנו
2. תיקו משולש עם באיירן ופנאתינייקוס
3. תיקו מרובע עם באיירן, אולימפיאקוס ומילאנו
4. תיקו מרובע עם באיירן, פנאתינייקוס ומילאנו
5. תיקו מחומש עם באיירן, פנאתינייקוס, מילאנו ואולימפיאקוס
6. דרך תיקו מרובע עם פנאתינייקוס, אולימפיאקוס ומילאנו
7. דרך תיקו מחומש עם פנאתינייקוס, מילאנו, באיירן ובסקוניה
8. דרך תיקו מחומש עם פנאתינייקוס, ז'לגיריס, באיירן ובסקוניה
9. דרך תיקו מחומש עם פנאתינייקוס, ז'לגיריס, באיירן ומילאנו

מסיבה שאליה נתייחס עוד מעט, תרחישים 2,4,5,6,7,8,9 נראים כלא ריאליים. ולכן, מכבי שואפת לאחד משני התרחישים הבאים: 1 ו-3.

במילים אחרות, סיכויי ההעפלה הריאליים (יחסית, כן?) של מכבי ת"א לשלב ההצלבה של היורוליג עוברים דרך תיקו עם באיירן מינכן ועם מילאנו. כשגם אולימפיאקוס יכולה – בכיף שלה – להצטרף.

אה, רגע, נסביר: תרחישים 2,4,5,6,7,8,9 נראים כלא ריאליים מאחר שפנאתינייקוס מארחת, במחזור האחרון של היורוליג, את בודצ'נוסט. אז נכון שדברים יכולים לקרות – אבל מעשית נראה שפאו תנצח את המשחק הזה – ותעפיל לשלב הבא.

מצב הטבלה, אחרי מחצית המחזור ה-29, הוא כדלהלן:
6. בסקוניה 15 ניצחונות מול 13 הפסדים
7. פאו 15 ניצחונות מול 14 הפסדים
8. מילאנו 14 ניצחונות מול 15 הפסדים
-----------------------------------------
9. מכבי 14 ניצחונות מול 15 הפסדים
10. אולימפיאקוס 14:14
11. ז'לגיריס 13 ניצחונות מול 15 הפסדים
12. באיירן 13 ניצחונות מול 15 הפסדים

לצרכי הטור הזה, נוותר על תרחישי קצה סבירים פחות, וננסה לצייר ולתאר את המתווה ההגיוני מעט יותר, אוקיי?

אם כן, הבה ונלכה יחדיו, יום אחרי יום, כדי להבין מה מכבי תל אביב צריכה שיקרה.

משחקי היום (הרלוונטיים)
1. דרושפאקה – באיירן מינכן: כאמור לעיל, התרחיש הסביר היחידי במסגרתו מכבי תל אביב מצליחה לעשות פלייאוף עובר דרך תיקו (של 15 ניצחונות) עם הגרמנים. לכן, נצחון חוץ של הקבוצה מבוואריה הוא בבחינת חובה.

2. בסקוניה – אנדולו אפס: כדי לחולל את הנס, צריכה מכבי תל אביב להרחיק מעצמה את הקבוצה מוויטוריה, שמפרקת אותה במצבים של שיוויון, מאחר שניצחה אותה פעמיים. ולכן, רצוי מאוד שבסקוניה תנצח כבר הערב (גם אם לא חובה), תבטיח לעצמה את ההעפלה שלה כבר עכשיו, ותניח את מכבי לנפשה.

3. אולימפיאקוס – ז'לגיריס קובנה: עוד משחק חובה מבחינתה של אלופת ישראל. אולימפיאקוס מארחת במחזור האחרון את דרושפאקה, במשחק שהיא אמורה לנצח. ולכן, אם תנצח גם את ז'לגיריס וגם את דרושפאקה, היא בפנים. זאת אומרת, נצחון חוץ של ז'לגיריס קובנה הוא חובה מבחינתה של מכבי תל אביב.

