בשקט בשקט, הליגה הבלקנית Delasport מגיעה לישורת האחרונה שלה עם משחקי הפיינל פור שייערכו בשבוע בחולון, ויפגישו בין הפועל חולון להפועל גלבוע/גליל בחצי הגמר ״הישראלי״, ואת אקדמיק פלובדיב עם ברו בחצי הגמר ״הבולגרי״. רגע לפני שהוא אורז את המזוודה ומגיע לעוד ביקור מולדת, מייסד הליגה הבלקנית שי שטריקס התפנה לסכם את העונה הבלתי שגרתית שהחלה עם הליגה הבלקנית כמושיעה הגדולה של הכדורסל הישראלי.
״זה היה המסע הכי הזוי והכי קשה שעברתי מאז שהקמתי את הליגה לפני 13 שנה״, אומר שטריקס, ״אבל זה היה גם מסע מאתגר ובסופו של יום הנה אנחנו לקראת הפיינל פור בחולון בשבוע הבא. החלק הישראלי דווקא היה הכי קל, הקושי היה בבעיות בקיום המשחקים בבלקן. פתאום שחקן חולה, ובידודים, ובעיות במעברי הגבול, ומזג אוויר משוגע ושרי ספורט שמתערבים".
"היו תקופות שאפילו לא היו מסעדות בבתי המלון והיינו צריכים לדאוג לאוכל לשחקנים. עברנו טירונות של גולני בשנה הזאת. היו 68 משחקים ולא היה לי זמן ליהנות ממשחק אחד. כשהבלקניות היו צריכות להגיע לישראל היו המון שינויים, ביטולים, כך שהעונה הזאת היתה אוניברסיטה לניהול, אבל עשינו את זה״.
במבט לאחור, כמה המהלך הזה עשה טוב לכדורסל הישראלי?
״עזוב רגע כדורסל. בתקופה שכולם ישבו בבית, אנשים היו יכולים לצאת לעבוד בגלל מה שאנחנו עשינו. צלמים, שדרים, סטטיסטיקה, עיתונאים, שופטים, אנשי מזכירות - לכולם היתה פרנסה בזכות המהלך הזה וזה גורם לי גאווה וסיפוק מאוד גדולים. אנשים היו יכולים לצאת מהבית ולבוא לעבודה עם חיוך על הפנים כשמסביב הכל סגור. ואם נדבר על כדורסל, אז תיקח למשל את נס ציונה. בזכות המשחקים בבלקנית הם הבינו שהקבוצה לא מספיק טובה ושצריך לעשות שינויים, ואכן עשו אותם והיום הם התפתחו לקבוצה טובה מאוד והלוואי שיזכו ביורופקאפ. המהלך הזה נתן אוויר וחמצן ונתן לכולם לנשום״.
איך הקבוצות מהבלקן קיבלו את המהלך? זה למעשה שינה את הצביון של המפעל.
״ראשי הקבוצה כיבדו את רצוני לעשות טוב עבור הכדורסל הישראלי שנתן לי את הכל בחיים. היה להם קשה אבל לקחנו את זה כפרויקט חד פעמי, ואם ישראליות ירצו להשתתף בעונה הבאה זה יהיה בפורמט שונה. הישראליות שהגיעו לשחק בבלקן קיבלו אירוח נדיב ויחס מכבד. העונה הזאת היתה יותר על בניית קשרים מאשר על כדורסל נטו״.
יש קבוצות ישראליות שירצו להמשיך בבלקנית בעונה הבאה?
״קיבלנו פניות אבל נעשה את זה מסודר מול האיגוד והמנהלת. המפעל הזה עדיין יכול לתת במה יפה לקבוצות כמו גלבוע, ב״ש, נס ציונה, אילת. בנינו פורמט לעונה הבאה ואני מקווה שזה יסתדר שישראליות ימשיכו״.
בתחילת העונה בכדורגל ניסו להקים ליגה פיקטיבית כקונטרה למהלך שלכם. מה חשבת על זה?
״הליגה הבלקנית לא הוקמה במיוחד בשביל המצב הזה, היא חיה ונושמת כבר 13 שנה. הרעיון של שלומי (פרי, מנכ״ל המנהלת) היה רעיון מצוין ואין מה להשוות את זה למהלך שבכדורגל ניסו״.
גמר הפיינל פור יזמן קבוצה ישראלית נגד קבוצה בלקנית, איפה הלב שלך יהיה?
״אם זו תהיה חולון, הלב שלי תמיד עם חולון כי אבא שלי הקים את המועדון הזה. אני שפטתי בעבר את חולון וזו כמובן היתה טעות אבל אם הם יעפילו לגמר זו תהיה סגירת מעגל עבורי״.
איך שי שטריקס השופט היה מתמודד עם סטפאנוס דדאס?
"כנראה שהיו לדדאס שתי אופציות, או להתיישר לפי הסטנדרט שלי - או לראות את המשחק מהיציע. הוא בחור מקסים. השופטים הישראלים חבר׳ה טובים, אולי לפעמים יותר מדי טובים ולפעמים מאמנים מנצלים את זה. אני תמיד אומר לחבר׳ה שאני מעביר להם השתלמויות - אתם צריכים להציב סטנדרט גבוה ולגרום לכולם לעלות אליכם. לצערי בשבועיים האחרונים מתפתחת מלחמה בין השופטים לקבוצות וזה לא צריך להיות ככה. השופטים הישראלים ישרים, רוצים להצליח, אז אולי עכשיו תקופה פחות טובה״.
אז לא תגלה מי הפייבוריטית שלך?
״אני מניח שאני אשב בפיינל פור כמו אב גאה, כי מצד אחד תהיה חולוניה שהיא הבית שלי, מצד שני גלבוע שיש לה עבר בבלקנית ומאוד קרובה לליבי, וגם בפורמט הקודם כגליל עליון אני שפטתי את משחק האליפות שלהם ב-93׳, ומצד שלישי הקבוצות מהבלקן שהם הבייבי של המפעל הזה. כך שכל תוצאה תסב לי גאווה גדולה. אנחנו מסיימים מסע מטורף שהתחיל באוקטובר ויסתיים בשבוע הבא בצורה יפה ומכובדת״.
