אם בעבר משחק בין מכבי ת״א לצסק"א מוסקבה היה מעלה ניחוח נוסטלגי, וציפייה לקרב אדיר נוסף בין שניים מהמועדונים השאפתניים ביותר באירופה, אזי המציאות החדשה מכתיבה תנאי פתיחה שונים בתכלית. מכבי ת״א של ימינו ממריאה למוסקבה בידיעה שיותר גרוע ממה שקרה בבלגרד ובאיסטנבול מול גלא כבר לא יקרה.
מכבי הנוכחית כבר הפנימה שעונת היורוליג הזו הסתיימה, שההתעסקות בכישלון מדרדרת את הקבוצה לתהומות בלתי נגמרות, ובכלל נראה שהשחקנים בצהוב סבלו דיו במהלך החודשים האחרונים. מכאן שבמשחק כמו אמש, בו מכבי ת״א נטולת ה״כוכב״ היחיד שנשאר בה, יודעת שתפסיד וצסק"א יודעת שתנצח עוד לפני כדור הביניים. זו גם הייתה התחושה על הפרקט. שתי קבוצות משוחררות שמשחקות משחק בו נדמה שהתוצאה ידועה מראש. האיכות של צסק"א פתחה מרווח בטחון בלתי מחיק תוך 13 דקות (21:39) ומכאן, כאשר ההתמודדות הוכרעה, שני המאמנים החלו להריץ הרכבים לקראת האתגרים העתידיים.
נקודת השבר
בנקודת השבר הגדולה שלה, אי שם בדקה ה-13 ובפיגור 18, היה אפשר לראות את השפעת התקופה המכוננת שחוותה מכבי ת״א, וממנה צמחה קבוצה אחרת. תקופה אחת כזו שמשנה גישה ותפיסה. אותה תקופה מכוננת בשבוע הגביע נתנה לקבוצה הזו ולפרנסיה קריאת מציאות חדשה.
הכבוד האבוד והחבוט בידי המציאות של החבורה בצהוב גרם להבנה עמוקה שהגישה של הקולקטיב חייבת להשתנות, שהמלחמה, הנחישות וההקרבה עבור הקבוצה הם הנשק היחיד שאולי יכול למנוע סבל עתידי של 4 חודשים. מנקודת השבר הזו צמחה מכבי ת״א של תקופת פוסט גביע המדינה, זו שלא נשברת במוסקבה גם בפיגור מוקדם מול יריבה עדיפה. אין הורדת ראש, אין ויתור, אלא התגייסות משותפת לקרב מול האתגר. התגייסות שכזו הייתה מונעת את התבוסות המביכות, היא זו שגרמה לניצחון בגמר הגביע והיא זו שמנעה קריסה נוספת אחרי ההפסד לבני הרצליה.
מכבי של היום, זו שהישראלים הם העוגן שלה, אולי מוכשרת משמעותית פחות מזו של תחילת השנה, אבל יש בה חדוות משחק וניסיון ברור להקריב את העצמי לטובת האינטרס הקבוצתי המשותף. ייתכן והקבוצה הנוכחית לא ראויה לטופ 8, אבל מכבי של היום מייצגת בגישתה את רוב אוהדיה, למרות שגם הם דורשים הישגים, ובצדק. ייתכן שרמת הכישרון שלה לא תספיק אפילו לאליפות השלולית ביום נתון, אבל דפוס ההתנהגות והמחויבות ברור לה.
ועדיין מחלות
אין ספק שמכבי ת"א של היום כבר התגברה על תחושות הכישלון מהקמפיין האירופי, והיא מסתכלת קדימה לכיוון התואר הבא של העונה בביטחון, וזה טוב עבורה, כל עוד תהיה הבחנה ברורה בין ביטחון ליוהרה/זחיחות.
נושא הריבאונד עדיין מונע מהצהובים להיות רלוונטיים מול קבוצות איכותיות וכנ״ל נושא איבודי הכדור.
עם כל זאת מכבי עדיין מתהלכת על חבל דק. המשבר הראשון יכול לשנות שוב את התמונה, ולכן עליה לתחזק את הרוח הבריאה שנחה עליה בימים אלו ולזכור שלחזור חודש אחורה זה קל מאוד, קצת ביטחון יתר ורפיון (כמו במחצית הראשונה נגד הרצליה) וכבר קשה להפוך את הקערה על פיה.