נו, ואחרי שכל הטוב הזה קרה, נשארנו עם הטבלה הבאה, ערב המחזור האחרון:

6. בסקוניה 16 נצחונות מול 13 הפסדים – העפילה לרבע הגמר
7. פאו 15 נצחונות מול 14 הפסדים – מעשית, העפילה לרבע הגמר
8. ז'לגיריס 14 נצחונות מול 15 הפסדים
-----------------------------------------------
9. מילאנו 14 נצחונות מול 15 הפסדים
10. מכבי 14 נצחונות מול 15 הפסדים
11. אולימפיאקוס 14 נצחונות מול 15 הפסדים
12. באיירן 14 נצחונות מול 15 הפסדים

המשחקים הרלוונטיים במחצית הראשונה של מחזור 30 – יום חמישי 4 באפריל
1. אנדולו אפס – מילאנו: כאמור לעיל, כל תרחיש ריאלי, נניח, דורש שמילאנו תהיה חלק מתיקו משולש או מרובע עם מכבי. מאחר שאנדולו אפס הבטיחה את מקומה הרביעי ביורוליג, אין לה יותר מדי על מה להילחם. למילאנו, מהצד השני, יש תרחיש לא רע לטובתה, במסגרתו היא מעפילה דרך תיקו משולש עם אולימפיאקוס ובאיירן. הקיצר, מכבי חייבת נצחון של מילאנו.

2. פנאתינייקוס – בודצ'נוסט: כפי שכבר כתבנו, אנחנו מניחים שפאו מנצחת, ומתייחסים  לאלופת יוון כאל מי שתבטיח בתרחיש הזה, ביחד עם בסקוניה, את מקומה בפלייאוף. אבל אם תרצו להתעכבר לשניה, אז הפסד ביתי של ריק פיטינו ושות' + שאר התרחיש שדמיינו כאן = מקום שביעי למכבי. סתם, שתדעו.

3. ריאל מדריד – ז'לגיריס קובנה: עוד משחק שאין ממנו דרך חזרה מבחינתם של הצהובים. ריאל מדריד, לה אין יותר מדי על מה לשחק בעצמה, חייבת לעשות לצהובים מערוף קטן ולהדיח את הליטאים.

יא אללה, איך שהכל מסתדר נהדר לאלופה שהייתה פעם נצחית בארץ הקודש. אז אחרי שגם כל הטוב הזה התרחש והתרגש עלינו לטובה, כך תיראה הטבלה הרלוונטית ערב המחצית השניה של מחזור הסיום ביורוליג (ושיהיו בריאים שם, ג'ורדי והחברים, שעדיין משמרים שיטה אנטי ספורטיבית במסגרתה קבוצות אינן משחקות משחקים קריטיים באותו היום ובאותה השעה):

8. מילאנו 15:15
9. אולימפיאקוס 14 ניצחונות מול 15 הפסדים
10. מכבי 14 ניצחונות מול 15 הפסדים
11. באיירן 14 ניצחונות מול 15 הפסדים

תהיו חזקים, כי כמעט סיימנו. עכשיו זמן לנשף הסיום המרגש.

המשחקים הרלוונטיים במחצית השניה של מחזור 30 – יום שישי 5 באפריל
1. באיירן מינכן – גראן קנריה: לגרמנים, אם הגיעו עד הלום בתסריט, כבר אין באמת על מה לשחק, כי בכל תרחיש מעתה הם בחוץ. ועדיין, סביר להניח שינצחו בבית את הקבוצה שחטפה אמש את הבומבה המהדהדת ביד אליהו הישן. מכבי חייבת נצחון גרמני.

2. אולימפיאקוס – דרושפאקה: מוזר למדי, אבל מבחינת מכבי תל אביב המשחק הזה, בתסריט הזה, חסר חשיבות. אולימפיאקוס, בנסיבות האלה, כבר בחוץ, אבל יש להניח שהחבורה של בלאט תסיים את העונה שלה עם נצחון ביתי.

3. פנרבחצ'ה – מכבי: אה, ויש גם את המשחק הזה. פנר תסיים את העונה הרגילה, בכל מקרה, במקום הראשון. האם זה ישפיע על המוטיבציה שלה? אין לדעת. האם תעדיף להפסיד כדי לקבל את מכבי תל אביב כיריבתה ברבע הגמר? אין לדעת. כך או אחרת, כל סרט פרט לנצחון חוץ משמעו סוף הסיפור ותום הטקס.

