אחרי חמש שנות אורי אלון, הפועל ירושלים תפתח מחר (רביעי) את העונה האירופית שלה, שתהווה עונת מבחן בלא מעט היבטים. מטבע הדברים, אחרי שבעלים עיקרי עוזב, רוב סימני השאלה מתרכזים במישור הכלכלי.
בירושלים הצהירו כי ההבדל התקציבי יבוא לידי ביטוי בפיחות של כ-15% מהתקציב של העונה שעברה, שעל פי הערכות ודיווחים עמד על כ-40 מיליון שקלים.
מכאן שהתקציב העונה אמור לנוע סביב כ-34 מיליון שקלים. האם הדבר עומד במבחן המציאות וכיצד נראה גיליון השכר של שחקני ירושלים לעונה הקרובה?
הבעלים משלימים רבע מהתקציב
כדי שהפיחות בתקציב יעמוד סביב ה-15% ולא יחרוג ממנו, האדומים היו צריכים בראש ובראשונה לשמור על כמות המנויים מהעונה שעברה, שעמדה קצת יותר מ-7,000.
כמו אצל כמעט כל הקבוצות רבות ברחבי אירופה, גם בירושלים המנויים הם עורק ההכנסות העיקרי והחשוב ביותר, ועל פי ההערכות הם היוו בעונה שעברה כ-35 אחוזים מהתקציב כולו. על פי נתונים שהתקבלו מהקבוצה, מספר המנויים כעת עומד על מעט יותר מכ-6,500. שלא כמו בקבוצות אחרות, שבהן אפשר לחשב מחיר ממוצע למנוי, חישוב רמות המחירים בירושלים מורכב ומסובך יותר.
כך למשל, כ-1,000 מנויים הם ילדי מחלקות הנוער, שזוכים למנוי במחיר מוזל. לעומת זאת, המנויים היקרים ביותר הם במקרים רבים "מנויי ספונסר", שעבורם נותני החסות משלמים סכום גבוה בהרבה מהמחיר שנקוב במחירון עבור אותו מושב, וזאת בכפוף להסכם החסות שלהם.
המעבר לליגת האלופות של פיב"א לא קרה רק בגלל תחושת המיאוס מהדרך החסומה ליורוליג, הסיבה היתה בעיקר כלכלית. השתתפות בליגת האלופות מעניקה לירושלים סכומים מובטחים שמוערכים ביותר ממיליון שקלים, שמורכבים מ-50 אלף יורו מענק מהליגה עצמה (סכום שיכול להאמיר עד למיליון יורו, במקרה של זכייה במפעל); ו-650 אלף שקלים מענק מנהלת הליגה על השתתפות במפעל של פיב"א. ההערכה היא כי ירושלים קיבלה מפיב"א מענק חיצוני נוסף, המוערך במאות אלפי יורו, תמורת השתתפותה במפעל.
באשר להכנסות ממנהלת הליגה,ירושלים, כמו כל קבוצה בליגה, מקבלת מהמנהלת בין 2 ל-4 מיליון שקלים. הסכום משתנה בהתאם למיקום הסופי בליגה, וכולל בתוכו חלוקת הכנסות מהפיינל פור, החזר הוצאות על שיטור ואבטחה, זכויות שידור ואותו מענק על ההשתתפות במפעל של פיב"א.
בחישוב מוערך, ההכנסות של ירושלים עומדות על כ-26 מיליון שקלים, שמורכבים ממכירת מנויים וכרטיסים, ספונסרים ופרסום בארנה, תשלומי המנהלת, וכן תקציב עירוני זעום ביחד לקבוצות אחרות. את ההפרש בין ההכנסות לתקציב עצמו משלימים הבעלים, שמשקיעים בין 7 ל-9 מיליון שקלים, כך שהתקציב כולו נע סביב ה-34 מיליון שקלים. המשמעות: ירושלים, לפחות על פי ההערכות הכלכליות מהבדיקה שלנו, עומדת בהבטחה שלא לקצץ פחות מכ-15% מהתקציב של העונה שעברה, והבעלים עצמם "מביאים מהבית" כרבע מהתקציב.
שווה להתעכב על עניין "הבעלים". כאשר אורי אלון עזב את הקבוצה, מהמועדון נמסר כי הוא "העביר את סמכויותיו לקבוצת משקיעים הכוללת את אייל חומסקי", שמוגדר כעת "שותף-מנהל". אותה קבוצת משקיעים מורכבת מאנשי עסקים יהודים-אמריקנים, שמעדיפים להישאר אלמונים. השותפים שהיו חלק מקבוצת הרכישה של אורי אלון - שלום מנורה, דיוויד קליינהנדלר והאוורד וויטשנר - עדיין נחשבים לחלק מהבעלים, אך כל אחד מהם מחזיק בכאחוז אחד בודד בלבד.
במסגרת תחקיר זה נודע לערוץ הספורט כי הבעלים שנותרו אלמונים, היו למעשה שותפים של אורי אלון כבר בתחילת דרכו בירושלים, וכשהוא החליט לעזוב, חלקו עבר אליהם, כך שחלקם בקבוצה גדול יותר משאר הבעלים. הרצון של אותה קבוצה להישאר אנונימית כל כך גדול, עד שיש בירושלים מי שטוען כי חשיפתם בניגוד לרצונם עלולה להוביל לעזיבתם. מצד אחד, יש לכבד את רצונם של אנשים שתורמים מכספם עבור הכדורסל הישראלי. מצד שני, אנחנו חיים בעידן שבו השקיפות היא ערך חשוב לא פחות, ולכן יש לקוות שבהמשך הדרך אותם משקיעים יסכימו להיחשף.
גיליון השכר
במסגרת התחקיר, אנו חושפים כאן את פרטי השכר של השחקנים לעונה הקרובה. המספרים שמובאים כאן הם מוערכים, במשכורות נטו, ואינם כוללים מיסוי, גילום הוצאות רכב ודירה והטבות שונות, כמו למשל החזר הוצאות נדיב שהובטח לאמארה סטודמאייר, בדומה לקדנציה הקודמת שלו, אך בהיקף נמוך יותר. .
ההערכה היא שעלות השכר של שחקני ירושלים העונה, כולל אותם מרכיבים, נעה בין 18 ל-20 מיליון שקלים, כך שכ-60% מהתקציב מוקדש לשכר השחקנים. אז מי בראש טבלת השכר? המספרים המלאים לפניכם.