ואז, ורק אז, תיראה הטבלה הסופית הרלוונטית של היורוליג בדיוק באופן הבא:

8. מכבי 15:15
---------------------------
9. מילאנו 15:15
10. אולימפיאקוס 15:15
11. באיירן 15:15
 
וכן, ריקודים.

via GIPHY

אומרים, אגב, שהיה גם משחק אתמול. האמת? יותר כמו טיול קליל, או אולי מופע פרידה נחמד לאוהדים. ספרופולוס השתמש אתמול בכל 11 השחקנים שעמדו לרשותו, וכולם שיחקו בין 12 דקות (דני אבדיה) ועד 25 דקות (ג'וני אובראיינט). וכולם נהנו. וכולם שמרו כוחות לקראת השבוע הבא.

גראן קנריה אמנם דרסה את אולימפיאקוס המתדרדרת במחזור שעבר, אבל היא קבוצה מזעזעת שבעיקר מנסה להימנע מירידת ליגה בספרד, ושמקומה ביורוליג איננו אלא תאונה מצערת.

בניגוד למשחק הנצחון הביתי והמרשים מול אולימפיאקוס, שידר מאמנו החדש של גראן קנריה תחושה ברורה של משמעות המשחק בישראל מבחינתו, כאשר העדיף לפתוח בחמישיה נטולת סטרוברי והאנה, כשניקולה רדיצ'ביץ' פותח בעמדה הרכז. ולמעשה, פתח בחמישיה ובה רק שחקן אחד שהתחיל גם מול אולימפיאקוס, והוא הסנטר באלווין. סטרוברי והאנה, כאמור, ישבו על הספסל. קים טילי ורבסדה נשארו לנמנם באי שממערב ליבשת אפריקה.

ובנסיבות אלו, נראה משחק ההתקפה של האורחים בערך כמו בדוגמא כאן, במסגרתה מנסים להקשית פעמיים לחאליפה דיופ הצעיר. איך זה נגמר בסוף, כולם רואים.

via GIPHY

via GIPHY

ובצד השני, מול ההגנה המחרידה והרכה של הקבוצה הספרדית, מכבי תל אביב הייתה מרוכזת מספיק כדי להריץ את התרגילים ולהגיע לפאנצ'ים שלהם. אמנם התנגדות לא נצפתה, אבל עדיין – ניכר מאמץ לוותר על זריקות מיותרות, במטרה להיכנס עם הכדור לצבע, בדרך לנקודות קלות. מכבי זרקה רק 23 שלשות (מתחת לממוצע שלה), מול 47 זריקות לשתיים (הרבה מעל הממוצע שלה), ואפילו הלכה לקו העונשין 22 פעמים – וגם זה הרבה מעל הממוצע העונתי שלה.

כך, מול הגנה שבעיקר מלווה את שחקני ההתקפה המקומיים, הריצו הצהובים בקלילות תרגילים שאנחנו כבר מכירים היטב.

כאן, למשל, מסתיים פיק אנד רול ווילבקין בסיבוב קצר של בלאק ובמסירה אוטומטית, בפעם המי יודע כמה, לקלויארו שנע נהדר ללא כדור.

via GIPHY

via GIPHY

via GIPHY

מעבר לנצחון עצמו, אין למכבי תל אביב שום דבר שאותו תוכל לקחת ממשחק ששוחק ללא יריבה וללא התנגדות. והאמת, היא גם לא צריכה לקחת שום דבר מהמשחק הזה, פרט לנצחון עצמו.

ובכל זאת, אם נזכור משהו ממשחק הביתי האחרון של הצהובים מהעונה הסדירה של היורוליג מודל 2018/19, מעבר לקהל התומך והנאמן, סביר שזה יהיה ערב השיא (הנוכחי, כן?) של דני אבדיה. 12 דקות של כיף, במסגרתם נחשפנו שוב גם ליכולת המסירה, גם ליכולות בצבע (חמישה כדורים חוזרים) ובעיקר לתנועתיות הנהדרת של האיש שאמור לייצר אותנו בכבוד בליגה של הגדולים, במהרה בימינו.

אז הנה כאן, תנועה יפה ללא כדור של הבן של זופי, בדרך ל-2 מתוך 10 הנקודות שכבש הטאלנט במה שאמור להיות ערב הפרידה של מכבי מהיורוליג. אבדיה מזהה את השמירה הכפולה של האורחת ואת הרוטציה ההגנתית הרעה, חותך נכון למרכז הרחבה ומסיים יפה.

via GIPHY